"לומר לגרמנים – 'אם תיתנו לנו כסף נבוא' ואז לחבק אותם, זה הכי קל, אבל ממש לא מכובד. אני אגיע למינכן, ולא אחבק אף אחד". כך אומר איל שפירא, בנו של מאמן האתלטיקה שגידל את אסתר רוט שחמורוב, עמיצור שפירא ז"ל, שהיה בין 11 החללים בטבח מינכן שביצעו המחבלים בכפר האולימפי ב-1972.
בשבוע שעבר נדהם שפירא לגלות הודעה מטעם שתיים מהאלמנות, אילנה רומנו ואנקי שפיצר, לכאורה בשם משפחות הי"א, שטענו בין השאר כי אם לא תתקבל דרישת המשפחות לפיצוי כספי הולם מהגרמנים, בכוונתן להחרים את הטקס במינכן במלאת 50 שנה לטבח. "אני מדברת בשם כל המשפחות", הצהירה רומנו, למרות שכבר לפני כחודשיים קיבלה מכתב התראה מבא־כוחו של שפירא, עו"ד רז בן-ארצי, כי היא ושפיצר אינן מייצגת אותו.
בעקבות ההתעלמות מהמכתב והמשך הדברים שאומרות השתיים בתקשורת, פנה שלשום עו"ד בן-ארצי לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לצו מניעה קבוע ולצו זמני נגד רומנו, שפיצר והוועד האולימפי הישראלי, שימנע מהם לפעול ולדבר בשמו. השופטת עידית ברקוביץ' הורתה למשיבות להתייחס לטענות עד יום רביעי הבא, והמליצה לצדדים "להגיע להסכמה" שתייתר את ההתדיינות המשפטית.
שפירא היה הראשון שהעלה את הנושא על הפרק, לקראת הטקס המתוכנן ב-5 בספטמבר במינכן, בהשתתפות בני המשפחות, ראשי שתי המדינות ועשרות אורחים מישראל. "בשבילי התשובות שהגרמנים חייבים לנו לא פחות חשובות מהכסף. הם לא לקחו אחריות למחדל מעולם", אמר בריאיון ל"ידיעות אחרונות" באפריל. בעקבות הדברים זומן שפירא לפגישה עם יו"ר הוועד האולימפי הישראלי יעל ארד והמנכ"ל גילי לוסטיג, שאותה עזב במחאה, לאחר שסירבו לבקשתו לשאת דברים בטקס.
כבר לפני כשנתיים הוצא שפירא מפורום המשפחות של החללים, משום שחלק על דעתן של רומנו ושפיצר, ולאחרונה הוצא מהפורום גם אחיו הצעיר עוז מאותה סיבה, או כפי שהשתיים אומרות: "יש כמה טראבל מייקרים".
"צריכים לומר בפה מלא שהיה שם רצח"
לטענת שפירא, הוא אינו לבד ובני משפחה נוספים של הי"א שאיתו בקשר הביעו את מורת רוחם על הייצוג שלקחו על עצמן השתיים, האומרות דברים שאינם מקובלים עליהם.
"חשוב לי להגיד דווקא במינכן כמה משפטים, בטח לא להתנות את הדברים בפיצוי כספי", אמר אתמול שפירא. "הגרמנים, כולל נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי תומאס באך, צריכים לומר בפה מלא שהיה שם רצח, פיגוע טרור ומחדל בטיחותי אדיר, ולפרסם את הדברים בצורה הברורה ביותר. גם נציגי הוועד האולימפי שלנו צריכים לקחת את האחריות שלהם. הם אלה ששלחו את הספורטאים מטעם מדינת ישראל, וגם אנשיהם היו שם".
