עד כמה קשה לשלב לימודים ועבודה? ברור שזה אתגר לא פשוט. מצד אחד צריך לעמוד בכל הדרישות והמטלות האקדמיות, מצד שני להביא פרנסה ולדאוג לקיום. עד כמה קשה לשלב לימודים עם חיים כאתלט ברמה גבוהה? זה סיפור מורכב יותר: האימונים השוחקים פיזית ומנטלית מתנגשים לא פעם עם המשימות הסטודנטיאליות. אבל מה קורה כשאתלט מצטיין מנסה גם להשלים תואר אקדמי באחת האוניברסיטאות החשובות והידועות בעולם? זה כבר אתגר אדיר, כמעט בלתי אפשרי. ויש צעירה ישראלית אחת שמנסה לעמוד בו.
"המסלול המהיר" - המדור של אבינעם פורת
אבל לפני שנגיע לסיפור המפתיע של עדן פינקלשטיין והחוויה באוניברסיטת הרווארד, נחזור כמה חודשים אחורה. לקראת אולימפיאדת טוקיו הקדשנו כאן כתבה לכישרון האדיר גבריאל (גבי) תומאס, שהדהימה את העולם עם התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה בזמנו ב-200 מטר - 21.61 שניות. תומאס היא בוגרת הרווארד, הנחשבת מאז 2003 למוסד הלימודים היוקרתי בעולם. האוניברסיטה אמנם מתהדרת ברשימה ארוכה של מנהיגים ואנשי עסקים פורצי דרך שלמדו בה, אך בכל הקשור להישגים ספורטיביים היא לא בדיוק אימפריה אמריקאית. מדליית הזהב האולימפית היחידה שגרף סטודנט מהרווארד שייכת לקופץ המשולשת ג'יימס קונולי, אי שם לפני 124 שנה, באולימפיאדה הראשונה באתונה 1896 (הוא גם האלוף האולימפי הראשון בעידן המודרני).
הנתונים הללו הפנו זרקור גדול על תומאס, שהגיעה לטוקיו כאחת המועמדות הבולטות לזהב ב-200 מטר. המסקנה המיידית הייתה שרק גאונים מסוגה של תומאס יכולים לשלב לימודים ברמה הכי גבוהה שיש ובמקביל להפוך לאתלטים ברמת עילית. זכייה שלה הייתה מביאה גם זהב אולימפי לאוניברסיטה המקבלת לשורותיה רק תשעה אחוזים מהמועמדים.
בסופו של דבר תומאס הסתפקה בגמר הנפלא במדליית הארד, אחרי דאבליסטית הספרינטים הג'מייקנית איליין תומפסון-הרה (קבעה 21.53 שניות - הכי קרוב לשיא המיתולוגי של פלורנס גריפית-ג'וינר מ-1988). אחריה חצתה את קו הסיום כריסטין אמבומה מנמיביה, שרמות הטסטוסטרון בגופה הן עניין שנוי במחלוקת. תומאס סיימה שלישית. בוגרת הרווארד בנוירוביולוגיה, ומעתה גם מדליסטית אולימפית.
ריצה, קפיצה ומה שביניהן
עדן פינקלשטיין (22) אינה ספורטאית ברמה של תומאס, אבל בסטנדרטים של האתלטיקה הישראלית הצנועה היא כישרון מבטיח בקפיצה ולמרחק ובריצות קצרות. וכן, כמו תומאס, היא מנסה לשלב את מה שנראה בלתי אפשרי לשילוב: לימודים בהרווארד וקריירה ספורטיבית. זה בטח לא עניין של מה בכך לאור הבחירה בתואר תובעני כמו הנדסה אקולוגית.
במסגרת האימונים היא עובדת עם הספרינטריות של הרווארד והמאמן קבה טולברט שבנה את תומאס, ותוך כדי כך הספיקה להיפגש עם המותג עצמו, כשתומאס קפצה לביקור באוניברסיטה. "הגעתי להרווארד לא רק כי רציתי ללמוד באוניברסיטה היוקרתית בעולם, אלא כי ככה הדברים התגלגלו. שלחתי בקשות למספר אוניברסיטאות בארה"ב, והתשובה של טולברט הכי התאימה לי. לא אשקר, גם העובדה שגבי תומאס למדה פה השפיעה עליי".
והשילוב עם הלימודים? "אני מתאמנת שלוש שעות ביום. אני משקיעה מאוד באתלטיקה ובלימודים, ושני הנושאים ממש מתחברים לי", היא מספרת. "בחינות הקבלה היו קשות מאוד, כמו שאפשר לצפות מאוניברסיטה ברמה הזו, אבל הבחירה בהרווארד הצדיקה את עצמה, כי הלימודים חווייתיים, מרתקים והם אכן ברמה גבוהה. אני לומדת להיות מתכנתת ורוצה להשתלב בהייטק. לומדות כאן עוד שתי אתלטיות ישראליות: אלופת ישראל בדיסקוס אסטל ולאנו שלומדת הנדסה אזורית, ושקד ליבוביץ שרצה 1,500 מטר. עם אסטל התייעצתי לפני שהגעתי".
פינקלשטיין נחשבת ליורשת של חנה מיננקו בתחום הקפיצות (אמנם בקפיצה למרחק, בניגוד לקפיצה המשולשת של מיננקו) ולראשונה שרוצה לאתגר - גם אם זה ייקח עוד קצת זמן - את שליטתה הברורה של דיאנה ויסמן במקצועות הספרינט. קרב ראש בראש בין שתי אתלטיות מוכשרות זה עניין נדיר באתלטיקה שלנו, ורק לחשוב על תחרות כזו בין ויסמן לבין פינקלשטיין - כשזו תתחשל, תשפר טכניקה ותצבור ניסיון – מצית את הדמיון. במיוחד לאור דברי מאמנה האישי בישראל, רוגל נחום, כי היא פוטנציאל אולימפי.
