הוא פסנתרן וגיטריסט מחונן שמעדיף לנגן כחובב. הוא ספורטאי שניסה את כוחו בשלל ענפים, חוץ מכדורגל ("אמא שלי סולדת מזה ולא הסכימה שאתעסק בכדורגל"). הוא סטודנט מצטיין להנדסת חשמל, שנה ג' באוניברסיטת ת"א - ואין לו הנחות מאימונים. והכי חשוב כרגע: הוא מנסה להתעמת עם בור הקפיצה ולהפוך לישראלי הראשון שעובר את מחסום שמונה המטרים בקפיצה למרחק.
"המסלול המהיר" - המדור של אבינעם פורת
ישי איפראימוב נחת באתלטיקה רק בגיל 19, אחרי שמיצה את העניין בענפי ספורט אחרים. הוא סומן ככישרון דווקא בקפיצה אחרת, לגובה, ואנשי המקצוע חשבו שיוכל להגיע לסביבות 2.20 מטר. לבסוף נכנע לכאבים ברגל ופרש מהמקצוע עם שיא אישי של 2.10. הפציעות התכופות הקשו עליו למצוא את המקצוע המתאים עבורו.
בסופו של דבר, איפראימוב (25) הגיע לקפיצה למרחק, ואם לשפוט לפי התוצאה שלו באליפות ישראל לפני שבוע וחצי, הוא לא רק מצא את הענף הנכון - יש לו עתיד וגם פוטנציאל ממשי. הקפיצה באצטדיון האתלטיקה בירושלים הייתה מרשימה, גם בזכות התוצאה שמיקמה אותו חמישי בתולדות האתלטיקה הישראלית (7.76) וגם בגלל השיפור העצום לשיאו האישי – 37 סנטימטרים בהשוואה לביצועים שלו בשנה שעברה.
"אני חושב שהוא נמצא במקום הנכון", אומר מולי מלכא, מאמנו במועדון "לידר" ירושלים. מלכא מודה כי הוא בעצמו "התגלח" על חשבונו של איפראימוב, כי לא ידע איך בדיוק מאמנים כיום במקצוע הזה. "חשבנו על המקצוע הנכון, והזמנו את רנו לונגוור הצרפתי, המרכז המקצועי של איגוד האתלטיקה", מספר מלכא. "רנו חשב שהייעוד של ישי הוא קפיצה למרחק. הנתונים שלו - גובה של 1.97 מטר, צעדים ארוכים ומהירות של 10.63 שניות בריצת 100 מטר - הם שילוב מצוין".
"הכל היה מושלם"
וכך, רק בשנה שעברה התחיל איפראימוב לקפוץ למרחק. 2021 הסתיימה עם תוצאה של 7.39. ואז הגיעה ההתפוצצות באליפות ישראל. "באחת הקפיצות הרגשתי פתאום מצוין", הוא מספר. "כל הגוף היה בקפיצה. הכל היה מושלם. עוד לפני שידעתי מה התוצאה, הרגשתי שקרה לי משהו יוצא דופן. ואז ראיתי על הלוח 7.76. הרגשתי שזו הייתה הקפיצה המשמעותית הראשונה בחיי, ואני כבר לא ילד. ואז הבנתי שיש מה על מה לדבר".
4 צפייה בגלריה
"עוד לפני שידעתי מה התוצאה, הרגשתי שקרה לי משהו יוצא דופן". איפראימוב
(צילום: שאול גולן)
מה נתן לך את ההרגשה הזו?
"בקפיצה למרחק יש שני אלמנטים מרכזיים. המהירות שיש לי (איפראימוב הוא חבר בנבחרת ישראל בשליחים) ולא לאבד זמן בקפיצה על הקרש. כמו שלמדנו בשיעור ההדרכה הראשון. הרגשתי שאני שולט בעצמי בקפיצה".
