להיות אבא של כדורגלן זה לחיות את החלום שיום אחד הוא ילבש את המדים של הקבוצה שאתה אוהד מילדותך, את הקבוצה שאליה חינכת אותו לאהוב ולאהוד מילדות, שהעברת לו את התשוקה שלך למשחק מהיציע, אליו למגרש.
להיות אבא של שחקן זה לדחוף לו כדור כשהוא עוד בקושי הולך ולחכות כבר שיגיע יום ההרשמה כשהוא עוד בקושי בן חמש. להיות אבא של שחקן זה ללכת לכל אימון, לכל משחק, לצפות, לעודד, לתמוך, לפרגן, ללמד ולחנך גם שלא כל כך הולך.
להיות אבא של שחקן זה להיות גאה, ללכת עם ראש מורם. זה הילד שלי שם, זה שמסר, זה שתיקל, זה שכבש. להיות אבא של שחקן זה להשוויץ בו בכל מקום ובכל זמן, בכל קבוצת ווטסאפ או פוסט בפייסבוק. להיות אבא של שחקן זה להיות מוכן לתת ולהשקיע זמן, להשקיע כסף, באימונים אישיים, בעזרים, בלבוש, בציוד.
להיות אבא של שחקן זה להרים אותו כשלא הולך, לומר לו שהוא חייב להשתפר, לעודד אותו כשלא פתח וישב על הספסל, ששיחק רק חצי מהזמן. להיות אבא של שחקן זה להיות סחבק עם כל ההורים, להיות חברים גם מחוץ לאימונים, לנסוע ביחד למשחקים ולשתף חוויות מהחיים.
להיות אבא של שחקן זה לשאול אותו אם אחרי משחק או אימון הוא נהנה, כי זה מה שחשוב ולא התוצאה.
להיות אבא של שחקן זה לחכות לילד בסוף המשחק, ולראות את הדמעות בעיניו על כך שרק למספר דקות הוא שותף, או שלא כל כך הלך לו במשחק, ודמעות הרי זה מדבק, ואת הילד שלך אתה חייב לחבק, את הילד שלך אתה חייב לחזק. במשחק הבא יהיה עוד טוב, ושלא נורא לכל אחד ימים פחות טובים.
להיות אבא של שחקן זה להיות במתח בסוף העונה, מה יהיה עליו בשנה הבאה. הרי כולם רוצים לכאן להגיע והתחרות היא גדולה, ועל כל מקום יש שלושה ארבעה. שבסוף כל אימון הנשימה נעתקה עד שהודיע "אני ממשיך גם לשבוע הבא".
להיות אבא של שחקן זה לקבל הודעה "המאמן מזמין אותך לפגישה", ואתה כבר יודע בסתר ליבך – זהו – הוא כבר לא ימשיך בקבוצה. ואתה עוד מאמין שאולי יש תקווה, אולי הוא רק רוצה לשנות לו עמדה, אולי עוד ייתן לו צאנס אחרון, אולי אצליח למצוא פתרון.
ואז בחדר בפנים קפואות, מסבירים לך למה השנה הוא לא יכול להיות, ושזה ממש היה צמוד, ומדברים עליו רק מילים טובות. ואחרי כל השנים הגיע זמן להיפרד ואולי בעתיד עוד ניפגש.
וכולם מסביב רק רוצים לעזור וכולם מסביב אומרים "לא נורא, כל מה שקורה, קורה לטובה. הוא יעבור לשנה או שנתיים לקבוצה, ושם ישחק ויקבל ביטחון, ועוד שנה הוא בטוח יחזור, כי הרי כל השנים החזיקו ממנו כל המאמנים".
להיות אבא של שחקן זה להודיע לו שפה זה נגמר, אך במקום אחר עדיין לא מאוחר, ואפשר לשחק גם בקבוצה אחרת. כל עוד אתה אוהב את המשחק ויש בך תשוקה, בך תחפוץ כמעט כל קבוצה.
להיות אבא של שחקן זה לתת לו לבכות, להיות איתו כשזה כואב, ואת הדמעות שלו לנגב, לחזק ולתמוך, ולא לתת לילד לדעוך. להיות אבא של שחקן זה לצעוד במצעד הבושה, להשפיל מבט אל מול ההורים. כן, זה הילד שלי שנופה, שלכם ממשיכים. להיעלב ולהיפגע קצת בשבילו, כי גם הוא יוצא מחבורה, חבורת ילדים שהכיר במשך שנים, חלקם ותיקים וחלקם חדשים, חברים טובים וגם ממרחקים.
להיות אבא של שחקן זה בסוף כשהכל כבר נרגע, גם לו מותר להזיל דמעה. להיות אבא של שחקן זה לא להפסיק לחלום, זה לחפש עבורו את הטוב ביותר בשבילו ולא לוותר. רק שיילך לכל אימון או משחק בכיף, ולא יפסיק לעשות את מה שהוא אוהב.
ואם בסוף ירצה הוא לפרוש ואת החלום שלך לפתע ינטוש, תן לו לחלום את החלומות שלו, תן לו לבד להגשים את עצמו. להיות אבא של שחקן זה לא להפסיק להיות אבא…של אורי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