בניגוד לטענת האלמנות, שפירא כבר הודיע לגרמנים שבכוונתו להגיע לטקס, ושהוא גם מבקש לשאת דברים. יחד איתו יטוס בנו הצעיר עמיצור (38), שנקרא על שם הסב שלא הכיר. "למרות שהגרמנים פעלו בצורה כושלת מאוד, הם תמיד מביעים הזדהות עם כאב המשפחות, אבל נמנעים מלהזכיר את המילה רצח", אומר איל. "כך היה גם בטקס הפתיחה בטוקיו, שבו לא הוזכרה כלל סיבת המוות של הספורטאים. משום מה, האלמנות שנכחו בטקס בלי להודיע למשפחות, נתנו גיבוי מלא לנאמר, והסתפקו בדברים הסתמיים שאמר נשיא הועד האולימפי הבינלאומי בעניין".
בריאיונות לתקשורת בשבוע שעבר, אמרה בין השאר רומנו על הגרמנים: "הם הצילו שלושה מחבלים ושלחו אותם בחזרה עם 9 מיליון דולר בתירוץ של חטיפת מטוס מפוברקת. ההצעה שהייתה צריכה להיות הוגנת זה שייתנו לעורכי הדין שלנו סכום שהוא פי 11 ממה שנתנו למחבלים. לא יכול להיות שמחבל זוכה במיליוני דולרים ולנו נותנים גרושים".
גם את האמירה הזו שפירא לא אהב, בלשון המעטה: "מי שצריך לעמוד מול הגרמנים אלו לא עורכי דין מטעם המשפחות, אלא משרד התרבות והספורט. נשיא המדינה יצחק הרצוג צריך להמשיך את הקו של רובי ריבלין, שדיבר במפורש על כך שהגרמנים חייבים לקחת אחריות. הם אלו שאמרו לממשלה 'תישארו בצד', וסירבו לדרישת ישראל להסגיר את המחבלים. הממסד הישראלי הוא זה שצריך לומר לגרמנים אם הסכום מספיק או לא, ושר התרבות והספורט צריך להיות יותר מעורב. זה לא עסק. הספורטאים לא יצאו לאולימפיאדה בשביל להביא כסף. הם נסעו לייצג את המדינה".
התגובות
משפחות רומנו ושפיצר: "אנחנו פועלות ללא לאות מזה 50 שנה ודורשות לחקור את האמת על הרצח המתועב. דרישותינו מהגרמנים הן: לקיחת אחריות והתנצלות, פתיחת הארכיונים, פיצויים ראויים לשארים. רוב רובן המוחלט של המשפחות והשארים עומדים מאחורינו ותומכים בכל צעדינו, שנעשים למען כולם. אנחנו אלמנות מגיל 26, וכיום, אחרי 50 שנים קשות מנשוא, אנחנו ממשיכות לפעול על חשבוננו כדי להביא לסגירת המעגל ולעשיית הצדק ההיסטורי וקבלת הזכויות של כלל המשפחות מהגרמנים.
"משפחת שפירא, שאריו של המאמן המצליח והאהוב עמיצור שפירא, מונה את אלמנתו שושנה ואת ארבעת ילדיו. ארבעה מחמשת השארים עומדים מאחורינו ותומכים במאבק שאנו מנהלות עבור המשפחות. איל הוא היחיד שלמרות שמסכים עם כל דרישותינו, מנסה באופן מוזר להחליש את מאבק המשפחות המאוחדות במאבקן. אנחנו מכירות את איל שנים רבות, מאז שהתייתם, וסבלו גדול כמו גם סבל כולנו. אם ברצונו לייצג את עצמו, זו זכותו, אך אין לו זכות לפגוע במאמצים המשותפים".
הוועד האולימפי: "אירוע ה-50 הוא כואב ומורכב ואנו נוהגים ברגישות ובממלכתיות מתוך כבוד לזכר הי"א ולכל אחד ואחת מבני המשפחות. הוועד האולימפי לא ייתן יד לשיח תקשורתי מלבה באירוע כה רגיש וחשוב, וימשיך לעשות הכל לחזק את המשפחות בימים מורכבים אלה״.
