לטורניר היורו אין את הרייטינג העולמי של המונדיאל, את ההייפ של ארגנטינה-ברזיל בקופה אמריקה, או את הציפייה למצוא תועפות של כישרונות חדשים ומלהיבים מאליפות אפריקה. אבל, וזה אבל חשוב, זה טורניר שמביא המוני כוכבים מרחבי היבשת, מפגיש שחקנים שביום-יום מתאמנים ביחד להתמודד כיריבים, ומניב רגעים בלתי נשכחים כמו השער המטורף של ואן באסטן מול רוסיה או "שער הזהב" הגרמני. אני כבר מצפה לעוד כאלו…
הפייבוריטיות והשאלות
הווינר ו-opta סימנו את אנגליה וצרפת כפייבוריטיות, בהפרש קטן ביניהן, ולאחריהן גרמניה המארחת, ספרד ופורטוגל.

1 צפייה בגלריה
 האצטדיונים של היורו
 האצטדיונים של היורו
האצטדיונים של היורו

אנגליה - המון כישרון, בלינגהאם כוכב ענק כבר עכשיו ולידו לא מעט שחקנים מצוינים, בעיקר בהתקפה. שני סימני שאלה: האופי, אחרי כל כך הרבה אכזבות ועם הארי קיין המצוין שאף פעם לא הוכיח ווינריות ברגעי האמת, וההגנה שלא נראית ברמה של הקישור וההתקפה. חברו לזה חדר הלבשה שהשמועות עליו לא מעודדות, וקיבלנו מתכון לעוד אכזבה.
צרפת - אם לאנגליה יש המון כישרון, אז מה נאמר על צרפת? סגל מפלצתי עם עומק ואיכות לא נגמרים. לטעמי צרפת היא המועמדת המובילה לזכייה, אבל הכושר של השחקנים המובילים (אמבאפה, דמבלה, גריזמן) ברגעי ההכרעה של העונה צריך להטריד את בלאן.
גרמניה - טורניר הפרידה של טוני קרוס מגיע אחרי עוד זכייה בצ'מפיונס, כשבמקביל דורטמונד ולברקוזן עירערו על ההגמוניה הקבועה של באיירן מינכן (דווקא חדשות טובות עבור המאנשאפט). באופן מוזר, דווקא ההגנה הגרמנית היא סימן שאלה גדול שלא בטוח שהביתיות יכולה לחפות עליו. האם וירץ הוא הדבר הגדול הבא שיוביל אותם? מסופקני.
ספרד - נבחרת בסימן עלייה שצריכה להוכיח שעשתה שינוי גדול מהטורנירים המאכזבים האחרונים. לאמין ימאל כישרון ענק, רודרי כוכב שיכול להנהיג, אבל קשה עדיין לראות את הנבחרת הזו הולכת עד הסוף.
פורטוגל - טורניר הפרידה של רונאלדו? גם אם כן, לא אלמנה ליסבון וכמות הכישרון שגדלה בפורטוגל היא אדירה. זה הזמן של ברונו להוביל, ואם הוא ייראה כמו בגמר הגביע נגד סיטי, לפורטוגל יהיה הרבה מה להגיד בטורניר.
טורניר של פרידות וכוכבים עולים
נפרדים מטוני קרוס כבר אמרתי, וגם (כנראה) ממודריץ', פפה ורונאלדו. כמה רגעים השחקנים האלו משאירים לנו בזיכרון!לא אנסה לנחש מי יהיו השחקנים הלא מוכרים שיכנסו לתודעה בטורניר הזה, אין לי מספיק היכרות לשם כך וכדור הבדולח לא ברשותי.
אבל בעונה האחרונה ראינו המון שחקנים צעירים מצטיינים ומובילים בקבוצות, כולל הגדולות ביותר. רשימה חלקית של מי שיכולים וצריכים לעשות את הקפיצה ברמת הנבחרות: באנגליה בלינגהאם, מיינו ופאלמר, בהולנד פרימפונג וסימונס, בפורטוגל ז'ואאו נבש (שאני מת שיגיע ליונייטד), דובביק האוקראיני וגולר הטורקי, וגם הוילון, ימאל ופלוריאן וירץ. מי מהם יצליח להפוך לכוכב הנבחרת שלו ולהוביל אותה? הבשלים ביותר נראים לי בלינגהאם ומיינו באנגליה, הוילון שהקישור הדני יכול להביא אותו להתמודד על מלכות השערים, ונבש שנראה כאילו הוא משחק בבוגרים כבר שנים.
לסיכום, חייבים לסיים טור כזה בניחושים, לא?
בית א' - גרמניה ראשונה ושווייץ (למרות שהיא בירידה) שנייה.
בית ב' - ספרד ראשונה, קרואטיה שנייה (שירת הברבור של מודריץ' הנהדר), איטליה תאכזב במקום השלישי. רחמים על אלבניה בבית כזה.
בית ג' - אנגליה תסיים ראשונה כצפוי ודנמרק אחריה, כשלסלובניה וסרביה אין מה להציע מולן.
בית ד' - צרפת והולנד ראשונות כצפוי, קשה לראות את אוסטריה (נבחרת במגמת עלייה) ופולין מצליחות להעפיל מולן.
בית ה' - הרבה יותר אפור ופתוח. בלגיה תתקשה אך תסיים ראשונה ואוקראינה עם דובביק תעלה מהמקום השני.
בית ו' - אף אחת לא תעצור את פורטוגל (למרות משחקי הכנה לא מרשימים) וטורקיה תצטרף אליה.
מבין הפייבוריטיות אני הולך עם פורטוגל שתתן לרונאלדו גביע כמתנת פרידה, ועם הוילון כמלך השערים המפתיע של הטורניר.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.