"הוא היה המראדונה של השוערים. אין לו שום חולשות"
(אנדראה פירלו על ג'אנלואיג'י בופון)
אם היו עושים עכשיו תוכנית של חיים שכאלה, עם שחקנים ששיחקו לצידו ומולו והיו עדים לקריירה של ג'אנלואיג'י בופון, התוכנית הזו הייתה נמשכת חמש או שש שנים. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בגיל 17 ו-295 ימים בפארמה בגלל פציעה של השוער הראשון, לוקה בוצ'י. היריבה: מילאן, אולי הקבוצה הטובה בעולם, עם רוברטו באג'יו וג'ורג' וואה, שני שחקנים שזכו בכדור הזהב. "מעולם לא חזיתי בהופעת בכורה כזו, הן מבחינת האישיות והן מבחינת האיכות", אמר לו דינו זוף, עוד אגדת שוערות איטלקית. "זה היה משחק שהיינו אמורים לנצח 0:3, אם לא היה עומד מולנו שוער באיכות כזו. אני מתקשה להאמין שזו הופעת בכורה", אמר אחרי המשחק מאמן מילאן פאביו קאפלו.
איקר קסיאס ומארק-אנדרה טר-שטגן, שני דורות של שוערים מהטופ העולמי, מעידים כי בופון היה המודל לחיקוי שלהם. האגדה. "הוא תמיד היה הסטנדרט של הדור שלי", אמר קסיאס. "המדד לכמה אתה טוב, כמה התקדמת, כמה אתה מוכן להשקיע כדי להיות בופון. כשהייתי ילד היה לי חלום, והחלום היה להיות ג'אנלואיג'י בופון".
ואולי המחמאה האולטימטיבית היא מהחלוץ שלא חשב ששום מגן יכול לעצור אותו. "כשעברתי ליובנטוס זה היה סוג של הקלה, כי אתה לא משחק נגד בופון", העיד זלאטן איברהימוביץ' על השוער שפרש אתמול (רביעי) בגיל 45 לטובת תפקיד המנהל הטכני של נבחרת איטליה, שאותו מילא ג'אנלוקה ויאלי עד שנכנע למחלת הסרטן. "באימונים פאביו קנאברו וליליאן תוראם היו לפעמים מקשים עליי, אבל הם לא ממש היו יכולים לעצור אותי. אבל אחרי שעברת אותם קלטת שעכשיו אתה צריך להכניע את בופון. זה היה כמעט בלתי אפשרי להכניע אותו, וזה עוד כשמדובר בזלאטן. חלוץ אחר יכול להתייאש".
אהוב הקהל
עשר פעמים אלוף איטליה, שש פעמים גביע איטלקי (אחת עם פארמה), שבע פעמים סופרקופה איטלקי, גביע אופ"א אחד, אליפות צרפת אחת, שלוש פעמים גמר ליגת האלופות (התואר העיקרי היחיד שחמק מידיו) וזכייה בלתי נשכחת במונדיאל., רשימת שיאים ותארים אישיים שהיא מגילה בפני עצמה. מספרים שרוקמים את הקריירה המפוארת של בופון.
אבל דווקא האליפות של 2006/7 היא שמספרת על האופי שלו, למה היה שחקן כל כך אהוב באיטליה ובעולם, ומדוע היה מודל לחיקוי לשני דורות של שוערים גדולים. זוהי האליפות של סרייה B, הליגה השנייה באיטליה. שאליה נזרקה יובנטוס בגלל פרשת השחיתות החמורה ("קלצ'יופולי") שבה הייתה מעורבת. בופון לא עוזב את "הגברת הזקנה". הנאמנות שלו בכלל לא עומדת למבחן, ואם כן, הוא הודף אותה בקלות. יובנטוס עולה חזרה מיד לליגה הראשונה ותוך שלוש שנים הופכת לשליטה הבלעדית שלה ולאחת הקבוצות המובילות באירופה.
שוערים, למרות שלרוב יש להם קריירה ארוכה יותר מאשר כל עמדה אחרת, ולמרות העובדה שמשחק שלם יכול ליפול על אקרובטיקה לוליינית או טעות שלומיאלית אחת שלהם, תמיד איישו עמדה מאוד לא מוערכת. האוהדים לא באו לראות משחקים בגללם. הם לא מוכרים חולצות. בופון שינה את זה. קבוצות הבינו מה שווה שוער וכמה כדאי להשקיע בשוער להווה ולעתיד.
הוא לא היה עוד שוער שהגיע לשער רק מאחר שלא היה טוב בשאר העמדות. הוא היה טוב כקשר וכבלם, אבל החליט להיות שוער לאחר שצפה בתומאס אנקונו, שוער קמרון במונדיאל 1990. בופון, ביחד עם פטר שמייכל, אוליבר קאן וקסיאס פותחים את השער לדור חדש של שוערים. לוחמים אתלטיים על קו השער שהצליחו להגיע ליכולות מדהימות – מבחינת מנהיגות, פיזיות, מנטליות - כדי להרחיק את הכדור מהשער. מי שהיה מגיע לעימות עם בופון לא היה צריך רק לגבור עליו בקטגוריות הללו, אלא היה צריך להתמודד עם הכבוד והאיום שבמפגש עם אגדה.
