"אבדיה, שמגיע אחרי שיא קריירה של 25 נקודות – קולע את השלשה, הוא יודע שהוא מרגיש טוב". כך נשמע אחד מצוותי השידור שהעבירו את המשחק של וושינגטון נגד ניו אורלינס בחצי הדקה הראשונה. באותו משחק שנערך בשבוע שעבר, דני אבדיה קלע 43 נקודות, שזה הרבה, הרבה מאוד. המשפט "הוא יודע שהוא מרגיש טוב" מייצג את התקופה האחרונה של אבדיה, אולם, השדרן והצופים בבית לא ידעו שאבדיה מרגיש ממש טוב, זאת אומרת הכי טוב שאפשר להרגיש, ספק אם אבדיה עצמו ידע.
איך אומרים? פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה? לא תמיד אבדיה הרגיש טוב במדי הוויזארדס, לא תמיד הוא היה למעלה. משחקים עם 0 נקודות, אחוזים רעים מהשדה, חוסר מעורבות בהתקפה, מעט דקות משחק ופציעות משמעותיות, אלו רק חלק מהרגעים הקשים של אבדיה בליגה הטובה בעולם. ייתכן שדווקא הרגעים המתסכלים הללו, הם אלה שהובילו את אבדיה לשיא אותו קבע.
בתקופה האחרונה אבדיה הוא כמו הר געש שחיכה זמן רב להתפרץ. לבסוף ההתפרצות הייתה כל כך גדולה, שהפכה לעוצרת נשימה. בגזרת אבדיה יותר נכון להגיד שהוא פשוט התפוצץ. ההצגות מול בוסטון, פילדלפיה ודאלאס (24 נקודות, 21 ו-25) היו רק ההכנה למה שראינו מהישראלי מול ניו אורלינס. הר הגעש חיכה בסבלנות, אולי בסבלנות מדי – ואז, הוא התפוצץ! בום!
כמה היסטורי היה המשחק הזה? את דו קרב השלשות של עמרי כספי וסטפן קרי קשה לשכוח. באותו משחק קלע כספי 36 נקודות, שזה פחות ממה שקלע אבדיה – זאת אומרת שלא כל כך מהר נשכח את ההופעה האדירה של אבדיה, שהפך לישראלי שקלע הכי הרבה במשחק ליגה. 40 דקות, 43 נקודות - 13 מ-24 מהשדה, 6 מ-10 לשלוש, 11 מ-13 מקו העונשין. וגם: 15 ריבאונדים, שלושה אסיסטים, חסימה אחת, שתי עבירות, שלושה איבודים.
כדי לנתח מדוע דווקא עכשיו חווה אבדיה את המשחק הטוב בקריירה שלו, צריך להתחיל לדבר על האלמנטים אותם שיפר הישראלי.
הכל בראש – שיפור מנטלי: אבדיה עבד בקיץ על המנטליות במשחק שלו. אצל הישראלי, זה היבט חשוב עד קריטי. בעונות הקודמות הביטחון שלו ירד משמעותית לאחר פתיחת משחק לא טובה, העונה הוא יודע במהלך המשחק לחזור לעצמו מהר מאוד. בנוסף, מה שהמשיך ועזר למספר 8 החדש/ישן של וושינגטון הוא החוזה עליו חתם עוד לפני תחילת העונה הנוכחית – עובדה זו נתנה (ועדיין נותנת) המון שקט נפשי לישראלי של הוויזארדס.
הצמיחה בחלק ההתקפי: 1. אבדיה הוא הפליימייקר הטוב בקבוצה שלו, ולא רק, הוא גם פליימייקר לגיטימי בליגה הטובה בעולם. בעונות הקודמות הוא קיבל את התפקיד של השחקן המשלים - לזרוק שלשות ולקבל את השאריות של "הכוכבים". העונה, ככל שהזמן עובר ובדגש על התקופה הנוכחית, אבדיה מקבל תפקיד של יוצר והוא מבצע זאת בצורה נהדרת עם 3.8 אסיסטים בממוצע למשחק (בהשוואה ל-1.2 אסיסטים בעונת הרוקי).
2. מעבר לכך, אבדיה שיפר באופן יוצא דופן את השלשות שלו (40% בהשוואה ל-30% עד 32% בשלוש העונות האחרונות). הטכניקה של הישראלי נראית טובה - הזריקה יוצאת מאזור נמוך יותר והכיפוף בברכיים מספק. הפורוורד של וושינגטון זורק בביטחון וניתן לראות כי הוא נותן יחס גדול יותר לכל זריקה שלו מעבר לקשת.
3. צריך לדבר גם על ההמשכיות: אחד הדברים שעצרו את אבדיה מ"התפוצצות", זו העובדה שהישראלי היה אגרסיבי ברבע מסוים ובשאר חלקי המשחק נעלם ולא המשיך את היכולת הטובה מאותו רבע. במהלך העונה אבדיה שיפר זאת משמעותית. במשחק ההיסטורי מול ניו אורלינס: 5 נק' ברבע הראשון, 9 נק' ברבע השני, 20 נק' ברבע השלישי ו-9 נק' ברבע הרביעי.
