אחרי שירד בעונה שעברה לליגה הלאומית עם מכבי חיפה, החליט מייקל בריסקר לחשב מסלול מחדש, ולעבור להפועל גלבוע/גליל. זה היה בעיקר בשביל השקט שעוזר לו להשקיע רק בכדורסל כדי להגשים את החלום הגדול ולהגיע לקבוצת יורוליג.
"יש בגן נר מעטפת כזאת, החיים פשוט שונים מאלה שהתרגלתי אליהם במרכז", מספר בריסקר בן ה-24. "נולדתי וגדלתי ברעננה, קרוב להכל, וכשהגעתי לכאן הייתי צריך לאכול פתאום בחדר אוכל. אין פה את כל העניין מסביב של לצאת לבלות, וזה מה שעוזר לי ומפקס אותי בצורה בלתי רגילה. אתה פשוט מגיע אחרת למשחקים, כי כל השבוע וכל הזמן אתה באולם רק מתאמן וחוזר הביתה. בשביל זה באתי לכאן, כדי לשפר את עצמי".
לא קצת משעמם? מה אתה עושה בערבים?
"אני פשוט בבית עם שני הכלבים שלי. זהו. ברוכה הבאה לגן נר. אין מעבר, זה רק כדורסל. רוב המסעדות הן בכלל בעפולה, ואפילו כשאני רוצה להזמין משלוח צריך לשלם אקסטרה של 50 שקל. אבל באמת שאין לי בעיה עם זה. אוהב להיות בבית לבד, אני בחור שקט וביישן. לקחתי את זה מאבא, גם הוא מאוד אדיש לפעמים".
איך מסתדרת אדישות עם כדורסל?
"על המגרש אני ממש הפוך. הכי אוהב לעשות רעש".
ילדים בגילך חוזרים מהטיול אחרי הצבא, ומתחילים ללמוד. מרגיש איזשהו פספוס?
"ממש לא, להפך, בורכתי. אני עושה את מה שאני אוהב, בכסף די טוב. נולדתי כדי לשחק כדורסל. ראיתי את אבא שלי משחק וזה מה שנתן לי מוטיבציה, כל החיים רדפתי אחרי זה ואני שמח שעכשיו אני מיישם את הדברים בליגה הראשונה".
"שיניתי את ההתייחסות אליי"
האב מארק בריסקר הגיע בתחילת שנות ה־90 מארה"ב למכבי ר"ג, ואחר כך כיכב כמתאזרח במכבי רעננה. ב-1999 עבר למכבי ת"א ורשם בה שתי זכיות באליפות, שני גביעי מדינה, הגעה לגמר הליגה האירופית וזכייה בסופרוליג. בהמשך שיחק גם בהפועל ירושלים ובהפועל גליל-עליון.
רצית להוכיח שאתה יכול להמשיך את הדרך של אבא?
"בהתחלה זה היה כדי להמשיך אותו, ואז התחלתי לחשוב שיש לי יותר פוטנציאל ממנו. הוא גם אמר לי שאני יותר טוב ממנו, אז אני מנסה להראות את זה בתקווה שאעקוף אותו. עוד לא עשיתי את זה".
מה הטיפ הכי טוב שהוא נתן לך?
"אנחנו מדברים כל הזמן על כדורסל והוא נותן לי הרבה טיפים. זה שהכי התחברתי אליו היה פשוט לא לשים יותר מדי לב לכל מה שכותבים עליי. ברור שלפעמים יש גם דברים מפרגנים, אבל זה רק יוצר לחץ. צריך להישאר צנוע ולהמשיך לעבוד קשה. אבא באמת חלק בלתי נפרד מהקריירה שלי, וגם אמא. היא חלק מכל החלטה שאי פעם לקחתי, המשפחה שלי מאוד מעורבת ואני אוהב את זה".
כמה קשה להיות הבן של?
"אני לא מרגיש חובת הוכחה, להראות שאני יותר טוב ממנו. אני מוכיח את זה רק בשביל עצמי. אבא עבר הכל בקריירה, והוא רק יכול לעזור לי".
זה גם נתן לך אקסטרה? כי בכל זאת יותר דיברו והסתכלו עליך.
