ברולאן גארוס לנוער 2015 נרשם אירוע היסטורי. לראשונה אי פעם שני נערים אמריקאים, שלא נחשבים לשחקני חימר טובים, נפגשו בגמר בפריז. טומי פול ניצח אז 6:7 (4), 6:2, 2:6 את חברו הטוב טיילור פריץ. האמריקאים, שמשוועים כבר שנים לטניסאים איכותיים, החלו לחגוג ולהתרגש כאילו שהם בדרך לימי אנדרה אגאסי ופיט סמפראס שוב.
"אני חושב שהאמריקאים צריכים להתחיל להתרגש", אמר אז פריץ המפסיד, "חלק מאיתנו הולכים להשיג דברים גדולים. אני מקווה שלא יפעילו עלינו יותר מדי לחץ, אבל אני כן חושב שכולנו הולכים להפוך לשחקנים טובים מאוד. נראה לי שיש פה את האמריקאי הגדול הבא".
פריץ, פרנסס טיאפו ואפילו ריילי אופלקה האמריקאים אכן התקדמו והשתלבו ברמות הגבוהות. מי שנשאר קצת מאחור היה דווקא טומי פול. מי שנחשב לילד פלא ולדבר הגדול הבא בטניס האמריקאי והעולמי, דווקא הוא, לא התקדם לשום מקום. הוא הסתובב בעיקר בטורנירים מסבב הצ'לנג'ר. עד 2020 הוא הצליח לעלות רק שלוש פעמים להגרלה הראשית של טורניר גרנד סלאם ובכל אחד מהמקרים הודח כבר בסיבוב הראשון.
"קיבלתי בעבר כמה החלטות שהייתי שמח לוותר עליהן עכשיו", סיפר פול בריאיון ל-ESPN בעבר, "אני משקיע יותר בקריירה שלי עכשיו, לוקח את הדברים ברצינות יותר ממה שלקחתי בעבר". וזה לא שרק עצלות או החלטות רעות תקעו את הקריירה של פול. הוא גם נאלץ להתמודד עם שתי פציעות קשות, אחת בברך ואחת בגב.
פול גם לקח קשה את חוסר ההצלחה לעומת ההצלחה של חבריו הטובים פריץ וריילי אופלקה. "ההצלחה של האחרים הפריעה לטומי קצת", אמר דייגו מויאנו שעבד באיגוד הטניס האמריקאי וגם עם פול, "יש לו לב טוב, הוא אוהב לראות את חבריו מצליחים. אבל זה הגיע לשלב בו הוא חשב 'היי, אני שייך אל הקבוצה הזו, אני נמצא ברמה הזו, אז למה אני לא מצליח כמוהם?".
4 צפייה בגלריה
כאב לו ששאר חבריו פרצו והוא נשאר תקוע. פול עם פריץ אחרי גמר רולאן גארוס לנוער, 2015
(צילום: גטי אימג'ס)
פול עצמו סיפר לאחרונה: "לכל שחקן נוער יש מסלול שונה ושלי היה הכי איטי שיש. אני רוצה לחשוב שארבע השנים האחרונות בקריירה שלי היו התקדמות אחת מתמדת. כך אני מרגיש. אני מקווה ש-2023 תהיה השנה בה אעשה את הקפיצה הגדולה שלי".
אחרי שפול התחיל להשקיע יותר בקריירה הגיעו גם תוצאות. פול התחבר למאמן בראד סטיין, שעבד בעבר עם ג'ים קורייר, ב-2019 כשהיה במקום ה-114 בעולם. אל הפסגה הראשונה בקריירה הוא הגיע בנובמבר 2021 כשזכה בטורניר שטוקהולם, שם עבר את לאו בורג (הבן של ביורן), טיילור פריץ, אנדי מארי, פרנסס טיאפו ובגמר הפתיע בגדול את דניס שפובאלוב.
פול הצליח להביא את היכולת הזו גם ל-2022, אז הגיע עד לשמינית הגמר בווימבלדון לפני שהפסיד לקמרון נורי, ולסיבוב השלישי באליפות ארה"ב הפתוחה. הוא הצליח גם לנצח את סשה זברב, שדורג אז שלישי בעולם, בטורניר המאסטרס אינדיאן וולס וגבר על רפאל נדאל בטורניר המאסטרס בפריז כשהוא חוזר מפיגור מערכה ושבירה ומונע מהספרדי האגדי חזרה אל המקום הראשון בעולם. הוא הצליח להגיע לרבע הגמר באותו טורניר כשהוא מנצח שני ספרדים נוספים - רוברטו באוטיסטה אגוט בסיבוב הראשון ואת פאבלו קרניו בוסטה. גם בגביע רוג'רס בקנדה הוא הצליח לנצח מדורג בכיר, קרלוס אלקראס.
