שגיא מוקי הוא אחד מארבעת הג'ודאים הישראלים הטובים בכל הזמנים. מי שלפני חמש שנים עשה היסטוריה והוכתר כאלוף העולם היה בדרך הבטוחה להפוך לגדול מכולם, אלא שדווקא אז החלה הירידה. הבוקר באולם בשאן דה־מארס בפריז, ייתכן ביום הקרבות האחרון בקריירה שלו, הוא ינסה להזכיר את מוקי האימתני ההוא שניצח כל מה שזז, ולהעביר את השרביט בסטייל לדור הבא.
כמה סמלי מבחינתו של מוקי בן ה־32, שסגירת המעגל מתרחשת במדינת ג'ודו אדירה כמו צרפת, שלא בכדי העניקה את הכבוד הגדול ביותר לטדי רינר – הפנים של הענף – להדליק את הלפיד האולימפי בטקס הפתיחה. ומי יודע, אולי המעמד, העיתוי ובעיקר הרצון לתת הכל למען אורן סמדג'ה, המאמן שגידל אותו ואיבד את בנו הבכור עומר ז"ל בלחימה בעזה, ידחפו אותו לעשות את הבלתי ייאמן ולזכות במדליה רגע לפני שהוא תולה את החליפה.
מאמץ אחרון
צריך לקחת בחשבון שמוקי נכנס לתחרות ממש ברגע האחרון ויגיע מהמקום ה־18 בלבד בדירוג האולימפי. הוא אמנם קיבל הגרלה סבירה בדמות הגרמני טימו קאבליוס שגבר עליו בסיבוב הראשון באליפות העולם האחרונה באבו־דאבי, אבל במידה שיעבור אותו יחכה לו הכוח העולה בג'ודו העולמי, הקוריאני ג'ונוואן לי שמדורג שלישי בעולם ומוביל עליו 1:2 בקרבות ראש בראש.
מבחינת כישרון מוקי, שזכה גם בשתי אליפויות אירופה, שווה מדליה אולימפית אחת לפחות בקריירה. הוא נחשב, למשל, לאיכותי יותר מאורי ששון, שהצליח לעלות על הפודיום (ארד בריו) – גם בזכות הגרלה נוחה.
קשה לשכוח את יום הקרבות המושלם שלו באליפות העולם בטוקיו ב־2019, אחת מההופעות המרשימות של ספורטאי ישראלי. הוא זינק למקום הראשון בסבב ובאיגוד הג'ודו היו משוכנעים שמדליה אולימפית היא עובדה, ורק שאלת הצבע נשארה פתוחה.
אלא שגם הספורטאים הגדולים ביותר זקוקים למזל. מוקי התמודד לכל אורך הדרך עם פציעות בגב: בריו 2016 פריצת דיסק היכתה בו בתזמון הכי גרוע, והוא הפסיד בחצי הגמר ובקרב על הארד וסיים חמישי בלבד; בטוקיו 2020 פרצה הקורונה שעצרה אותו בשיא המומנטום, כשלמשחקים שנפתחו באיחור של שנה הוא כבר הגיע בכושר הרבה פחות טוב, והודח בקרב השני על־ידי האוסטרי שאמיל בוטראשוילי. הזכייה במדליית הארד הקבוצתית, עבורה תרם ניצחון אחד על הרוסי מיכאל איגלונקוב, רק המתיקה את הגלולה.
כוכב מחוץ לזירה
מי שכאמור ניצב בעבר בפסגת הדירוג מגיע במעמד שונה לגמרי ליום התחרויות שלו הבוקר בפריז, אחרי שלושה הפסדים בקרבות האחרונים שלו לקראת המשחקים, כולל בקרב על הארד באליפות אירופה.
בשנים האחרונות מוקי לא מצליח לתת פייט אמיתי ליריבים מהטופ העולמי, אליו היה שייך בימים היפים. אם ב־2019 הוא עמד על 91.2 אחוזי הצלחה (31 ניצחונות ב־34 קרבות) או 66.7 אחוזי הצלחה בשנה האולימפית לפני טוקיו (10 מ־15), הפעם הוא מגיע עם 50 אחוזי הצלחה (חמישה ניצחונות מול חמישה יריבים מהדרג הבינוני וחמישה הפסדים).
את מקומו של מוקי בצמרת המשקל תפסו ג'ודאים כמו מתיאס קאסה הבלגי, טאטו גריגאלאשוילי הגיאורגי או טקאנורי נגאסה היפני, שפעם היו היריבים הגדולים שלו, ולאחרונה הוא לא מצליח להתמודד איתם. הישראלי מגיע בעמדת נחיתות ברורה, אבל ביום נתון בענף כמו ג'ודו עם התעלות יוצאת דופן, הוא יוכל לפלרטט עם אזור המדליה.
מוקי, שעמד השנה פעם אחת בלבד על הפודיום, התאהב במעמדו כסלב, ונוהג להשתתף בסדרות ומרבה להגיע להשקות. בצוות המקצועי סביבו מתחו ביקורת על התנהלותו בטענה שהוא מפגין חוסר רצינות. בין היתר ניסו להוריד לו עומסים כדי להקל עליו ודיברו על מחסום מנטלי, כאשר פסיכולוג הנבחרת מלווה אותו מקרוב.
ובהקשר הזה, מוקי יתייצב ליום הקרבות שלו עם מטען רגשי לא פשוט. הוא ייזכר בילד הצנום שסמדג'ה קיבל בחוג בנתניה והפך אותו לאלוף עולם. החבר עומר ז"ל, בנו של המאמן, יישב לו חזק בראש – והוא יתחרה קודם כל בשביל הלוחם שהקריב את חייו למען המדינה. ולא יכול להיות סוף יותר סוחף מאשר תמונה של סמדג'ה ומוקי מחובקים אחרי ניצחון בקרב על מדליה.
ליאל עבדה מדבר לפני יפן
(צילום: התאחדות לכדורגל)
פורסם לראשונה: 01:30, 30.07.24
