"כרגע, הוא במצב בו בלתי־אפשרי לשמור עליו. הוא יכול ליצור לעצמו כל קליעה שהוא רוצה, ומחובר לחלוטין לסגנון המשחק של גולדן סטייט".
אנדרו וויגינס ממשיך בשיפור העקבי שלו מאז שהגיע לווריורס; קליי תומפסון חזר להיות הקלעי עם המגע הכי קטיפתי בליגה; סטף קרי ממשיך לצלוף שלשות, לרוץ מסביב לחסימות, ולמצוא את השחקן החופשי מהשמירה הכפולה; דריימונד גרין, למי שהיה זקוק לתזכורת, לקח את ניקולה יוקיץ', השחקן הכי טוב בליגה בשנתיים האחרונות, כדי להזכיר לכל עולם הכדורסל שהוא השומר הכי ורסטילי ואינטליגנטי שדרך אי פעם על פרקט. והמשפט איתו פתחנו אפילו לא מתייחס לאחד מהם.
כל הסופרסטארים הללו השיבו את גולדן סטייט במנהרת הזמן חמש או שש שנים לאחור, אבל ארבעתם היו רק תפאורת רקע בשלושת הניצחונות עד כה בסדרת הסיבוב הראשון נגד דנבר (הערב ב־22.30 הווריורס יחפשו להשלים סוויפ). השחקן הראשי היה ג'ורדן פול (22), עם תצוגה של 86 נקודות בסך הכל בשלושת המשחקים, בכמעט 60 אחוזי הצלחה מהשלוש. אבל אלו לא רק המספרים. 86 הנקודות של פול לא הושגו מהמתנה בפינה לזריקה חופשית כמו שהייתם מצפים משחקן בבכורת פלייאוף. פול ביקש את הכדור, יצר לעצמו מצבי קליעה, וגרר תגובות בלתי רגילות אחרי המשחק מחבריו לקבוצה, המאמן סטיב קר והתקשורת.
"ג'ורדן פול זורק כל זריקה מתוך ביטחון מוחלט שעל כל זריקה רשום סל", נכתב בעיתון אחד. "פול עושה דברים שאי אפשר לאמן או ללמד", אמר עליו קר אחרי המשחק השני. נאמרו על פול הרבה דברים אחרי שלושת המשחקים (כולל תדהמה מוחלטת על כך שהוא לא נבחר כאחד משלושת המועמדים הסופיים לתואר השחקן המשתפר של השנה), אבל שני הציטוטים הללו מיוחדים: מדובר בדברים שנאמרו כמעט מילה במילה בעבר, על השחקן שפול חיקה מדי יום כדי להגיע לרגע הזה, חברו לקבוצה סטף קרי.
בגיל 22, פול רץ מסביב לחסימות, קולע שלשות מהפינה, לוקח עוד צעד אחורה כדי לקלוע עוד שלשה. איך יריבה אמורה להתכונן לדבר כזה? כמאמן, הידיים שלך עמוסות מלפענח את צופן ההגנה נגד סטף, האיש ששינה את הכדורסל והרחיב את ממדי המגרש, ועכשיו הם אמורים להתכונן לסטף כפול. ההתגלות של פול, ביחד עם הפציעה של דווין בוקר מפיניקס שיחמיץ כשבועיים וחצי, הופכים כרגע את גולדן סטייט למועמדת הבכירה לייצג את המערב בגמר ה־NBA.
"הבחירה הכי גרועה"
פול הוא עוד דוגמה לחזון של הנהלת גולדן סטייט הנוכחית. אף אחד לא חשב עליו יותר מדי כשהוא יצא לדראפט ב־2019 אחרי שנתיים במישיגן. בטוויטר רץ עד היום סרטון של פרשן סי־בי־אס שקרא לו "הבחירה הכי גרועה עד כה" כאשר הווריורס לקחו אותו במקום ה־28, ועוד הסביר שפול אולי יוכל להיות שחקן רוטציה בעתיד. אבל גולדן סטייט נתנה לו את כל הזמן והתנאים כדי להתפתח, ולעקוב הכי מקרוב אחרי קרי (כמו שסטודנט לפסיכולוגיה קלינית יישב על הספה ליד פרויד בשעת טיפול), כולל סיבוב בליגת הפיתוח. כל הנסיבות הללו, בחירת דראפט מאוחרת לקבוצה תחרותית, היו ברכה מושלמת לפול: הוא לא היה צריך לתרום מיידית, הוא שיחק בקבוצה מנצחת, והוא למד וחיקה תרבות של אלופים במשך שנתיים לפני הפריצה השנה.
הסימנים להתפוצצות של פול ביעבעו כבר בקיץ. הוא התאמן ביחד עם קליי שעמד לחזור אחרי פציעה ארוכה. העיתונאים שהיו שם התחילו לשים לב שהבחור הנמוך והדק שזורק לצד תומפסון קולע באותה רמת דיוק כמו אחד הצלפים ההיסטוריים בליגה. "להשוות כל שחקן לסטף קרי, זה כמעט כמו חילול השם", כתב עיתונאי מסן־פרנסיסקו, "אבל המוח והעיניים מסרבים להיכנע ללב. הוא עושה את כל מה שסטף עושה, רק בגיל הרבה יותר צעיר". לא סתם קליי כינה אותו בשבוע שעבר "בייבי סטף".
ביטחון בגיל 11
היכולות של פול לאורך העונה, ובעיקר עם פתיחת הפלייאוף, הובילו לחילול שם במעמד הר סיני כמעט: מי בעצם אמור להחליף את מי. נכון לעכשיו, כיוון שקרי רק חוזר מהפציעה שלו, לקר יש את הבונוס הכי יפהפה בעולם הספורט: בכל פעם שהקבוצה שלו נכנסת לפיגור, הוא יכול להסתובב לספסל ולבקש מאחד מעשרת השחקנים הגדולים בתולדות המשחק להתכונן להיכנס מהספסל.
כשגולדן סטייט תעבור שלבים, וקרי יחזור לכושר שלא יצריך בקרת דקות עבורו, אנחנו נראה יותר ויותר את "יחידת המוות" של גולדן סטייט: וויגינס, גרין, תומפסון – והאחים החדשים, תאומי הכדורסל סטף קרי וג'ורדן פול.
הכוכב החדש חיכה לזה כל החיים, כפי שיכול להעיד שחקן הפועל ת"א ג'יי־פי טוקוטו. וכך צייץ לפני מספר ימים סם דקר, שחקן ה־NBA לשעבר שמשחק היום בקולג'י הטורקית, וצמח כמו טוקוטו ופול בסצנת כדורסל התיכונים בוויסקונסין: "ידעתי שג'ורדן שונה כשהוא ניגש אלינו במהלך טורניר. היינו בקבוצה של גילי 17, והוא בקבוצה של גילי 11. הוא אמר לג'יי־פי ולי: 'אחלה משחק, אבל עדיין אפרק את שניכם', עשה בלי כדור תרגיל של זריקת שלשה עם צעד מאחור מעליי, ופשוט הסתובב והלך". ביטחון וכישרון מעולם לא חסרו לילד ממילווקי. עכשיו הוא זה שעושה צעדים לקראת לקיחת הכתר מעיר הולדתו.