8 צפייה בגלריה
בופון עוצר את רונאלדו הברזילאי בתחילת דרכו. שינה את הדרך בה מתייחסים לשוערים
(AP Photo/Claudio Miano)
במידה רבה, בופון גם היה גשר בין האסכולה הישנה של השוערים לאסכולה החדשה. הוא שלט ברחבה, היווה איום על החלוץ במצבים של אחד על אחד, אבל הייתה לו גם תקשורת מעולה עם ההגנה שלו והוא היה מלא ביטחון במשחק הרגל שלו והעזרה להנעת הכדור מאחור. וכמובן, קשה לזכור את זה היום, שבופון שינה לחלוטין את כל מה שידענו על התלבושת של השוערים. לפניו, אלו היו חולצות משעממות עם שרוול ארוך. בופון הביא לקו השוער את חולצות הניאון הקצרות.
הכי יציב
יש כמה אלמנטים בעייתיים כשבאים להצביע או לבחור על השחקן הטוב ביותר בתפקידו. קונטקסט הזמן הוא קריטי. קחו שלושה אנשים משלושה דורות שונות ותשאלו אותם מי היה מספר 10 הכי גדול בכל הזמנים ותקבלו ארבע תשובות שונות. האם בופון מצליח לעבור גם את מבחן הזמן ולהיות מדורג כשוער הטוב בעולם אי פעם? לפי משחקי סקר שערך מגזין פוטבול בריטי לפני שנתיים, התשובה היא "כן" בצורה מהדהדת (הוא ניצח בגמר את שמייכל).
יש הרבה שוערים שנתנו עונות גדולות יותר מבופון. אין לבופון איזו עונה אחת שיוצאת דופן מבחינת המספרים וסטטיסטיקת ההצלות שלו. הוא בעיקר היה מאוד מאוד טוב לאורך תקופה של כמעט 25 שנה. לאף שוער ברמות הגבוהות אין כזו קריירה ארוכה. לאף אחד אין יציבות כמו שהעניק בופון לקבוצותיו במשך תקופה כל כך ארוכה. והעובדה שהוא עדיין בטופ של השוערים באירופה בעשור החמישי לחייו רק מוסיפה לאגדה.
ככל שבופון התבגר, ככה הוא נאלץ לשחק נגד חלוצים וקשרים הרבה יותר אתלטים ומוכשרים מאלו שבהם פגשו שוערים בעבר. הוא שיחק נגד הכוכבים הכי גדולים באירופה כשהליגה האיטלקית הייתה אולי הטובה בעולם, והוא שיחק באופן קבוע נגד מסי ורונאלדו בליגת האלופות. בתחילת הקריירה הוא הוביל, כילד, את פארמה למקום השני בליגה ב-1996.
יותר מעשרים שנה לאחר מכן, בופון מפסיד את כדור הזהב לכריסטיאנו רונאלדו, האיש שעליו העיד כי הבאתו הרסה את ה-DNA של יובנטוס. קסיאס, לדוגמה, עלה על המפה ארבע או חמש שנים לאחר שבופון שיחק בליגה הראשונה. ב-2017, כשבופון מוביל כקפטן את יובנטוס לגמר הצ'מפיונס נגד ריאל מדריד, קסיאס כבר נשלח לפנסיה בפורטו.
גרם לנו להרגיש איטלקים
אם משקללים את הנאמנות של בופון (ירד לשחק אתה בליגה השנייה מיד לאחר שזכה במונדיאל עם איטליה), את היציבות שלו, את התקופה הארוכה שבה שיחק ברמה הכי גבוהה, שלא היו לו כמעט מגרעות (לא הייתה לו היכולת של קסיאס על הקו, משחק הרגל של מנואל נוייר או האימה שהטיל אוליבר קאן, אבל הוא היה טוב בכל הקטגוריות הללו, ובניגוד לאחרים, לא היו לו נקודות תורפה), אז מדובר בפרישה של השוער הגדול בכל הזמנים.
בופון תמיד היה איש אמוציונלי, סוחף ברגשותיו. אבל שום דבר לא היה שווה למראה שלו שר את ההמנון: כמה שניות של עיניים עצומות כדי להיכנס לטראנס, ואז שירה מכל הלב, הריאות, הסרעפת והמעיים. שירת אהבה ללאום ולדגל. שירה אמיתית בעידן שבו ההמנון ספג חרמות על ימין ועל ברך שמאל. כשבופון שר את ההמנון, למשך לדקה וקצת הוא גרם לך להרגיש איטלקי.
"ג'יגי, אני הולך לתת לך לשחק מחר", אמר לו מאמן פארמה נביו סקאלה לפני משחק הבכורה שלו, "מה אתה חושב על זה?". "אל תדאג", ענה לו בופון, "לא תהיה שום בעיה עם זה".
"תמיד אמרו עלינו שהיינו אחת ההגנות הכי טובות בהיסטוריה", אמר עליו עשרים שנה לאחר מכן ג'ורג'יו קילייני, מעמודי התווך של ההגנה של יובנטוס ואיטליה, "אבל האמת היא שקל להיות מגן טוב כשהוא עומד מאחוריך. אתה מרשה לעצמך להעז, ואתה יודע שיש מישהו אחראי מאחוריך אם אתה טועה".
בופון הוא לא רק מהשוערים הגדולים בהיסטוריה, אלא אחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה. הוא הביט לחוסר הניסיון שלו בעיניים עד שחוסר הניסיון השפיל מבט, הוא נלחם בדיכאון כמבוגר ובמקצוע הלא שפוי שבו עסק (לפי האגדות, הוא שלח הודעת טקסט למאמנו אנטוניו קונטה בחצות הלילה, לאחר שער שספג באשמתו בתיקו של יובנטוס. "הייתי מעדיף לקרוע את רצועות הברך שלי מאשר לחטוף גול כזה"), והוא ניצח את הזמן, האויב הגדול ביותר של כל ספורטאי.
פורסם לראשונה: 11:25, 03.08.23
