הריצה המטורפת של רובי קין
הקלישאה אומרת שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר, אבל לכולם ברור שניצחון של מכבי ת"א הערב (רביעי, 20:30) בבלומפילד על מכבי חיפה יסגור מעשית את סיפור האליפות. לא רק בגלל שהפער יגדל ל־11 נקודות, אלא בעיקר כי הצהובים יעבירו בכך מסר מהדהד ליריבה הגדולה. חיפה לא בעונה גרועה, אבל גם לא מלהיבה והיא עם 71 אחוזי הצלחה שמחווירים לעומת 90 אחוזי ההצלחה של רובי קין.
המאמן האירי, שלא הגיע במטרה להשתקע בקריית־שלום, רק רוצה לסמן "וי" על עונת המקפצה שלו כדי לעבור לדבר הגדול הבא מבחינתו, כנראה נבחרת אירלנד. כך או כך, ברור שכל הלחץ יהיה על מסאי דגו, שחייב ללכת על כל הקופה. תיקו פירושו הפסד עבורו. אם אתם לא אוהדי מכבי ת"א ורוצים עניין במחצית השנייה של העונה, כנראה שתעדיפו שהחבורה בירוק, שעדיין נקראת האלופה, תהיה זו שתחגוג בסוף הערב.
המעצור של ערן זהבי
במונחים של ערן זהבי, ארבעה משחקים ברציפות ללא כדור ברשת זה בגדר מעצור בנשק. מאז חגיגות השער 400 בקריירה שלו, מספר 7 בצהוב לא מוצא את עצמו. השאלה היא אם מדובר במשבר זמני או סימן מטריד יותר עבור הסקורר. דבר אחד בטוח, אי־אפשר לבוא בתלונות, בטח לא להספיד שחקן שמהקיץ הבקיע 23 פעמים בכל המסגרות, תשע מתוכן בליגה. ואין כמו משחק עונה לוהט, מעמדים שזהבי נולד עבורם, כדי לחזור לעניינים עם איזה צמד שיזכיר לכולם למה גם בגיל 36 הוא עדיין הדבר הכי גדול בליגה הזו. והחדשות הטובות עבור קין הן שגם בלי מלך השערים, תמיד יהיה את המישהו התורן שידחוק את הכדור לרשת. דור תורג'מן עשה את זה פעמיים, ולא פחות מחמישה שחקנים הפסיקו להיכנס לטבלת הכובשים בארבעת המחזורים האחרונים (דן ביטון, קיקו בונדוסו, גבי קניקובסקי, עידן נחמיאס ויונתן כהן).
התלות המוגזמת בפרנצדי פיירו
אם בעונה שעברה הייתם אומרים לברק בכר שפרנצדי פיירו לא יעמוד לרשותו לקראת מפגש עם מכבי ת"א, שום שריר בפנים שלו לא היה זז – בטח כשהיה לו את עומר אצילי שהבקיע ללא הכרה. אלא שבינתיים החלוץ מהאיטי פורח אצל דגו ומחזיק את ההתקפה שלו, ואם לא מספיקה מכת ההיעדרויות של האלופה, אז ייתכן שהמאמן יצטרף להסתדר גם ללא האס שלו במשחק הכי חשוב שלו. תאמינו או לא, מהקיץ פיירו כבש בדיוק כמו זהבי בכל המסגרות: 23 שערים. ואם אשתקד התרגלנו לראות אותו מתהלך על המגרש עם מבט מתוסכל של "למה זה לא נכנס", העונה "הפיבוט הענק" כבר עם תשעה כיבושים אחרי 14 מחזורים – אותה כמות שהבקיע בכל העונה שעברה. בהנחה שפיירו לא יוכל לשחק, מי שיצטרך לקחת על עצמו יותר הוא דין דוד, שעדיין לא פתח מבערים העונה וכבש ארבעה שערי ליגה בלבד.
מעיין הנעורים של ליאור רפאלוב
לא מעט כוכבים שעשו קריירה גדולה בחו"ל חזרו לסיבוב פרידה בישראל, אבל בסופו של דבר לא זכו לאהבת הקהל שציפה מהם ליותר. אבל יש שתי דוגמאות לשחקנים שדווקא נולדו מחדש בליגת העל: אליניב ברדה בבאר־שבע וזהבי במכבי ת"א. לפחות עד כה, גם הקאמבק של ליאור רפאלוב מריח כמו הצלחה מסחררת. נראה כאילו שהקשר בן ה־37 מעולם לא עזב את מכבי חיפה, שאיתה זכה בשלוש אליפויות לפני שהפך לאחד השחקנים המובילים בליגה הבלגית (שתי אליפויות וגביע עם ברוז', גביע נוסף באנטוורפן ותואר נעל הזהב). לרפאלוב לקח זמן להיכנס לעניינים מחדש לקצב, אבל מאז שעלה כמחליף מול באר־שבע ובישל תוך דקה שער ניצחון, יש לו כבר חמישה שערים וחמישה בישולים, ולחיפה יש מנהיג חדש־ישן.
