לינוי אשרם, מדליסטית הזהב האולימפית החדשה של מדינת ישראל, נולדה בשביל לעמוד על הפודיום בטוקיו. היא גדלה בראשון לציון, התחילה להתאמן בגיל 6 ונחשבה להבטחה גדולה בתחום ההתעמלות האמנותית. אמנם היא פרשה זמנית בגיל 13 כי רצתה לנסות שחייה, אבל מהר מאוד חזרה לאולם ההתעמלות.
טוקיו 2020 ב-ynet - למתחם המיוחד
אשרם הפכה לעצמאית מגיל מאוד צעיר, ובין השאר הייתה נוסעת לבדה באוטובוס מבית הספר לאימונים, מצוידת בקופסה שמכילה דג או חזה עוף והרבה ירקות. חצי ממנה היא אכלה בהפסקה האחרונה ואת החצי השני כשישבה בתחנה, עם הילקוט על הגב.
ריאיון עם ההורים של לינוי אשרם לאחר זכייתה בזהב
(צילום: שחר גולדשוטיין)
אביה, איש קבע, סיפר בזמנו כי בבית היה שלטון צבאי: "למתעמלות הרוסיות יש את פוטין על הראש וללינוי יש אותי. אין ברירה. אם היא תאכל בערב יותר מירקות וגבינה, היא לא תוכל לעשות את מה שהיא צריכה".
אשרם העידה כי הפינוק היחיד שלה לפני תחרות היה קוביית שוקולד מריר, וגם זה רק בתנאי שלא חרגה מהמשקל שהוצב לה. אפילו אחרי תחרות חשובה, כשבאיגוד ההתעמלות ארגנו מסיבה קטנה וכבר הגישו מנות כמו שניצלים ופסטות, לאשרם לא היה נעים להעמיס על הצלחת מול הפרצופים של המאמנות שלה.
הדרך והמחיר שהייתה צריכה לשלם היו ברורים למשפחה. כאחת שבילתה את רוב יומה באימונים, היא פיספסה לא מעט חוויות שעוברים ילדים בגילה, ובשלב מסוים - החל מחטיבת הביניים ועד התיכון - כמעט שלא הופיעה לבית הספר. היא קיבלה סיוע חינוכי מעיריית ראשל"צ, כזה שיתאים לאורח החיים הלא שגרתי, ולמדה למבחנים עם מורים פרטיים.
העבודה הקשה השתלמה. היא זכתה בעשרות מדליות בתחרויות מסביב לעולם. הרגע המכונן היה באליפות העולם בבאקו 2019. אשרם נתנה הופעה לפנתיאון, וסיימה עם שלל של ארבע מדליות כסף ושתיים מארד. באותה נקודה, קצת לפני שהקורונה טרפה את הקלפים, לא היה כמעט ספק שהיא בדרך לפודיום אולימפי מרגש, והשאלה היחידה שנותרה פתוחה הייתה רק צבע המדליה. אבל אז באה הקורונה.
אשרם לא הצליחה לזכות במדליות בשלוש תחרויות רצופות ונראתה פחות חדה - דבר מאוד לא שגרתי בקריירה היחסית קצרה שלה. אבל הביטחון חזר אליה בגראנד פרי תל אביב, שנערך לאחרונה, כשזכתה בזהב בקרב-רב והוסיפה למחרת ארבע מדליות במכשירים הבודדים. היא יצאה לטוקיו עם ציפיות עצומות ממנה, ציפיות שהצליחה לעמוד בהן.
מי שפוגש את אשרם על אזרחי מגלה בחורה ביישנית, אפילו חסרת ביטחון, אבל ברגע שבו היא עולה על המזרן מתקבלת לוחמת שלא פוחדת מכלום. היא נמוכה יחסית (1.62 מ') בהשוואה ל"אטריות", כפי שהיא מכנה את יריבותיה ממזרח אירופה, אבל היא אתלטית לא פחות מהן, עם בונוס בדמות קילריות.
רגע הזכייה במדליית הזהב של לינוי אשרם בבית משפחתה
(צילום: שחר גולדשטיין )
האחיות אברינה, הכוכבות הגדולות של הענף, לא האמינו שישראלית תאיים על השליטה שלהן. אשרם גם ידועה כאחת שלא נשברת כשמכשיר נופל לה, ותמיד יודעת לאסוף את עצמה ולהתעלות. ותתפלאו, הילדה ממוצא תימני-יווני מדברת רוסית שוטפת, ואפילו סיפרה שיצא לה לא פעם לשמש מתורגמנית.
