"זו הייתה תקופה אחרת שאפשרה לקבוצות הישראליות לקבל שחקנים שבמציאות נורמלית לא היו מתקרבים לכאן", אומר סוכן השחקנים יעקב (יאשה) גרשנזון. גרשנזון, בצוותא עם שותפו בוריס נורמן, הביא בתחילת שנות ה-90 שחקנים "עתירי מונדיאלים" ואליפויות באוקראינה ורוסיה. "הקבוצות שם קרסו כלכלית והישראלים זיהו את הפוטנציאל", הוסיף גרשנזון.
דבר דומה עשה הסוכן צביקה קריצר, שהביא, בין היתר, את אלכסנדר אובארוב. קריצר מספר שאפילו לא הייתה מלחמת סוכנים. "הייתה מספיק עבודה לכולם", הוא משחזר. הכל נעשה בעשור הראשון שבו הותרה החתמת זרים הארץ, והחגיגה הייתה גדולה.
נתונים: ירון משעל
שמות אדירים בכל קנה מידה עפו בהקשר לדיג הגדול. כך קרה שקבוצת הפאר של הכדורגל הסובייטי (בטרם ברית המועצות התפרקה) הפכה ליעד מרכזי בארץ. דינמו קייב המפוארת של המאמן הענק, ולרי לובנובסקי, עברה חתיכות-חתיכות לכדורגל הישראלי. איזה לוקסוס.
כעת, כשעיני העולם מופנות למלחמה העצובה בין רוסיה ואוקראינה, אנחנו מגישים לכם את רשימת מיטב הכדורגלנים האוקראינים שהופיעו פה. חלקם יעורר אצל רובכם פרץ של נוסטלגיה.
ויקטור צ'אנוב
קחו, למשל, את ויקטור צ'אנוב, מגדולי השוערים בליגה הסובייטית. לאחר שהגן על שערה של ברית המועצות המהוללת, ביורו 1988 ובמונדיאל 1990, שם הפסיד את מקומו לאלכסנדר אובארוב, שהצטרף למכבי ת"א. צ'אנוב הגיע ב-1990/91 למכבי חיפה, רגע לפני מלחמת המפרץ. היה זה לאחר שהשוער דאז, גיורא אנטמן, עמד בשער בתבוסה 5:0 למכבי נתניה. שלמה שרף, מאמן חיפה, דרש לעשות מעשה. כעבור שבוע צ'אנוב נכנס לבין הקורות - והשאר היסטוריה.
אותה עונה הסתיימה בדאבל, כשלצ'אנוב מניות רבות בהצלחה. נשיא המועדון, יעקב שחר, נזכר: "הבאתו של צ'אנוב היוותה קפיצת מדרגה למועדון. אחר-כך הוא עבר לבני-יהודה וב-2017 הלך לעולמו באוקראינה כשמותו אפוף מסתורין. גרשנזון אמר לנו השבוע כי צ'אנוב, עלה בביתו על סולם ונפל ממנו".
אולג קוזנצוב
השחקן בעל הקריירה הכי מפוארת שהגיע ממדינות חבר העמים. 58 הופעות בנבחרת ברית המועצות, עוד תוצר של דינמו קייב האגדית. הגיע למכבי חיפה ב-1995 כשהוא נמצא בשלבי סיום הקריירה. קבוצתו הקודמת, גלזגו ריינג'רס, שיחררה אותו ללא עלות. קוזנצוב הביא ניסיון וחכמת המשחק, אך לא התגבר על איבוד המהירות. המהלך שהכי זכור מתקופתו, מסמל דווקא את הפיכתו לבלם איטי. יניב אברג'יל הערמומי והמהיר מבית"ר ת"א השאיר אותו מאחור כקרון האחרון שניתק מהרכבת ב-2:3 על הירוקים. זה היה גם משחקו האחרון של קוזנצוב בכדורגל הישראלי.
רומן פץ
בלם קלאסי שהגיע למכבי חיפה ב-1993 ממטליסט חארקוב בגיל 24. שחקן טכני ובעל תבונת משחק שנחשב לטוב בתקופתו. עד היום נאבק על מקומו בנבחרת הזרים של כל הזמנים בישראל. שערו המדהים לרשת טורפדו מוסקבה ב-1:3 בגביע אירופה למחזיקות גביע באותה עונה זכור עד היום.
ולא רק. הוא נפצע בצורה קשה בתיקול עם מאיר מליקה ממכבי ת"א, בדקה השלישית במשחק הלפני אחרון של העונה הסדירה. היה זה לאחר שכמה שבועות קודם לכן, חיפה הביסה את הצהובים ב-0:5 בלתי נשכח. לאחר מכן התקשה לחזור לעצמו, עבר לצפרירים חולון אבל לא היה אותו שחקן.
