הכדורגל הישראלי חווה מדי עונה עלייה בכמות ההתפרעויות של אוהדים, שמקבלות בכל פעם ביטויים חדשים, כבבואה של החברה האלימה והגזענית במדינה. רגע לפני פתיחת העונה החדשה בליגת העל, בעוד שלושה שבועות, החשש הוא שמעגל האלימות יתרחב עוד יותר. בעידן שבו האוהדים הקיצוניים השתלטו על היציעים ומנהלים מלחמות יוקרה עם הנהלות המועדונים, ובזמן שהרשויות לא מוצאות פתרונות יעילים, ההתאחדות לכדורגל מוצאת את עצמה לבד במערכה.
ההצהרות של השרים הממונים וראשי המשטרה על פתרונות רחוקות כרגע מיישום לקראת פתיחת העונה בשל מגבלות משפטיות ותקציביות, ולכן בהתאחדות נערכים לעונה מאתגרת מאוד, בניסיון לפרוץ את מעגל האלימות שהרימה כבר את הראש במשחקיה של מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות במלטה ובמשחק אלוף האלופים, המשך ישיר לעונה הקודמת.
אחד הסעיפים המרכזיים במצע של שינו זוארץ בבחירות לתפקיד יו"ר ההתאחדות היה נושא הרפורמה המשפטית, ועכשיו הוא מנסה ליישם אותה במטרה לייעל את המערכת, שנראית תקועה עם כלים לא אפקטיביים ובעלי תפקיד שמשרתים תקופה בלתי מוגבלת. אחרי שכבר הוחלט להחליף את היועץ המשפטי עו"ד עמית פינס ואת התובע עו"ד ניר רשף, המטרה הבאה היא להגביל את כהונת הדיינים, כאשר בנובמבר 2024 צפוי לסיים את תפקידו אב בית הדין העליון, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב.
בעוד שבועיים תוצג בהנהלת ההתאחדות מהפכת העונשים, שהיא תוצאה של הוועדה לבחינת רפורמה למאבק באלימות, בראשות פרופסור מיגל דויטש ובהשתתפות עו"ד אפרים ברק ופרופסור יאיר גלילי, אשר הגישה דוח של 120 עמודים עם המלצות אחרי בחינת העונשים הנהוגים ב־16 מדינות באירופה. אלא שתוכנית הענישה המוגברת של ההתאחדות מתנגשת עם האינטרסים של בעלי המועדונים, שספק אם יתמכו בה. בנוסף, שר התרבות והספורט מיקי זוהר הצהיר כבר כי צריך להכניס שוטרי יס"מ באופן קבוע ליציעים, מה שעלול להגביר את החיכוך בין הצדדים ואת האלימות.
עדכון תקנון המשמעת
תקנון המשמעת של ההתאחדות מיושן ולא מחובר למציאות של השנים האחרונות. הוכח שהעונשים הסטנדרטיים שהוטלו עד עכשיו לא הצליחו להפחית את מקרי האלימות, ולכן הוחלט ללכת על ענישה מחמירה כשהשינוי המהותי הוא הפחתת נקודות ליגה, עונש שכבר יושם בתקופה האחרונה.
בית"ר ירושלים תפתח את העונה הקרובה במינוס ארבע נקודות, מכבי חיפה עלולה לספוג השבוע עונש של הפחתת שתי נקודות, למכבי ת"א ומ.ס אשדוד יש עונש על תנאי של הפחתת שלוש נקודות ולהפועל ת"א של שתי נקודות. מצד אחד, חברי הוועדה הצביעו על הצורך בהחמרת עונשים, ומצד שני המליצו על תמריצים חיוביים. הם הבינו כי יחסי הגומלין צריכים להיות בין ההתאחדות לקבוצות, בלי הסרת האחריות השילוחית שמקובלת בכל אירופה, ובנוסף רשויות המדינה חייבות לפעול מול האוהדים מאחר שלהתאחדות יש כלים מוגבלים ואין לה סמכות משפטית לפעול מולם.
העונש של הורדת נקודות, שיושם בעבר רק באירועים קיצוניים, יוטל מעכשיו (בכפוף לאישור הנהלת ההתאחדות) במקרים של התפרעויות אוהדים, שימוש בפירוטכניקה ואפילו באירועי גזענות או קריאות פסולות. במצבים קשים פחות יוטל עונש הפחתת נקודות על תנאי יחד עם קנס כבד, ועל בית הדין המשמעתי תוטל חובה להפעיל אותו כאשר העבירה חוזרת על עצמה. הרציונל הוא שמדובר בעונש הרתעתי, שימנע מהאוהדים לפגוע בקבוצתם, למרות הבעיה שסנקציה כזו מהווה התערבות חיצונית בהישגים הספורטיביים. לעומת זאת, הפחתת עשר נקודות במקרה של פריצת קהל למגרש בעקבות הישג ספורטיבי, שהייתה בעבר חובה, תעבור לשיקול הדעת של הדיינים.
