צמד המילים "אינסייד אאוט" לקוח בכלל מעולם הקולינריה, דגש על הסושי היפני, אבל ככה בוחרת נועה לסרי (23) לתאר את מערכת היחסים שלה עם השותף לסירה ניתאי חסון (24). "אנחנו צריכים להכיר אחת את השני כדי שנהיה ב-100 אחוז תפקוד, מסונכרנים", היא מסבירה את בחירת המילים הלא שגרתית שלה.
כתבות המגזין של ynet בסופ"ש
שניהם מבלים בלב הים חלק נכבד משעות היום, וכשהגלים והרוח רק מנסים לחבל בקשר הזה, השייטים בדגם מפרשית 470 מראים כמה כוח יש בזוגיות הזו. ולא, לא מדובר במערכת יחסים רומנטית, אלא מקצועית לכל דבר.
לאחר שבוועד האולימפי הבינלאומי הובילו מהפכה מגדרית שבה ראינו נבחרות מעורבות בתחרויות קבוצתיות (ג'ודו, שחייה) של גברים ונשים, הגיע גם תור ענף השייט להיכנס לרשימה, החל מפריז 2024. לא עוד נשים וגברים בנפרד, אלא גבר ואישה על סירה אחת - יחד.
המהפכה הזו מתרחשת בדגם מפרשיות ה-470, שבו יש שני תפקידים: סקיפר (הגאי) ואיש צוות (CREW). ההגאי אחראי על כיוון המפרש הראשי של הסירה בעוד שאיש הצוות מייצר את איזון הסירה ובנוסף אחראי על שני מפרשים אחרים. חסון ולסרי משתפים שכחלק מהחוקה החדשה אין הגדרת תפקידים לגבר או לאישה בצוות. יחד עם זאת, המצב הוא שברוב המדינות הגבר הוא הסקיפר בעוד האישה ממלאת את תפקיד ה-CREW. כך נוהג גם הצמד הישראלי.
"לי השינוי הזה מאוד התאים בגלל שיש הרבה בנים בארץ שמפליגים ופחות בנות", מספרת לסרי, שבקמפיין הקודם התחרתה יחד עם השייטת גיל כהן. השתיים קבעו את הקריטריון לטוקיו, אך לסרי החליטה להפסיק לשתף פעולה עם כהן ועברה לשותף חדש, טל שדה. השניים אף זכו בתואר סגני אלופי העולם לנוער ולבוגרים ב-470 (צוותים מעורבים) לשנת 2021.
5 צפייה בגלריה
"אנחנו צריכים להכיר אחת את השני כדי שנהיה ב-100 אחוז תפקוד". לסרי וחסון
(צילום: עוז מועלם)
מאז הספיקה לסרי לפרוש משייט לשמונה חודשים ונרשמה ללימודי גיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. אלא שאז חסון התקשר אליה בין הסמסטרים, אחרי שבת-זוגו הקודמת סער תמיר נפצעה. "ניתאי שאל אם אני רוצה לבוא לתחרות אחת בפלמה. חשבתי שאראה את החברים והשייטים וגם אהיה בפלמה, וזה לא רע. הגענו, וסיימנו במקום החמישי מתוך 75 סירות. אמרו לי: 'את לא הולכת לשום מקום, חבל להפסיד אותך בקמפיין הזה'. בסוף כולם יצאו מרוויחים".
"בהתחלה היה לי מוזר להפליג עם אישה", מודה חסון בעודו משקיף על הים בחדר התדריכים במועדון שדות-ים. "בהתחלה זה מורגש בקטע הפיזי, אבל אני חושב שיש הרבה דברים טובים שצוות מעורב מייצר ביחד. הרבה איזון. אני מוציא מעצמי איכויות הרבה יותר גבוהות כשאני נמצא עם אישה על הסירה".
לפעמים צריך לצעוק
תמיד יהיו את ההבדלים הפיזיים, זה מורגש אצלכם?
חסון: "נועה בכושר מאוד טוב, בטח לעומת שאר הבנות. בשביל התפקיד של איש צוות צריך גובה של 1.75 מטר ומעלה, לא פחות מזה (גובהה של לסרי הוא 1.76). אני לא יכול לעשות את מה שהיא עושה, בטח ברמה שהיא עושה".