עד אז יש לה דרך ארוכה, גם בגלל עיכובים וקשיים שהאטו אותה. ב-2019 שברה שיא ישראלי ראשון לבוגרות - 6.32 מטר בקפיצה למרחק באולם. זו התוצאה הרביעית באיכותה בקפיצה למרחק בישראל, אחרי מיננקו (6.55), סיגל גונן והאסירה סבטלנה גנזדילוב (6.46). אבל אז נתקפה פינקלשטיין במחלת הנשיקה, שהשביתה אותה לחודש וחצי. ואם זה לא מספיק, היא קרעה את שריר התאומים באליפות ישראל ונעדרה שנה נוספת. למעשה, הקאמבק שלה החל רק ב-2021. כעת פינקלשטיין בטוחה, כמו מאמנה, שהיא רחוקה ממיצוי הכישורים שלה.
עד כה, בשנתה הראשונה בהרווארד, ההתחלה לא רעה לגמרי. ב-100 מטר השיגה את התוצאה החמישית בכל הזמנים לישראלית, 11.61 (אחרי ויסמן 11.25, אסתר רוט 11.45, אולגה לנסקי 11.55 ואמה אירנה לנסקי 11.56). היא משוכנעת שתוכל להתייצב על אזור ה-11.50 כשתחזור לחופשת קיץ בישראל בשיא עונת אתלטיקה, ותשתלב בקבוצה של רוגל נחום. במרחק הכפול כבר השיגה 24.08 שניות, וזו לא המילה האחרונה לתקופה הקרובה.
"נשארתי שומרת מסורת"
אם השילוב בין לימודים בהרווארד לבין קריירה ספורטיבית לא מורכב מספיק, תוסיפו לזה גם את העבודה שפינקלשטיין מגיעה מבית דתי. סבתה גילה פינקלשטיין הייתה חברת כנסת מטעם המפד"ל. סבה יהודה משמש כחזן בבית הכנסת ביום הכיפורים. גם אמה סנדרין ואביה קובי הם מפד"לניקים.
היא למדה בבית ספר ממלכתי-דתי גבעתיים. לאור יכולותיה באתלטיקה, המורה לחינוך גופני שלחה אותה למכבי ת"א, שם הגיעה למאמן גרש (גרגורי) גרשקוביץ, האחראי על הפניית מצטרפים צעירים וחדשים. הוא לא בחר עבורה מקצוע ספציפי, אלא העדיף שתנסה תחילה את כל המקצועות.
5 צפייה בגלריה
סבתה של עדן, גילה פינקלשטיין, בזמן היותה חברת כנסת מטעם המפד"ל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אנטולי שפרן, המאמן המוערך בקפיצה לגובה (מאמנו של אלוף העולם לנוער יונתן קפיטולניק), בנה עליה לאור המבנה שלה: גבוהה (1.72 מטר כיום) ורזה. בגיל 14 כבר חלפה על פני 1.69, אלא שבהמשך הוא ופינקלשטיין הגיעו למסקנה כי סיכוייה להצליח בקפיצה למרחק ובספרינטים גבוהים יותר.
החיבור עם המאמן הבא, רוגל נחום, היה מתבקש. "ולא רק משום ששנינו מגבעתיים", היא אומרת. אחרי שהחמיצה את 2020 בגלל הפציעה, החלה בצעדיה הארוכים לחזור אט-אט לכושר. בשנה שעברה נעצרה על 6.13 מטר בקפיצה למרחק, אבל היא בטוחה שזו רק תחנת ביניים. עם הרצון העצום שלה להצליח, אפשר בהחלט להאמין לה.
בגילאי הנוער השתתפה בתחרויות לשומרי שבת, המתקיימות עם צאת השבת, ונמנעה מתחרויות במקצים הרגילים. תמיד הקפידה על לבוש תואם, כולל חצאית המכסה את הברך. כעת, אם תרצו, היא משלמת מחיר ראשון עבור מטרתה להיות אתלטית. פינקלשטיין התגמשה והחלה להתחרות בשבתות, וגם הסירה את מגבלות הלבוש. "עם זאת, נשארתי שומרת מסורת", היא מסבירה. "למעט ההתפשרות בשני הנושאים האלה אני מרגישה, גם כאן בהרווארד, יהודייה שמתחשבת בדת".
ולמי שמתעניין בסיפורים רומנטיים בתחום הספורט, הנה אחד: חברה לחיים של עדן הוא עילאי פורמן, קופץ למרחק (7.30 מטר) ומשולשת (14.98 מטר) שלומד באוניברסיטה יוקרתית אחרת - פרינסטון (שם למד בזמנו דייויד בלאט). שניהם גם ספורטאים חברים בקבוצת האתלטיקה של רוגל נחום ומכבי ת"א.
מה שברור הוא שאם תצליח להשאיר את הפציעה לגמרי מאחוריה, פינקלשטיין אמורה להיות אחת הדמויות המסקרנות באתלטיקה הישראלית. בינתיים היא מעדיפה להתבטא בזהירות על תקוותיה לעתיד הקרוב. "אני פשוט לא רוצה לצאת בהצהרות", היא אומרת. "אני מקווה לשבור כמה שיותר שיאים אישיים וישראליים, ולהשלים את התואר בהרווארד".
פורסם לראשונה: 12:28, 06.05.22