4. בעונות הראשונות אבדיה רחש כבוד רב לכלל השחקנים איתם שיחק ודאג למסור להם ולרצות אותם. דבר זה קרה משתי סיבות עיקריות: הוראה של מאמן + אבדיה עוד לא התאקלם בליגה. העונה, בדגש על הרגע בו הוחלף ווס אנסלד ג'וניור הלא מוצלח בבראיין קיף עוזרו הקצת יותר מוצלח, אבדיה מקבל את הכדור, משרטטים לו מהלכים, הוא לוקח את הכדור בלי בושה ובלי לדפוק חשבון לג'ורדן פול. בשילוב עם הביטחון של הישראלי, ניתן רק לחכות שכל צרור המפתחות יגיע לדני אבדיה.
5. אבדיה שיכלל את הארסנל ההתקפי שלו – חדירה שמאלה, סיומת ביד שמאל, סיבסוב, חצי מרחק, סטפ-בק, דאנקים עוצמתיים, גב לסל, זריקת פלואטר – בעבר המהלכים של הישראלי היו צפויים אך כעת עם הארסנל המשודרג, קשה לדעת איך אבדיה יסיים את המהלך.
6. אני חזק, אני גדול ואף אחד לא יעצור אותי: אבדיה אוהב ללכת ימינה, את זה קל מאוד לדעת, אך בניגוד לעבר, אבדיה חודר ימינה חכם, מגוון ובעיקר חזק – חזק מאוד. קשה לעצור את אבדיה כשהוא הולך חזק ימינה, תשאלו את ג'וליוס רנדל הגדול למשל.
7. אבדיה במגרש הפתוח הוא משהו אחר, "טורבו", כך מכנים אותו בארה"ב. לתת לאבדיה את הכדור במתפרצת זו ההחלטה הכי טובה שתוכל לקבל אם אתה שותף לקבוצה.
דני אבדיה השתפר, הן במנטליות שלו, והן ביכולות שלו על המגרש – אולם מדוע זה קרה בתקופה זו? ואיך הייתה העונה שלו עד לרגע היסטורי זה? שימו לב להשתלשלות האירועים העונה:
19 באוקטובר 2023 – מתחיל ברגל שמאל: שתי נקודות (1 מ-4 מהשדה) מול ניו יורק במשחק האימון הראשון לעונה.
חודש ראשון לעונה – מוריד חלודה: מה-21.10 ועד ל-18.11 – 13 משחקים טובים, 10 משחקים בדו-ספרתי, שלושה משחקים עם תשע נקודות.
חודש דצמבר – חוסר היציבות: (שמונה משחקים בחד-ספרתי).
חודש ינואר – מתחיל להראות ניצוצות: (שמונה משחקים רצופים בדו-ספרתי).
25 בינואר 2024 – ווס אנסלד ג'וניור מסיים את תפקידו כמאמן הוויזארדס: מאז, הכדורסל בוושינגטון נראה מעט יותר כמו כדורסל – אבדיה נוגע יותר בכדור, הוא יותר מעורב במשחק ההתקפה של הקבוצה. תחילה, המאמן החדש קיף מיעט לתת דקות לאבדיה, ולאחר כשבועיים בתפקיד החליט קיף להגדיל את הכמות.
8 בפברואר 2024 – הדד ליין לטריידים: כמו כולנו, גם אבדיה ראה שהוויזארדס לא היו פעילים למעט הטרייד על דניאל גאפורד. לאבדיה נפל האסימון שג'ונס-פול-קוזמה לא יעזבו בקרוב, זאת אומרת שאם הישראלי תיכנן שהחלק השני של העונה יהיה ללא "הכוכבים" – דבר זה לא קרה, מאז, דני השתחרר.
קוזמה בחוץ? דני פיצוץ: השילוב של האירועים – הביטחון של אבדיה, הדקות מהמאמן, המעורבות בהתקפה, האגרסיביות, שלושה משחקים ברצף מעל 20 נקודות וקייל קוזמה בחוץ?! נתנו לדני אבדיה את האות: לך ילד! זה היום שלך.
דני אבדיה הוא לא שחקן מושלם והדרך שלו עוד ארוכה כדי להפוך לשחקן מוביל. מצד שני, הישראלי משחק כדורסל יפה לעין ומכך אי אפשר להתעלם. מספר 8 על הגב מזכיר לנו את אותו מספר 8 בנבחרות ישראל, רק חזק יותר, ובשל יותר. אם ימשיך כך, העתיד של הכישרון הצעיר הוא ורוד (נקווה שלא בוורוד הפרחוני של וושינגטון). כעת, נשאר לעדכן את המומחים שיש הר געש חדש במזרח ארצות הברית, הר געש בשם דני אבדיה. אפשר רק לקוות שהוא יישאר פעיל לפחות ל-15 השנים הבאות.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