חסון: "אני חושב שיש הרבה דברים טובים שצוות מעורב מייצר ביחד. הרבה איזון. אני מוציא מעצמי איכויות הרבה יותר גבוהות כשאני נמצא עם אישה על הסירה"
רופא המשפחה של חסון יעיד שלא משנה כמה השניים יתאמנו על התקשורת ביניהם, בסוף תמיד איכשהו יכאב לו הגרון. "התקשורת כמעט רציפה בים. אנחנו מדברים, אבל לא מבלבלים את המוח. יש תנאים שצריך לצעוק, משום שהתקשורת צריכה להיות ברורה כמה שיותר כדי שנוכל לשמוע", הוא מסביר.
איך עובדים על שיפור התקשורת?
לסרי: "אנחנו מתאמנים שלוש שעות ואז מדברים עוד שעתיים. זה ספורט זוגי ויש המון פוטנציאל בתוך התקשורת שלנו. המאמן שלנו, גידי קליגר, עובד איתנו על זה וגם הפסיכולוגית שלנו דניאלה כהן. יש המון עניין מנטלי בתוך השיוט. למשל, הזוג שנמצא אחרון יכול להתקדם בגלל תנאי הים המשתנים ואסור להישבר. אנחנו מדברים על כך שהמיקום שלנו זז, עשינו טעות טקטית שגרמה לנו להפסיד סירות. אחר-כך ממשיכים הלאה, לראות מה עושים כדי להרוויח דברים בחזרה".
חסון: "התקשורת בינינו היא הבסיס להכל. מדברים על הכל. ציפיות על כל דבר, בים או בחוף, על דברים שקשורים לשייט. בשיחות עם גידי יש גם וידאו, לא רק דברים טכניים או טקטיים. שמים מכשירי הקלטה בסירה, עוקבים אחרי התקשורת שלנו. איפה פספסנו, מה הפתיע אותנו, למה עשינו את הדברים נכון וטוב, ואיפה הקשיים שלנו. אנחנו ממש מנתחים את זה כדי לרדת לעומק העניין".
5 צפייה בגלריה
לסרי וחסון במים. "אנחנו מדברים ומנתחים מי מחליט מה בסירה"
(צילום: Nikos AlevromytisqInternational)
זה לא היה ככה בקמפיינים הקודמים, כשכל אחד עבד עם בן מינו?
לסרי: "אנחנו מדברים ומנתחים מי מחליט מה בסירה, וזה משהו חדש לי. אין אגו. ניתאי ואני מאוד רוצים להצליח, וזה לא מעניין אותנו מי עושה מה ומתי. אנחנו רוצים שהסירה עצמה כגוף אחד תשוט מהר יותר. אנחנו עובדים מלא, מנפחים את כל הטכניקה שלנו. גידי מצלם הכל באימונים".
חסון: "למדתי על עצמי הרבה בשנה הזו. עבר עליי הרבה, אבל כל זה העלה לי את הביטחון העצמי ביכולות שלי, הבנתי שאני יכול להפליג עם כמה נשות צוות שונות ולהצליח. גם בקטע של להיות יותר גמיש מחשבתית, לעבוד עם אנשים אחרים ולדעת ללמוד אותם".
לסרי: "אנחנו מתאמנים שלוש שעות ואז מדברים עוד שעתיים. זה ספורט זוגי ויש המון פוטנציאל בתוך התקשורת שלנו"
איך השותפות שלכם נראית במהלך תחרות?
לסרי: "התחרות בשייט נמשכת שבוע שלם. יכול להיות יום שבו אנשים קמים ומפליגים פחות טוב או יותר טוב. ביום אחד את יכולה לאבד הכל, כי עשית שני שיוטים גרועים. זה מרתק בעיניי שהכל יכול לקרות, הכל מאוד פתוח. יש לנו שיחות על הכל. אנחנו צריכים לדעת לפני התחרות מה הרוטינה של כל אחד בבוקר. ניתאי אוהב לצאת לחימום ולהיות על העניינים. אני אוהבת בוקר קצת יותר רגוע ולאכול את ארוחת הבוקר שלי לאט. עוד תחרות, עוד אימון ואנחנו נהיה מסונכרנים. יש כל כך הרבה סיטואציות. כשאני מרחפת או נלחצת, אז ניתאי יודע מה הוא צריך לעשות כדי להוציא אותי מזה. אנחנו צריכים להכיר אחד את השני 'אינסייד אאוט'. לפעמים גם לא צריך, לפעמים הולך טוב כמו שהיה באליפות אירופה".