סרגיי קנדאורוב
הסיפור של סרגיי קנדאורוב הוא שיא השיאים על רקע המציאות הנוכחית. מטליסט חארקוב שחררה אותו ב-1993 למכבי חיפה, קבוצת הפלא (עם איל ברקוביץ' וראובן עטר) של אז, שחקן בן 20. קנדאורוב היווה את אחד מקשרי ה-50-50 הטובים בישראל וברזומה שלו בליגה הבכירה 42 שערים. בהמשך הקריירה, השתדרג כשנמכר במיליון דולר לבנפיקה ליסבון (ואחר כך חזר ארצה למ.ס אשדוד). בראיון הראשון שלו בארץ סיפר איך הכיר את אשתו בתחנת המטרו של חארקוב. כיום, זהו אחד המקומות הצפופים בעיר ומקום מחבוא לאלפים מפני ההפגזות הרוסיות.
ניקולאי קודריצקי
ניקולאי קודריצקי הבלתי נשכח סחף ב-1988 את קבוצתו דנייפרפטרובסק לאליפות ברית המועצות לפני התפרקותה. שנה לאחר מכן זכה עמה בגביע ובהמשך הגיע ארצה כדי להיות אחד הזרים הטובים בכדורגל הישראלי. קודריצקי (1.66 מ' בלבד) הבקיע 51 שערים עבור בני יהודה שהייתה אז קבוצת צמרת לכל דבר. ב-1994, לאחר שביקר במלון בחיפה שאירח את שחקני נבחרת אוקראינה שהגיעו למשחק בינלאומי בקריית אליעזר מול ישראל, יצא במכוניתו חזרה לביתו באזור ת"א. בשעת לילה מאוחרת התהפך עם הרכב בצומת רעננה לאחר שהתנגש במגן הפרדה. בגיל 31 הלך לעולמו. אם תשאלו את בני יהודה (ולא רק), הם יגידו שהוא הזר הטוב ביותר שנחת בארץ הקודש.
אנדריי באל
אנדריי בל, יליד לבוב, לבש לא פחות מ-240 פעם את מדי דינמו קייב המהוללת, וזכה אתה ב-4 אליפויות. במונדיאל בספרד 1982 הוא כבש שער נהדר מ-25 מטר במשחק בו נכנעה ברית המועצות לברזיל, 2:1. הוא הגיע למכבי ת"א ב-1990 כדי לסיים בה את הקריירה. לאחר מכן התמנה כעוזרו של המאמן גיורא שפיגל במכבי חיפה. בשובו לאוקראינה, היה, בין היתר, עוזר המאמן של נבחרת ארצו, ובהמשך גם מאמנה הזמני. נפטר במהלך משחק ותיקים בגיל 56.
סרגיי טרטיאק
מאדרכילי שיקומה של בית"ר ירושלים, אחרי שנחת בליגת העל ב-1992. כבר בעונתו הראשונה ניצח הבלם קר הרוח, שהגיע מצ'נומורץ אודסה, על ההגנה הירושלמית וזכה עם הקבוצה באליפות. אחר כך היה שותף לשתי אליפויות נוספות. טרטיאק, מהגדולים בשחקני בית"ר לדורותיה אימן בהמשך את קבוצת הנוער והיה עוזר מאמן הבוגרים לצד יצחק שום. בהמשך הדריך גם את בית"ר נורדיה ירושלים.
רוסלאן לוברסקי
מהחלוצים האימתניים של מכבי נתניה במילניום הנוכחי. נחת בארץ בשנת 2000, שיחק קודם בקושיצה הסלובקית. החלוץ המהיר והטכני הבקיע 41 שערים עבור נתניה בכל המסגרות (27 בליגת העל).
דניס אונישנקו
התחיל בדנייפרפטרובסק והצטרף להפועל ת"א בגיל 22. היה השחקן הטקטי של דרור קשטן בעונת 1999/2000 וגורם משמעותי במסע הקסם האירופי של האדומים, שהגיע לשיאו בהעפלה לרבע גמר גביע אופ"א ב-2002.
ואדים טישנקו
שחקן נוסף שעשה קריירה נהדרת בדנייפרופטרובסק היה ואדים טישנקו. הקשר נחת בארץ ב-1992 לאחר שדנייפרו התפרקה ונאלצה למכור את נכסיה. בהפועל חיפה הפך לבעל הבית במרכז השדה. לאחר פרישתו חזר לאוקראינה ובתום הקריירה התמנה לסקאוט הראשי של מועדון נעוריו. ב-2005 נפטר מהתקף לב פתאומי.