מה עובר על צ'ארון שרי?
אם לבחור שחקן אחד שמסמל את שלוש האליפויות הרצופות של מכבי חיפה בעידן ברק בכר, אז אין ספק שצ'ארון שרי צריך להיות ראשון ברשימה. הקשר ההולנדי־סורינמי הפך מהר מאוד למנוע של הירוקים, האיש שהעיר את המועדון מהתרדמת הארוכה והחזיר את הטירוף ליציעי סמי עופר. לא פלא שהוא קיבל את סרט הקפטן, וכבר נחשב לאחד הזרים הגדולים שנחתו כאן. אלא שמשהו כבה בשרי העונה, וכברומטר כל הקבוצה דעכה איתו. אולי זה הגיל (35), אולי זו תחושת השובע, אבל שני משברים שעבר לאחרונה בטוח השפיעו עליו: האשפוז של בנו ברוטרדם ותקרית אי־החזקת שלט החטופים, שגרמה לאוהדים להתהפך עליו. בינתיים הוא יישר את ההדורים עם הקהל, אבל נראה שהרגליים שלו כבדות והראש נמצא במקום אחר. בחיפה אפילו שוקלים לאפשר לו לטוס אחרי המשחק לנקות את הראש בהולנד.
חיסרון הכוכבים שנסעו לאליפות אפריקה
שני שחקנים מרכזיים בשתי הקבוצות נמצאים באליפות אפריקה, אבל נראה שההיעדרות של עבדולאי סק קריטית יותר מזו של פליסיו מילסון. סק הוא הבלם הרביעי־חמישי של נבחרת סנגל המועמדת ללכת עד הסוף בטורניר, אך בחיפה הוא המנהיג הבלתי מעורער של ההגנה. תוסיפו לכך את החיסרון של דניאל סונדגרן, את העובדה ששון גולדברג רק חזר מפציעה ואת היכולת הפושרת של לורנצו שימיץ' – וקיבלתם כאב ראש רציני למסאי דגו בחלק האחורי. מילסון הפך לאחד השחקנים המשמעותיים במכבי ת"א בזכות הכדרור והמסירות המדויקות – אבל דור תורג'מן יכול להיכנס לתפקיד שלו באגף שמאל.
מכבי חיפה מציגה: קללת בלומפילד
זה אולי הנתון הכי משמעותי לפני משחק העונה, שאמור להדאיג בעיקר את מסאי דגו: מאז 2012 מכבי חיפה לא ניצחה את מכבי ת"א בבלומפילד, כולל בשלוש שנות השליטה של ברק בכר. בכל פעם שהאוטובוס הירוק נכנס בשערי האצטדיון ביפו, השחקנים מתחילים לרעוד. זה כבר הרבה מעבר לעניין מקצועי, מעין מעגל קסמים ומכשול מנטלי. לפני שלוש שנים חיפה הגיעה לבלומפילד עם יתרון שמונה נקודות, הפסידה אחרי פנדל בתוספת הזמן והחזירה לעניניים את מכבי ת"א, שאפילו הספיקה לכבוש את הפסגה לתקופה קצרה. זה מוכיח שהמשחקים בין הקבוצות בדרך כלל לא חורצים גורלות, אבל הפעם נראה שהסיפור שונה. אגב, אם מסתכלים על חמשת המפגשים האחרונים מתקבל שוויון: שני ניצחונות לכל קבוצה ותיקו אחד.
ההיסטריה חוזרת: הנאה מובטחת
היריבות הגדולה בין שני המועדונים מתפרסת על פני כמה עשורים, אבל נדמה שהיא עלתה מדרגה מבחינת הדרמות שהיא מספקת לנו. בארבע העונות האחרונות קיבלנו מהם שלל משחקי ענק, ונדמה כי כמעט כל מפגש בין ירוק לצהוב מספק את הסחורה עם כדורגל התקפי ועמוס בשערים.
במכבי ת"א אוהבים להתרפק על ה־3:4 המיתולוגי בסמי עופר ועל שער הניצחון הדרמטי של יונתן כהן בדקה ה־93, ממש לפני ארבע שנים, שהיו נקודה קריטית בדרך לאליפות האחרונה של הצהובים. וכמובן שלא שוכחים את ה־0:3 המהדהד בעונה שעברה.
בחיפה, לעומת זאת, לא ישכחו את הקאמבק האדיר לפני שנתיים מ־2:0 ל־2:3, גם כן בסמי עופר, עם שלישייה מפוארת ברבע השעה האחרונה, שקטעה רצף של 18 משחקים ללא ניצחון מול היריבה המושבעת וסללה את הדרך לאליפות שנייה ברציפות. או את שער השוויון הדרמטי של צ'ארון שרי בבלומפילד בדקה ה־93, וגם הקאמבק מפיגור שני שערים ל־2:2 דרמטי בבלומפילד בעונת האליפות הראשונה של ברק בכר.
בקיצור, אם נקבל עוד שואו כזה גם הערב - דיינו.
נתונים: ירון משעל