ועכשיו: לתת בראש באליפות העולם
ואכן, באליפות אירופה שנערכה בספטמבר סיימו השניים במקום השישי (אחריה הם גם זכו באליפות ישראל). לסרי מתלהבת מההישג, מתגאה בכך שזו בסך הכל התחרות השנייה שלהם יחד: "אני מאוד מסופקת, לאו דווקא בגלל התוצאה, אלא בגלל הדרך שעשינו כדי להגיע אליה. הרמה שהייתה שם זהה לזו שתהיה עוד שנתיים במשחקים האולימפיים, והעבודה שניתאי ואני עושים מאוד מסודרת. שנינו אנשים עם תפיסה מהירה, ככה שבכל יום תוך כדי התחרות השתפרנו".
חסון מודה שגם הוא מרוצה מהתוצאה: "אני מאמין בצוות שלנו, ביכולות שלנו. אני יודע שבאימונים אנחנו טובים, אבל אני שמח שהצלחנו להביא את זה לתחרות. זה משהו לא פשוט. הרבה דברים יכולים להשתבש בדרך, כמו תמיד בספורט. קשה לשמור מתח במשך שישה ימים של תחרות. יש גם עייפות מנטלית וגם עייפות פיזית".
לסרי: "אין שום סיבה שלא נצליח בשנתיים האלה של הקמפיין לצמצם את פער הניסיון. גם ניתאי וגם אני לא השתתפנו באולימפיאדה, ואנחנו מתחרים נגד אנשים שפריז תהיה הפעם החמישית שלהם. בשייט הניסיון סופר חשוב".
קיבוץ שדות-ים יארח את אליפות העולם החל מיום שני הקרוב (29-24 באוקטובר), ובסיור לפני הריאיון כבר אפשר לראות את נבחרת סין שהגיעה מוקדם כדי להתכונן לתחרות. חסון, שהכווין את אחד מחברי המשלחת הסינית היכן ניתן לקנות שתייה, מקבל ממנו בקבוק צונן ומחייך: "יש לנו יתרון כי אנחנו מכירים את הים והסביבה, זה הרבה יותר קל לוגיסטית".
לסרי מודה שהיא מאוד נרגשת לקראת התחרות: "זה ממש שונה, כי אף פעם לא הייתה תחרות בינלאומית בישראל שהשתתפתי בה. סוף-סוף המשפחות שלנו יראו תחרות באמת. תהיה לנו הרבה תמיכה, כי שדות-ים זה המועדון של ניתאי ושלי. אני מקווה שנצליח לתת בראש".
יש הכנה מיוחדת?
חסון: "עדיין לא יצא לנו לשוט כאן בצי גדול עם סירות, משהו שהוא יותר מאימון. המרחקים גדלים ואתה מגיע למקומות שאתה בדרך כלל לא נמצא בהם ואין לך השוואה באימון. אי אפשר לדעת מה יקרה מבחינת מרחק".
אתם מכוונים לפודיום?
לסרי: "אני חושבת שכן. זה יהיה קשה, אבל יש לנו יתרון בכך שאנחנו מכירים את שדות-ים ואת המקום. מה שאהבתי באליפות אירופה, למשל, הוא שלא לקחנו הרבה סיכונים מיותרים, הכל היה מאוד מחושב. יש לנו את היכולת ואת התקשורת שלנו ביחד. אם הכל יתחבר טוב - אין סיבה שלא נעמוד על הפודיום".
חסון: "כן וגם הולכים לגמרי על מדליה בפריז. הקריטריון האולימפי מתחיל באוגוסט הבא, ואנחנו לגמרי שם מבחינת פוטנציאל. אנחנו מאוד בטוחים בהתקדמות שלנו ויש לנו כל מה שצריך בשביל לעשות את זה. אנחנו עובדים קשה ומאמינים שזה יקרה".
פורסם לראשונה: 08:10, 22.10.22