רומן פיליפצ'וק
רומן פיליפצ'וק הגיע למכבי הרצליה ב-1991 לאחר שחווה תקופה פושרת בדינמו מוסקבה. גם בהרצליה לא צלחה דרכו. אלא שבהמשך חלה ההתעוררות: במכבי נתניה הבקיע 17 שערים ובמכבי פ"ת 21. כשתלה את הנעליים, התמנה לעוזרו של המאמן האיטלקי מאסימו פררה בספרטק מוסקבה.
איוון גצקו
איוון גצקו לא היה בעל טכניקה מושלמת, אבל הוא בנה קריירה גדולה מחוסנו הגופני והיכולת המולדת שלו מול השער. למרות שלא תמיד היה שחקן הרכב קבוע במכבי חיפה, הוא הבקיע עבורה 23 שערים ב-53 משחקים בעונות 1992/93 ו-1993/94.
ולדימיר בסונוב
עם שלושה מונדיאלים במדי נבחרת ברית המועצות (79 הופעות ו-4 שערים במדיה) ותואר שחקן השנה של האימפריה הרוסית ב-1989, בסונוב הגיע למכבי חיפה כעבור שנה. בחיפה נפצע, והספיק לשחק רק שני משחקים, אבל זכייתה באליפות הוסיפה לו עוד תואר ברשימת הבלתי נגמרת שלו. אגב, רק בשבוע שעבר - בגיל 63 - תועד בסונוב אחוז בנשק במטרה להגן על אוקראינה. "אנחנו לא צריכים את הרוסים פה. נגן על ארץ מולדתו ועל הבית שלנו", אמר בסרטון שעלה לרשתות החברתיות.
בסונוב אוחז בנשק: "נגן על ארץ מולדתנו"
אולג נדודה
אולג נדודה, קטן הקומה, היה אחד השחקנים המתוחכמים והמוכשרים בברית המועצות. ב-1994 הוא חתם בספרטק מוסקבה ואיתו הוכתרה כאלופת רוסיה. תקופה קצרה לאחר מכן, קיבל הצעה לשחק בישראל - דווקא במכבי הרצליה - ולמרבה ההפתעה לקח אותה. "תהנה מהשמש בישראל", אמר סוכנו. הוא הגיע, היה שחקן עם השראה ורשם כאן 6 שנים. "לא הייתי מאמין שאשאר בישראל כל כך הרבה זמן, אבל מאוד נהניתי", אמר בזמנו.
איגור פטרוב
30 שנה לפני שמנור סלומון חתם בשחטאר דונייצק, איגור פטרוב כיכב בה. הוא היה מבקיע מצטיין ומוסר לא פחות מדויק. הוא הצטרף בארץ לבית"ר ת"א של המאמן יצחק שום בעונת 1991/92, שדורגה אז במקום החמישי בליגה הבכירה. במשך שנתיים כבש 20 שערים, אחר-כך סיים את הפרק הישראלי בעירוני אשדוד.
איוון ירמצ'וק
עם 18 הופעות בנבחרת ברית המועצות ושלוש זכיות באליפות כשחקן דינמו קייב, איוון ירמצ'וק נחת ב-1994 בהפועל ראשל"צ. הוא נתן עונה מצוינת, השתלב בקבוצה, אך הסתבך ועזב.
יורי ו-ויקטור מורוז
שני שחקנים אוקראינים מצוינים בשם מורוז הגיעו ארצה. יורי מורוז נחת ב-1993 ישירות להפועל כפר-סבא ובהמשך עבר לבני יהודה ומכבי יפו. ויקטור מורוז ניחן בבעיטות פצצה שעזרה להפועל באר-שבע בעונת 1993/94 להתברג בצמרת עד שנרכש על-ידי מכבי ת"א ולא ממש התבלט. את הקריירה בארץ סיים בצפרירים חולון.
נולדו בישראל
ולסיום: שני שחקני הווה שנולדו בארץ לכדורגלנים אוקראינים. אחד מהם הוא ויטאלי ציגניקוב, שהופיע בקבוצות מהדרג השני, הפועל עכו וג'דיידה. בנו, ויקטור, שנולד בבית החולים בנהריה, הוא חלוץ דינמו קייב ונבחרת אוקראינה, ששוויו בשוק כ-40 מיליון דולר.
השני, ייבגני שאחוב שבא מז'פוריז'יה אחרי קריירה בשאלקה הגרמנית והצטרף למכבי פ"ת. לפני שעזב את הארץ, פתח דוכן שאווארמה בהרצליה. בנו, העונה לאותו השם, מופיע באא"ק אתונה היוונית.
פורסם לראשונה: 08:00, 12.03.22
