הדרמה ב-NBA בצל האומיקרון: ריאיון מיוחד עם דני אבדיה
(צילום: נויל האריס)
חמשת המשחקים האחרונים היו המכלול הטוב ביותר של דני אבדיה ב-NBA. היה שם הכל מהכל (חוץ ממאזן חיובי, 3:2): שיא קריירה של שלוש חסימות מול הניקס, שלושה משחקים של 2 חטיפות ובעיקר רצף ראשון בקריירה של ארבעה משחקים של נקודות בספרות כפולות. והיה גם העימות עם דאוויס ברטאנס, אבל הוא קשור יותר לברטאנס ולא לאבדיה – הלטבי הוא שחקן הרבה יותר שולי אצל ווס אנסלד ג'וניור, לוקח בכוח זריקות כדי להיות רלוונטי (שזה שינוי משמעותי לעומת השנה שעברה, שהייתה בזימן לוקח זריקות בכוח כי זה מה שסקוט ברוקס רצה), וגם אם אבדיה לא חסם בהתאם לתרגיל, לא היה מקום לבוא ולהאשים אותו – בטח כשהפיגור היה כ"כ גדול.
אבל היה במכלול הזה משהו חשוב לא פחות מהנקודות. יכולת המסירה של אבדיה לא הוטלה בספק מעולם, אבל השלבים היו איטיים מדי – ראשית כל ההצהרות של אנסלד והג'נרל-מנג'ר טומי שפרד בנוגע לרצון לראות את אבדיה מוביל יותר את הכדור, לאחר מכן, וזה קרה רק באזור 20-15 המשחקים האחרונים, התזוזה של הקבוצה עצמה שהתחילה לשים את הכדור בידיים של הישראלי, והשלב השלישי אמור להיות מספר האסיסטים. בתחילה לא ראינו את השינוי, אבל ברצף האחרון זה מתחיל לקרות.
בארבעת המשחקים האחרונים אבדיה מסר 12 אסיסטים, שלושה למשחק, הרבה מעל לממוצע העונתי שלו (1.4) וממוצע הקריירה (1.3). הפעם היחידה בה מסר כמות כזו לאורך ארבעה משחקים הייתה ממש בתחילת הדרך, במשחקים 6-3 שלו במדי וושינגטון, אז רשם 14 אסיסטים. זו קפיצה משמעותית וקריטית להתפתחות שלו כשחקן, וקשורה ישירות גם לשיפור בקליעה.
גיוון בהחלטות
האחריות לכך מתחלקת חצי חצי – תנועה נכונה יותר של אבדיה בהתקפה, לצד הנכונות של הגארדים להעביר אליו את הכדור במקום הנכון. בשנה שעברה ובתחילת העונה אבדיה קיבל את המסירה כמעט בקביעות באותו המקום – נקודות שונות מסביב לקשת השלוש, בדרך כלל לזריקה או לשבריר שנייה כחלק מהנעת כדור. השינוי מתחיל בכך שאבדיה יותר מגוון בהחלטות שהוא לוקח בנקודה הזו, אבל לא רק.
בניצחון על מיאמי לפני חודש, בו מסר ארבעה אסיסטים, אפשר היה לקבל תמהיל מרוכז של האפשרויות שמתקבלות ברגע שאבדיה מוסר בתנועה. היה לו אסיסט במתפרצת, בחדירה לסל והוצאה לשלשה, בחדירה לסל והורדת כדור לסנטר שמתפנה בצבע, ובהחלטה טובה בהכנסת כדור פנימה. זו נקודה חזקה מאוד שמסתנת אצל אבדיה: מדובר בעמידה באותה עמדה שדיברנו אליה, מחוץ לקשת השלוש עם הפנים לסל, והוא מחובר במיוחד למונטרז הארל בגלל המסירה לסנטר במקום שהוא אוהב ויודע לייצר נקודות. כאן הוא בעצם מתלבט כפוינט-פורוורד: יכולת של רכז לאתר את שחקן הפנים בעמדה הנכונה.
