בואו נשים משהו אחד על השולחן: ניימאר לא חייב לכם כלום. "הוא שמן, הוא עצלן, הוא חוגג, הוא לא רונאלדיניו ולא רונאלדו". ואתם מה? רובצי ספה מלחכי פחמימות שיושבים וכועסים (!) על ניימאר? מי שמכם להעביר ביקורת?
ניימאר גדל כילד פלא. בגיל 10 הוא שבה את עיני המאמנים בברזיל כשהצטרף לסנטוס, ובגיל 17 כבר היה שחקן בוגרים מן המניין. יתרה מכך, עונתו הראשונה הייתה מדהימה - הוא סיים עם 13 שערים ונבחר לשחקן הצעיר המצטיין של הליגה הברזילאית. לא רק שהוא כבש והצטיין, הוא רקד על המגרש, שערים ומהלכים שהציתו את דמיון העם הברזילאי שהבין שהמלך הבא הגיע. 136 שערים ו-64 בישולים ב-225 משחקים הספיקו לברצלונה בכדי לשים את ידה על הכישרון בן ה-20.5, תמורת כ-88 מיליון אירו בחוזה ל-5 שנים.
עד כאן ניימאר עשה את המסלול "המתבקש". כמו רונאלדיניו, כמו רונאלדו וקודמיהם, הוא עבר לקבוצה מהטובות בעולם בגיל צעיר, וגם שם הוא לא עצר. 105 שערים ו-76 בישולים, כולל ביצועי כישורים מדהימים והנאת כדורגל מקסימלית ב-4 שנים, כשהדובדבן - זכייה בליגת האלופות, ומיצוב כחלק משלישיית התקפה מהגדולות בהיסטוריה יחד עם לאו מסי ולואיס סוארס, מה שהעניק לניימאר מקום של כבוד בכדורגל העולמי לדורותיו.
כשהגיע לגיל 25, העקומה החלה לרדת. נכון, אף אחד לא ציפה משחקן כזה בגיל 25 ללכת לכסף גדול ולליגה הצרפתית הלא תחרותית, אך בואו נבין שסכום העברה מגוחך של 222 מיליון אירו, ושדרוג שכר מ-32 מיליון אירו בעונה ל-47 מיליון, היו מפתים 99 אחוז משחקני הכדורגל בעולם. ונכון, ניימאר בחר כסף גדול מאוד על פני הישארות בקבוצה מהטובות שידע המשחק, אך מי אנחנו שנאשים אותו? מישהו כאן היה מסרב לזה? להיות הכוכב הראשי עם שכר עתק והתווית "השחקן היקר בעולם"?
יש שחקנים שכל קדושת המקצועיות והלויאליות לענף אצלם במקום הראשון, כמו כריסטיאנו רונאלדו: אימונים ואורח חיים מדויק וקשוח, וכך גם יכולת בגילך 40 כמעט להישאר רלוונטי וחזק. ניימאר פחות היה שם. הוא אהב ליהנות, לבלות ולחיות את חייו כמו שהוא רוצה. זה הביא גם לפציעות לא מעטות ולבעיות השמנה חוזרות, אך אלו הם חייו והחלטותיו הפרטיות. כשהוא היה שם לבדר ולשמח את כולם בברצלונה אף אחד לא התלונן, אז איך אנחנו עושים את זה כשהוא לא שם כבר?
גם אני חטאתי לא מעט בביקורת עליו, אך לא באמת הייתה לי הזכות. הוא לא עובד אצלנו ולא חייב לנו כלום. בגיל 25, אני בטוח שכולנו היינו מתבלבלים מסכומים ותהילה והיינו מחליטים כמוהו. וכך גם וכפועל יוצא להתנהלותו ב-5 שנים בפריז - כבר בגיל 31 ניימאר יצא מהמשוואה. וכששחקנים כמו מסי בגיל 37.5 ורונאלדו בגיל 39.5 עדיין משחקים ומשחקים טוב ניימאר לא משחק, ולא נמצא בלב הפועם של הכדורגל. אבל זו החלטה שלו בלבד.
אנחנו הצופים יכולים ליהנות ולהודות על מה שקיבלנו ממנו במשך כל כך הרבה שנים, אך בטוח לא להלין על קבלת ההחלטות שלו במשך הקריירה. ניימאר לעד ייזכר כאחד השחקנים המהנים והמלהיבים שחזינו בהם. הוא הקדיש את הקריירה שלו למען הצופים, לתת להם תמורה לכרטיס - גם כשזה עלה לו בכניסות משחקנים יריבים ויחס לא הולם תמיד משופטים. תודו לו על מה שנתן, ואל תנזפו בו על איך שהמשיך. כי ניימאר בסוף הוא זה שתזכרו עוד 20 שנה כשתספרו לילדים ולנכדים שלכם על שחקנים מרגשים שהיו כאן באמת.
הכותב הוא מייסד פודקאסט בק טו בק
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
פורסם לראשונה: 11:23, 19.10.24
