קוקו גוף, נערה בת 19, גרפה 3 מיליון דולר עם זכייתה באליפות ארצות הברית הפתוחה בסוף השבוע! "לא רע בשביל שבועיים של 'עבודה'", אתם חושבים לעצמכם. בזמן שנערות אחרות בגילה עובדות במקדונלדס ומרוויחות שכר מינימום, היא כבר יכולה לפרוש לפנסיה... אבל לפני שאתם ממהרים לגגל לאיזה חוג טניס כדאי לשלוח את הילד כדי להפוך אותו (ואתכם) למיליונרים, כדאי שתקראו את הטור הזה עד סופו.
טניס הוא (בעיקר) ענף ספורט של יחידים. אפשר אפילו להרחיק לכת ולומר שהוא משחק של "בודדים'", כי שחקן טניס שלא נמנה עם הצמרת העולמית, מסתובב לבדו ברחבי העולם, משחק בטורנירים נידחים על מנת לצבור נקודות דירוג וברוב המקרים לא רק שלא מרוויח כסף, אלא יוצא בהפסד, אחרי ניכוי הוצאות הנסיעה, המלונות, המאמן (לאלו שיכולים להרשות לעצמם) והציוד המתבלה.
רק לשם המחשה, שחקן טניס המדורג בסביבות 200-150 בעולם לא יכול להתפרנס ממשחק טניס. השחקנים המובילים, אלו שזוכים בטורנירים גדולים ואפילו בינוניים מדי פעם, מכניסים סכומי פרסים מכובדים ביותר. אבל אלה המיעוט בתכלית של הענף. ברחבי העולם מסתובבים אלפי טניסאים וטניסאיות שמנסים בכל כוחם לאסוף את נקודות הדירוג כאילו היו אלה פוקימונים מפוזרים. הם צריכים לשלם מכספם כל הוצאה הנקרית בדרכם בנסיונם הבלתי נלאה לטיפוס במעלה הדירוג, בדיוק כמו המטפסים האמיצים לעבר פסגת האוורסט. מיעוטם מצליח לכבוש את הפסגה, אבל לרוע המזל יש גם קורבנות שלא יגיעו לפסגה לעולם ויתייאשו מהנסיונות.
בניגוד למשחקי כדור אחרים כמו כדורגל, כדורסל ואפילו כדורעף, שחקן טניס מממן מכיסו את עלות המאמן, צריך לארגן לעצמו (ולשלם מכיסו הפרטי) את הוצאות הנסיעה והשהייה, וכמובן את עלות הציוד. בענפי הכדור הקבוצתיים לשחקן יש חוזה המבטיח לו את מלוא השכר גם אם לא ישחק ולו דקה אחת בכל העונה! תארו לכם שחקן טניס שלא משחק משחק אחד של טניס כל השנה? המשמעות במקרה זה היא פשוטה - אפס הכנסה!
כמובן שבטורניר אחד הכל יכול להשתנות, וכניסה לטורניר גראנד סלאם מבטיחה סכום פרסים מינימלי שעובד שכיר ממוצע מרוויח כל השנה, אבל בשביל להיכנס לטורניר כזה, שחקן טניס צריך לעבור שלושה סיבובי מוקדמות. ואם הם נכשלים, כל הוצאות הנסיעה והמחייה בתקופת הטורניר עדיין חלים עליהם, כך ששכרם יוצא בהפסדם.
סכום הפרסים הממוצע שמרוויח שחקן המדורג במאייה השנייה (בין 100 ל-200 בעולם) הוא כ-100 אלף דולר, לפני ניכוי הוצאות. אחרי ניכוי ההוצאות הם נשארים עם סכום אותו מרוויח עובד ממוצע במשק. כלומר, רק כמאה שחקני/ות טניס מרוויחים סכומים שמאפשרים להם להתרכז במשחק כמקצוענים.
בימים אלו העלו ארגוני הטניס רעיון של "הבטחת הכנסה", כלומר, שחקן או שחקנית שלא יגיעו למינימום ההכנסה המובטחת, יושלם להם הסכום על ידי הארגון, בהתאם לדירוג העולמי שלהם. סכום גבוה יותר לשחקנים המדורגים במאייה הראשונה וסכום נמוך יותר למדורגים במאייה השניה והשלישית. כמו כן יקבלו השחקנים סכום "ביטוח" אם ישחקו בפחות מתשעה טורנירים בשנה בגלל פציעה, מחלה או נסיבות אישיות אחרות. אני רואה את היוזמה הזאת כמבורכת, אבל הדעות בקרב השחקנים חלוקות, ואתם מוזמנים להביע את דעתכם בעניין בתגובות.
אז לפני שאתם חולמים איך לגדל את נדאל או פדרר הבאים, או שוויונטק או סבאלנקה הבאות, כדאי שתחשבו פעמיים, כי הסיכוי שהם ירוויחו יותר כסף מכל עבודה עם תואר אקדמי, גבוה יותר מהסיכוי שהם יתפרנסו מטניס בכבוד.
* טור זה נכתב ברובו בלשון זכר, אבל מתייחס באופן שווה לשני המינים
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