פול בן ה-25 הוא שחקן אמריקאי קלאסי עם הגשה טובה ופורהנד עוצמתי, אבל הוא גם שחקן חימר מצוין בניגוד לרוב האמריקאים בהיסטוריה. הוא גדל על מגרשי חימר בעיר מולדתו גרינוויל שבקרוליינה הצפונית, לפני שעבר אל בירת הטניס של ארה"ב, פלורידה, שם לקח את הדברים כמה שלבים קדימה מבחינת המקצוענות באקדמיות.
אחד הדברים שפול אוהב לעשות זה גם לבלות בחווה של אמא שלו בניו ג'רזי. "אמא שלי ואבי החורג גרים בחווה בדרום ניו ג'רזי, יש להם שם 100 תרנגולות, שישה כבשים, שני כלבים, סוס וחתול", סיפר פול בריאיון לאתר ה-ATP, "גדלתי בקרוליינה הצפונית, אבל אמא שלי עברה לדרום ג'רזי כשהפכתי למקצוען. היא גדלה שם והיא אוהבת מאוד את החיות. כשהיא לא בעבודה, אז היא תמיד בחוץ בחווה. אני יודע להפעיל את הטרקטור כדי להזיז חביות. אני יודע גם למשוך עצים מהאדמה, זה כיף לעבוד בחווה".
פול טוען שהפעילות מחוץ למגרש עוזרת לו להתרכז גם במגרש: "תמיד השתדלתי להיות בחור שנמצא בחוץ, זה עוזר לי להחליף אווירה. גם כשאני לא בטניס, אני משתדל להיות בחוץ. אם זה בחוף הים או כשאני מבקר את המשפחה שלי, אני תמיד אוהב לבלות בחוץ. כשהייתי צעיר יותר היה לי כלב אז בילינו איתו את הזמן בחוץ".
גם עכשיו טומי פול מבלה בחוץ ובגדול. למרות שהוא לא מדורג באליפות אוסטרליה, הוא הצליח להפוך לאמריקאי הראשון שמגיע לחצי הגמר שם מאז אנדי רודיק ב-2009 אחרי שגבר על בן ארצו בן שלטון ברבע הגמר. פול הצליח לנצל עד תום הגרלה נוחה יחסית ועבר רק שני מדורגים (שוב ספרדים) בדרך להישג השיא שלו בטורניר גרנד סלאם: את אלחנדרו דוידוביץ' פוקינה (30) בסיבוב השני ואת רוברטו באוטיסטה אגוט (24) בשמינית הגמר.
עכשיו, יש לפול משימה קטנה וקלילה, הוא רק צריך לנצח את נובאק ג'וקוביץ' בחצי גמר אליפות אוסטרליה. כסף קטן. מי שהגיעה היישר מהחווה בניו ג'רזי היא אמא שלו. "אחרי שניצחתי בשמינית הגמר, היא תפסה טיסה לאוסטרליה והנה היא כאן", סיפר פול אחרי הניצחון בדרבי האמריקאי, "היא הגיעה לכאן בבוקר ויצאה ישר מהעבודה אל שדה התעופה כדי להגיע ולצפות במשחק שלי כאן. היא עשתה כל כך הרבה בשבילי מאז שהייתי צעיר מאוד והיא הקריבה כל כך הרבה בשביל ההצלחה שלי. מגיע לה להיות כאן ומגיע לה לראות אותי מנצח במשחקים גדולים".
אחד הדברים שמשמחים את פול יותר מכל דבר זה לשחק במגרשים הגדולים עם הקהל הרועש. "הקהל כאן מדהים", הוא שיתף, "הם מתייחסים אליי כמו אחד משלהם. שיחקתי במגרשים הקטנים בחוץ עד שמינית הגמר, עפתי מתחת לרדאר". עכשיו הוא כבר מופיע בגדול על הרדאר ואם יצליח איכשהו להדהים את ג'וקוביץ' ולרשום סנסציית ענק, הוא יקנה לעצמו מקום בהיסטוריה של הטניס. גם אם לא, ההתקדמות שלו בהחלט מצביעה על מה שיכולה להיות תחילתה של קריירה מופלאה. גם בגיל 25 ואחרי שנות מעבר קשות מהנוער לבוגרים, זה ממש לא מאוחר מדי.
