מנצ'סטר סיטי יכולה לזכות העונה באליפות רביעית בחמש שנים. לא מעט אוהדים אוהבים לקשור את ההצלחה של סיטי לכסף לבדו, כאילו הוא מבטיח הצלחה ללא תנאים נוספים, אבל בחמש השנים האלה סיטי לא הייתה הקבוצה שהוציאה הכי הרבה כסף בעולם, אפילו לא הכי הרבה באנגליה. רגע, סיטי היא אפילו לא הקבוצה שהוציאה הכי הרבה בעיר מנצ'סטר.
622 מיליון יורו שילמה סיטי על רכש באותן חמש שנים ואילו מנצ'סטר יונייטד, היריבה הגדולה שלה, רכשה בפרק הזמן הזה שחקנים בסכום כולל של 739 מיליון, לא כולל את רכישת פול פוגבה עונה קודם לכן תמורת שיא מועדון של 105 מיליון יורו. אבל פוגבה, למרות שהוא זוכה בעצמו ללא מעט ביקורת, אינו הסמל הגדול ביותר של ההוצאה הכספית הלא מועילה של יונייטד. אם צריך לבחור דמות אחרת משחקני הסגל הנוכחי שמסמלת זאת, הדמות תהיה הארי מגווייר.
בקיץ 2019 הפכה יונייטד את מגווייר לשחקן ההגנה היקר בהיסטוריה, כשרכשה אותו מלסטר תמורת 87 מיליון יורו. השיא הקודם היה שייך לווירג'יל ואן דייק, שנמכר מסאות'המפטון לליברפול תמורת 85 מיליון ושינה את ההגנה שלה לגמרי, עשה מהפך של איש אחד. ביונייטד רצו בדיוק אותו דבר, חיפשו ואן דייק משלהם והיו מוכנים לשלם עליו הרבה. הם ראו במגווייר תכונות של ואן דייק – בלם שכבר מצליח בפרמייר־ליג, שיודע לשלוט בגובה בשתי הרחבות, שתורם גם להתקפה בזכות מסירות מדויקות קדימה. אבל איפה ואן דייק ואיפה מגווייר. איפה ליברפול ואיפה יונייטד.
בלם סביר, לא סופרסטאר
אחרי התבוסה 4:1 בדרבי הייתה הכותרת ב"דיילי טלגרף": "אלה הבעיות שהמאמן הבא יצטרך לפתור, מתחילים עם מגווייר". ליונייטד יש בעיות נוספות - קשר אחורי ראוי היה צריך להגיע כבר מזמן - אבל מגווייר, כאמור, הוא הסמל. השחקן ששולם עליו מחיר של סופרסטאר והתוצאה היא בלם בסדר גמור, ראוי לגמרי, אבל לא מעולה. רחוק מכך.
אחד הציוצים הוויראליים ביותר אחרי התבוסה לסיטי
אחד הציוצים הוויראליים ביותר ביום שאחרי אותה תבוסה כלל תמונה של "נוכל הטינדר", מתוך הסדרה הנצפית ביותר של נטפליקס לאחרונה, ומעליה הכיתוב: "האיש שמכר את מגווייר ליונייטד". לא היה כאן מעשה נוכלות, כמובן, כיוון שלמגווייר יש תכונות מצוינות. הוא יודע לקרוא את מסירות היריב, שולט בגובה, מחלק כדורים ארוכים לשחקני הכנף. אבל זה לא מספיק. הבלם מצליח מאוד בנבחרת אנגליה, בנובמבר האחרון אפילו הפך לשחקן ההגנה עם הכי הרבה שערים בהיסטוריה של הנבחרת, אבל שם נוח לו כיוון שאנגליה משחקת אחרת מיונייטד. מגווייר טוב יותר כשהקבוצה שלו מתגוננת נמוך, קרוב לשוער, כמו בלסטר, כמו בנבחרת. הוא מתקשה כשיש מאחוריו שטח לסגור.
בלם שלא יכול להביא את המקסימום בכל סגנון כנראה לא שווה את הסכום ששולם על מגווייר, והיה אפשר לראות זאת היטב באותו דרבי, כשבמקום להרחיק כדור מגווייר נתן לו לעבור בין רגליו, פחד משער עצמי, דבר שאכן הוביל רגע אחרי לשער של סיטי. המשחק הזה התווסף לשורה של משחקים לא טובים שלו העונה. אחרי שבעונה שעברה נראה לא רע בכלל, בחודשים האחרונים עלתה שוב כמות הטעויות.
דרוש שיפוץ
מגווייר בן ה־29 הוא, כאמור, סמל ההוצאות השגויות שמאפיין את יונייטד. הוא גם קפטן הקבוצה הזו ויש לא מעט אוהדים שחושבים שהסרט לא מגיע לו או שעדיף שלא יהיה אצלו, כיוון שהמינוי העלה את מפלס הלחץ של הבלם. שישה מתוך תשעת השחקנים היקרים ביותר בהיסטוריה של יונייטד נמצאים בסגל הנוכחי, זה שישחק הערב (22.00) מול אתלטיקו מדריד באולד טראפורד (1:1 במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות). פוגבה, מגווייר, ג'יידון סאנצ'ו, ברונו פרננדש, פרד, ארון וואן־ביסאקה – כל אחד מהם עלה 55 מיליון יורו לפחות. שחקן נוסף מהיקרים בהיסטוריה של המועדון, אנתוני מרסיאל שנרכש בזמנו ממונאקו תמורת 60 מיליון יורו, הושאל בינואר לסביליה.
ראלף רנגניק יסיים את תפקידו כמנג'ר יונייטד בתום העונה, אבל אמור להישאר במועדון כיועץ מקצועי שעיקר תפקידיו קשורים לסקאוטינג ובניית סגל. ויונייטד זקוקה לשיפוץ. עתידו של כריסטיאנו רונאלדו לא ברור, ובלי קשר אליו הקבוצה צריכה לרכוש חלוץ צעיר. קשר אחורי, כאמור, הוא הכרח כבר זמן רב. אבל זה לא הכל. צריכה להיות לאנשי יונייטד גם ההבנה שמגווייר הוא מי שהוא. בלם לא רע, אבל לא אחד שיכול לשנות הגנה בעצמו. ההבנה הזו חשובה בניסיון לחזור להיות אחת הקבוצות החזקות באירופה.