קפיצה למרחק היא מקצוע שהמתחרים בו סובלים לרוב מתנודות ביכולת ובתוצאות מתחרות לתחרות. רק הגדולים ביותר נחשבים כמניה יציבה, שאפשר לצפות מהם לטווח תוצאות קבוע, ואפילו הם לא תמיד מספקים את הסחורה. זו גם הסיבה לתחלופת התדירה בזהות המנצחים בתחרויות השונות, גם כשהן נערכות בהפרשים קצרים. באליפות ישראל, למשל, איפראימוב הטירון הקדים בהפרש משמעותי את אבירם שוורצברד, שקפץ לא מכבר 7.78 במכללות בארה"ב והפך למדורג רביעי בכל הזמנים, אך הסתפק הפעם ב-7.41.
אתה חושב שתצליח להגיע ליציבות בתוצאות שלך?
"בשבוע שעבר, למשל, הייתי באירופה לצורך החלק שלי ברביעית השליחים 4x100 מטר. באותו מסע התחריתי בצרפת בקפיצה למרחק ועשיתי 7.40. לא הרגשתי כשיר, הקפיצה הייתה הרבה פחות טובה. ולמרות הכל, התעודדתי שגם בקפיצה כזו עדיין השגתי את התוצאה השנייה בקריירה שלי. המשמעות היא שאני כבר כן שם, אם כי יש לי עוד הרבה עבודה".
אף ישראלי, כאמור, לא חצה את גבול שמונה המטרים הנחשק. יוחאי הלוי, השיאן הישראלי, נגע בו ממש, מרחק סנטימטר בודד. 7.99 בתחרות בתל-אביב לפני 12 שנה. כמה קרוב, ככה רחוק. אולי איפראימוב יהיה זה שישלים את הסנטימטר החסר. "שמונה מטרים זה העיקר", הוא אומר. "בשביל זה אני מתאמץ כל כך. זה לא פשוט, אבל מרגיש שבתנאים מסוים אוכל לעשות את זה".
אתה כבר בן 25.
"אני מאמין שלמרות הפציעות, אקפוץ הרבה לתוך שנות ה-30 בחיי. אין פה מאבק נגד הזמן. להפך, עכשיו אני יודע מה הייעוד שלי באתלטיקה".
"החלום: אולימפיאדה"
אבי, אביו של ישי, עובד במשרד הקליטה ועלה לישראל מאוזבקיסטן. אמו, יעל, רואת חשבון, עלתה מטג'יקיסטן. יש לו שלוש אחיות, וכמו הבכורה הדס שעובדת בהייטק - הוא משלים עכשיו תואר בהנדסת חשמל במקביל לקריירה הספורטיבית שלו.
מעטים הספורטאים בישראל שעברו כל כך הרבה ענפים כמוהו. שחייה, התעמלות, אחר כך הצטיין בקבוצת הנוער בכדורסל של אליצור נתניה. ועדיין, אף אחד מהם לא היה בית ספורטיבי עבורו. לבסוף עבר לקפיצה לגובה, והיה שני רק ליונתן קפיטולניק – אלוף העולם לנוער.
"הבעיה הייתה שבכל פעם היו לי כאבים נוראיים באזור אחר של הרגל", הוא מספר. "עברתי ניתוח שלא הצליח וכמעט התייאשתי. עד שהתברר שהריצה היא הדבר היחיד שאני יכול לעשות בצורה טובה. בגלל הניתוח הייתי מושבת, בצורה כזאת או אחרת, במשך שלוש עונות. פתאום בגיל 24 אני צריך להרגיש משהו אחר".
תסביר את העניין עם הפסנתר והגיטרה.
"כשהייתי קטן, למדתי פסנתר והפכתי אותו לתחביב. מאחר שאני אוהב מאוד מוזיקה, למדתי בהמשך גיטרה".
איפה אתה "מופיע"?
"בנמלי תעופה ותחנות רכבת יש פסנתרים. כשאני מגיע לשדה, יש לי גיטרה ביד".
ומה תעשה בתום הקריירה שלך?
"אני מתכנן קריירה ממושכת. לצדה, אני רוצה לעבוד בהייטק".
חלום ספורטיבי?
"להשתתף באולימפיאדה. כמה שזה נשמע כמו קלישאה, זה רציני לגמרי עבורי. רק שאשמור על כשירות".
פורסם לראשונה: 14:46, 08.07.22