דווקא בשל העובדה שהיא מגיעה מרקע שונה לעומת שאר המתעמלות הישראליות, הצברית היחידה בענף שנשלט על-ידי מדינות חבר העמים, נוצרה אצלה מוטיבציה מיוחדת להוכיח את עצמה. מלבד הכישרון, מדובר בספורטאית סופר-חרוצה, שלא עשתה לעצמה שום הנחות והקריבה את הילדות כדי להפוך למתעמלת הגדולה ביותר שצמחה פה. ועם תוצאות אי-אפשר להתווכח. מתחת למיטתה מונחות שתי קופסאות, האחת מיועדת למאות (!) המדליות שבהן זכתה בישראל, ובשנייה העשרות שאספה בתחרויות הבינלאומיות במהלך ארבע השנים האחרונות.
המוח מאחורי ההצלחה של אשרם היא איילת זוסמן, המאמנת והכוריאוגרפית, זו שבוחרת את המוזיקה ובונה את התרגילים. דמות משמעותית נוספת בכוורת שמקיפה את הישראלית היא המורה לבלט גלינה ברסקי. לצדן עובדות גם מורות למחול מודרני, היפ-הופ, אירובי - וזו רק רשימה חלקית.
שני מיליון שקל בשנה מושקעים בה
כדי להתכונן לטוקיו, אשרם יצאה מדי יום בשש בבוקר לאוהל האימונים המיוחד שנבנה עבורה במכון וינגייט, שם היא בילתה שעות ארוכות מבודדת כמעט לגמרי מהסביבה. בשיא המגפה, בתקופת הסגרים, עברה ממש להתגורר במקום למשך כמה חודשים, ואת הזמן הפנוי המועט שהיה לה ניצלה להליכה סביב המכון עם אוזניות ומוזיקה שקטה.
זו הייתה שנה שבה הענף הושבת לגמרי, ולכן נערכו עבורה סימולציות של תחרויות כדי למנוע ככל הניתן ירידת מתח. לפחות דבר אחד היה מוכר לה בטוקיו: היא הופיעה ללא קהל.
אשרם הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש לנוכח המציאות המורכבת. לאור מעמדה כפרויקט לאומי היא זוכה למעטפת מקצועית, רפואית ומנטלית רחבה מאיגוד ההתעמלות ומהוועד האולימפי, ועלות ההשקעה בה עומדת על שני מיליון שקל בשנה, כאשר אחד הגורמים שמסייעים לה הוא ראש עיריית ראשל"צ רז קינסטליך.
מעריצה את גל גדות
אשרם מעריצה את המתעמלת האגדית נטע ריבקין ואת השחקנית גל גדות, בעיקר בזכות הדמות שהיא מגלמת, וונדר וומן, איתה היא כל-כך מזדהה. כאמור, למרות החזות השברירית, אשרם מעלה את הרמה שלה ככל שמפלס הלחץ עולה - כך שהמעמד בטוקיו והעובדה שמדינה שלמה נמצאת מאחוריה ומצפה ללא פחות ממדליה, לא השפיעו עליה. "הלחץ עושה לי טוב, נותן לי מוטיבציה", גילתה בעבר.
אשרם אמנם נחשבת לטיפוס מופנם, אבל אם יש משהו שמצליח להוציא אותה משלוותה, זה כשאנשים טוענים שהתעמלות אמנותית היא ריקוד ולא ספורט. היא תמיד דאגה להבהיר שמדובר בענף שמכיל אלמנטים של זריזות וקפיצות כמו באתלטיקה, ודורש קואורדינציה סופר גבוהה וסיבולת לב ריאה מפותחת במיוחד.
עכשיו, ספק אם מישהו יעז להתווכח שהתעמלות אומנותית היא לא ספורט. אחרי שהתאמנה כל חייה לרגע הזה, בגיל 22 אשרם הפכה למדליסטית אולימפית. הפרויקט הלאומי הושלם בהצלחה, וכעת היא יכולה לחגוג את ההצלחה המטורפת שלה.
