כעס. אכזבה. תסכול. תחושת החמצה. איך זה שוב פעם התפספס לנו? ועוד כששני השחקנים הטובים בעולם משתפים פעולה?! אלה הן המחשבות שעברו בראשם של שחקני פ.ס.ז' אחרי שהודחו מליגת האלופות, הפעם על ידי באיירן, ובפעם הכבר מי זוכר כמה (המועדון בבעלות קטארית מאז 2011) נכשלו להביא לפריז (וגם לקטאר אם תרצו) את הגביע הנחשק מכולם.
המון כוכבים, על הדשא ועל הקווים, עברו במרוצת השנים בפארק דה פראנס מאז ההשתלטות הקטארית, חלקם התקרבו יותר וחלקם פחות, אך לכולם אותה שורה תחתונה: כישלון להביא את פ.ס.ז' לארץ המובטחת.
ונשאלת השאלה, מדוע הם לא מצליחים? על הנייר, מועדון שמאז 2011 מעמיד כל שנה סגל נוצץ ומשופע כוכבים היה אמור לפחות פעם אחת להצליח להניף את הגביע עם האוזניים הגדולות.
ובכן, כשנכנסים לעומקם של דברים, התמונה מתבהרת יותר. הנה שתי סיבות עיקריות לחוסר ההצלחה בזירה האירופית, בעיקר בחמש השנים האחרונות:
1. חוסר סבלנות כלפי מאמנים: "אי אפשר להחליף 11 שחקנים, אבל מאמן כן". בפריז לקחו את המשפט הזה צעד אחד קדימה, ומיהרו יותר מדי להחליף את המאמנים השונים, במקום לתת להם זמן ראוי ונדרש להנחיל את השיטה והדרך (וגם אולי להחליף חלק מהשחקנים) שהביאה להם את ההצלחה שהובילה אותם לתפקיד.
לפוצ'טינו, גאלטייה ואמרי, המאמנים שעברו בפריז שהיא כבר קיבעה סופית את מעמדה כקבוצה גדולה באירופה, לקח כמה עונות עד שהם זכו להצלחה בזכותה התקדמו למועדון הפאר, אך אף אחד מהם לא שרד יותר משתי עונות במועדון (ספוילר: זה יקרה גם לגאלטייה).
המאמן היחיד שהצליח בפרק זמן קצר בפ.ס.ז' עם הגעה עד לגמר, טוכל, ועשה דבר דומה בצ'לסי עם זכייה באלופות חודשיים אחרי שהגיע אליה, הועזב בגלל סכסוך מטופש עם המנהל המקצועי לשעבר של הקבוצה לאונרדו, שכפי שכבר הובן, ידו קלה על ההדק.
בפריז חייבים להבין לפני שהם ממהרים להביא את זידאן או שם גדול אחר רק כדי לפטר אותו אחרי מספר חודשים, שמועדון שרוצה להפוך להיות גדול ולהיות באמת, כמו ריאל, באיירן וליברפול, חייב לבחור דמות לאורך זמן שתוביל אותו לשם, בין אם זה מאמן, מנהל מקצועי, או שניהם.
2. הפיתוי להביא כוכבים במקומות הלא נכונים: אני לא מאשים את נאסר אל חליפי על שצירף את מסי, ראמוס, וילאנדום ודונארומה בקיץ אחד. מדובר בפיתוי שקשה לעמוד בו, שכן מדובר בכוכבים, מוכרי חולצות, שחקנים שעשו דבר או שניים בכדורגל האירופי. אבל האם זה מה שהיה הכרחי לקבוצה שמשחקים בה כבר די מריה, אמבאפה, ניימאר, איכרדי, קימפמבה, מרקיניוס וקיילור נבאס? בכנות, לא.
ולגבי ווילאנדום – הוא לא הקשר שישדרג את אמצע המגרש הפריזאי, וכאן אנחנו נוגעים בחולייה הכי חלש בסגל הפריזאי, החולייה הכי חשובה על המגרש, זו שמכריעה לא מעט משחקים בכדורגל האירופי ובכלל, חוליית הקישור.
כנראה שאכן כתוצאה מחוסר דמות קבועה שתדע לשים את האצבע על איפה באמת צריך לשפר ולחזק, פ.ס.ז' ממשיכה להתרכז בשנים האחרונות בהבאה מיותרת של כוכבים מקדימה ולהגנה, חוליות חזקות מאוד שלה גם ככה, במקום להביא כוכבי על לקישור הבינוני מאוד, וכך אנחנו מגיעים למצב שאפילו נטע לביא ומוחמד אבו פאני עושים בסמי עופר מה שבא להם מול קבוצה במאות מיליונים (וסמכו עלי, הייתי שם, כך בדיוק היה), ושמול באיירן בשמינית גמר האלופות פותח ילד בן 17 (!) בקישור, מוכשר ככל שיהיה, רציני זה לא, ולראיה, פ.ס.ז' כידוע כבר בחוץ.
לסיכום, לפריז וממונה הרב יש המון פוטנציאל, ואם היא וראשיה יפעלו בצורה יותר חכמה עם הכסף שבידם, הם יוכלו גם אם לא להשתלט על אירופה, לזכות בלפחות שניים־שלושה גביעי אלופות בעשור הקרוב.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