ההתמודדות הקשה ביותר של הכדורגל הישראלי כרגע היא נושא הפירוטכניקה. העונש על השלכת אבוקות יהיה הפחתת נקודה בפועל (במקרה של מספר אירועים באותו משחק, הפחתה של שתי נקודות) וסגירת היציע שממנו הן הושלכו. לחלופין, תידון האפשרות של קנסות כבדים במיוחד, הרבה יותר מאלו שהיו מקובלים בשנים האחרונות. הפחתת נקודות תוטל גם במקרים של קריאות פוגעניות על רקע מין, דת, גזע, מגדר, נטייה מינית, מוגבלות או השתייכות אתנית. עוד שינוי מהותי יהיה קביעת סרגל קנסות קבוע, על מנת ליצור אחידות.
המלצה אחת שכבר יושמה כהוראת שעה היא כי בעונה הבאה לא יתקיימו משחקים ללא קהל, מתוך הבנה כי זה פוגע בערך הספורטיבי של המשחק וגם באוהדי הקבוצה האורחת, ולכן התחליף לכך יהיה סגירת יציעים מסוימים. עוד שינוי מסתמן הוא כי במקרה של סגירת יציע, הקבוצות לא יגבו תשלום בגין הקצאת כרטיס ביציע חלופי לאוהד שישב ביציע שנסגר, כפי שחייב עד כה התקנון. עונש של משחק רדיוס יוטל רק במקרים מיוחדים, על מנת לצמצם כמה שיותר את הכלי הזה. אחת הביקורות כלפי בתי הדין היא שהם לא מממשים עונשים על תנאי, ולכן מהעונה הקרובה יישלל מהם שיקול הדעת והתנאי יופעל באופן אוטומטי. כמו כן, כדי להימנע מחוסר עקביות, ייקבעו עונשי חובה אוטומטיים. עוד הצעה, שלא בטוח שתמומש, היא ביטול חלון ההעברות לקבוצה שאוהדיה התפרעו באופן קיצוני וממושך.
הצהרות שלא מומשו
בסופו של דבר, להתאחדות יש כלים מוגבלים במלחמה באלימות. העונשים של הפחתת נקודות וקנסות כבדים החלו כבר להיות מיושמים, מה שיצר תסכול אצל בעלי המועדונים מאחר שהתפרעות האוהדים פוגעת להם בכיס וגם עלולה להשפיע על ההישגים הספורטיביים של הקבוצות.
ההשפעה העיקרית צריכה להיות של הגורמים הממלכתיים, אבל שום דבר מההצהרות שנשמעו בנושא לא מומש עדיין. זה כולל מגנומטרים, רשתות ביציעים, קנסות מינהליים שלא מצאו עד כה את הפורמט לאכוף אותם, מצלמות אבטחה באצטדיונים שלא מורשות לשימוש, יחידת משטרה מיוחדת שעדיין לא הוקמה, מינוי שופט ספורט ייעודי, כלבי הרחה ועוד.
כל ההצהרות נשמעות כמו תקליט שבור, וכך גם הכוונה להחזיר את השוטרים ליציעים. בשנים האחרונות האבטחה במגרשים נעשית על ידי חברות אזרחיות, בעוד המשטרה נמצאת במעגל החיצוני, למעט שוטרים סמויים ביציעים. אלא שכוחות האבטחה האזרחיים לא מהווים פתרון מספיק בגלל הכשרה לקויה של המאבטחים, שכר נמוך ומצוקת כוח אדם, ולכן הוצע כי אבטחת אירועי ספורט תוגדר כ"עבודה מועדפת", מה שיעזור לגייס חיילים משוחררים מיחידות לוחמות. בנוסף, הוצע שבמשחקים רגישים כוחות המשטרה ייכנסו בצורה מוגבלת ליציעים.
אחת מבעיות האכיפה קשורה בצווי ההרחקה נגד אוהדים מתפרעים. מעבר לענישה הקלה בבתי המשפט, צווי ההרחקה לא נאכפים מאחר שאין מספיק כוח אדם לטובת מעקב מסודר, ולכן מתפרעים רבים אינם מגיעים לתחנות המשטרה ואף נכנסים למגרשים שנאסר עליהם.
השורה התחתונה והמצערת היא כי למרות סל הכלים החדש שיעמוד לרשות בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, הגופים הממשלתיים עדיין לא ערוכים להתמודד עם בעיית האלימות במגרשים, שרק צפויה להחריף.