"כן, בתחילת הקריירה הסתכלו עליי כי הייתי הבן של, אבל עכשיו אני כבר לא חושב שמסתכלים עליי ככה. שיניתי את ההתייחסות אליי".
"רוצה פלייאוף"
לבריסקר לקח זמן להיכנס לעניינים העונה. השינוי המשמעותי החל בארבעת המחזורים האחרונים, כשבכל אחד מהם סיים בספרות כפולות והראה הרבה מנהיגות על הפרקט עם ממוצעים של 20 נקודות, 4 אסיסטים ו-24 במדד. גלבוע/גליל מדורגת במקום התשיעי בטבלה, ועדיין נלחמת על מקום בפלייאוף.
"היה לנו קשה להתחבר בתחילת העונה, אז ההנהלה לקחה אותנו לכל מיני סדנאות כדי שנוכל להתגבש. עכשיו כבר כל אחד מבין את התפקיד שלו, וככה זה נראה. בשביל זה באתי, לקבל יותר אחריות, להיות יותר ישראלי בכיר. עכשיו כל מה שאני רוצה זה שניכנס לפלייאוף. בשנה שעברה ירדתי ליגה, וזה כתם בעיקר לעצמי. לא שיחקתי כל כך טוב, אבל זה רק העלה לי את המוטיבציה להוכיח שאני לא שחקן ליגה לאומית".
ב-2019 הפועל ת"א החתימה אותך לשלוש שנים, ואחרי שמונה משחקים השאילה אותך לחיפה, התאכזבת?
"כן, לגמרי. לא מצאתי את המקום שלי שם, וגם בדקות ששיחקתי לא הרגשתי שאני עצמי. לא היה לי הרבה ביטחון. חשבתי שהביאו אותי לתפקיד יותר משמעותי, וזה לא קרה, אבל הכל חלק מהביזנס".
הרגשת שלא מעריכים אותך מספיק?
"אני רוצה וצריך להרגיש שלא מעריכים אותי כל הזמן, כי זה נותן לי מוטיבציה. אני כן מאמין בעצמי, אבל אם ארגיש בנוח זה יתקע אותי במקום. אני אוהב את הטירוף הזה - לנסות לגרום לכולם להעריך אותי יותר".
ב-2017 עודד קטש ניפה אותך ברגע האחרון מנבחרת העתודה, שזכתה במדליית כסף באליפות אירופה. הרגשת שזה לא הוגן?
"זה הפריע לי מאוד. ייצגתי את המדינה מהנוער והקדטים אז התאכזבתי קצת, אבל זה נתן לי דרייב להראות לכולם שהייתי צריך להיות שם. שנה אחרי זה לקחנו זהב, אז אולי זה כן עבד".
ומה עם הנבחרת הבוגרת?
"אני רואה את עצמי משתלב שם. יש עומס בעמדה מספר 2, אבל אעשה מה שאני יכול כדי להתברג, כמה זמן שזה ייקח".
מרגיש שאתה מתקרב לשיא שלך?
"עדיין לא, זה בטח יגיע עוד שנתיים-שלוש. אני צריך יותר ניסיון, יותר לעבוד על הגוף. ברגע ששני הדברים האלו יקרו, מאמין שאוכל לשחק ברמות הגבוהות. גם אבא חושב שאני נמצא בנקודה טובה ושהכל בעצם תלוי בי. שנינו רואים אותי במקומות אחרים בשנים הקרובות".
יורוליג?
"כן, אני רואה את עצמי כשחקן יורוליג בעתיד. 100 אחוז אעבור לשחק באירופה".
יש בארץ קבוצות שמשחקות ברמות הגבוהות. מכבי ת"א, ירושלים, חולון. למה דווקא חו"ל?
"אני רוצה לצאת מישראל, לגור לבד. זה שם עליך טיפה יותר אחריות, ואני חייב לנסות".
רואה את עצמך חותם במכבי ת"א כמו אבא?
"כן, בעתיד הרחוק, עוד חמש שנים. אני רוצה להגיע למכבי ת"א כשאהיה כבר שחקן יותר שלם עם מעמד, ותק וניסיון, כדי לקבל את ההזדמנות האמיתית. לא רק במכבי, גם בירושלים".
פורסם לראשונה: 15:50, 06.04.22