אבל כאמור, התנועה מאפשרת את הכל. אנחנו רואים יותר ויותר מהלכים בהם אבדיה מוליך את הכדור במורד המגרש, והאחריות לקבלת ההחלטה היא שלו. הוא עדיין לא משתמש מספיק באופציית החדירה והמסירה, אבל כשהוא מגיע להתקפה בתזוזה ולא מתייצב בפינה, גם נוח לו יותר למצוא את השחקן הפנוי בהתאם לתרגיל או לשחרר את הכדור, לנוע בלעדיו ולקבל אותו חזרה מתחת לסל. הכל שאלה של בחירה: מה עושים עם הכדור כשהוא ביד. וההתקדמות אצל אבדיה קשורה בכך שהכדור מגיע אליו יותר, אבל גם בכך שהוא מחליט כמו שצריך בהתאם למצב.
גם נתון שלילי שעולה מהמשחקים האחרונים מלמד על המגמה החיובית, באופן מפתיע: לצד 3 האסיסטים בממוצע בארבעת המשחקים האחרונים, הגיעו גם 2 איבודים בכל ערב. אין מה להיבהל מזה – ככל שהכדור יהיה בידיים של אבדיה יותר, כך גם יגיעו באופן טבעי איבודים. בגלל שהרצף הזה התחיל עוד לפני שבראדלי ביל וראול נטו החמיצו משחקים בגלל פרוטוקול הקורונה, אי אפשר לומר שזו הסיבה היחידה לעלייה במספרים. אבדיה הוכיח שהוא מסוגל להזיז את המשחק בצורה מצוינת, וגם בהרכב מלא הדברים יעברו דרכו.
המשכיות, המשכיות, המשכיות
ובמבט קדימה, לקראת החזרה האפשרית של רוי האצ'ימורה לרוטציה, הדברים נראים טוב עבורו. ברטאנס עדיין יועדף כמחליף בעמדה 4 במצבים קריטיים של צורך בכמות נקודות גדולה ומהירה, אבל אבדיה מביא תוצאות: במשחק האחרון מול פילדלפיה הקבוצה עמדה על מינוס 67:65 כשהיה על הפרקט, ומינוס 50:31 בלעדיו. בגלל מכת ההיעדרויות אנסלד נתן באותו משחק לא פחות מ-35 דקות לקורי קיספרט, שהיה אבוד לגמרי בהגנה ובהתקפה, כך שכמחליף בעמדה 3 אבדיה עדיין עולה עליו בכל פרמטר. היכולת שלו לשחק גם בעמדה 2 כפי שקרה הרבה השבוע, ולשמור על כל שחקן (רגע אדיר מול פיניקס כשעשה בהצלחה הגנה באותו מהלך על כריס פול ודיאנדרה אייטון) הופכת אותו לנכס מהספסל.
הדברים לא מושלמים - כמו הקליעה משלוש, למשל, אבל אבדיה שיפר מאוד את הקליעה מהעונשין לאחרונה ומציג עלייה במספרים, מה שדרשו כל האנשים שלא הסתפקו בתרומה בהגנה. זו תקופה נהדרת עבורו, אבל אסור לחשוב או לשאוף כרגע ל-15 נקודות במשחק. מה שנחוץ בשבועות הקרובים זו רק המשכיות.
וכפי שהצגנו כאן, ההמשכיות הזו לא תלויה רק בממוצע הנקודות - אחרי שהתייצב כבר כריבאונדר חזק ושחקן הגנה יעיל, מספרי האסיסטים צריכים להישאר יציבים באזור ה-3 למשחק כדי לתת לאבדיה רובד נוסף של יעילות.
המספר הנוסף: 2.5
מדד "רפטור", הבוחן את יעילות שחקני הליגה לפי פרמטרים הגנתיים והתקפיים, מציב את דני אבדיה במקום הראשון עם פלוס 2.5 למשחק. במדד ההגנתי הוא גם מדורג לפני חבריו עם 4.4. המדד בוחן את התרומה של שחקן לפי 100 התקפות, את הנתונים שלו ביחס לממוצע בליגה, ואת היכולת של הקבוצה איתו ובלעדיו.
ציוץ
"דני אבדיה צולל לכדור ונותן לוושינגטון עוד הזדמנות בהתקפה בפיגור 18. הוא הדבר האמיתי".
הגולש NBA BURNER מתרשם מהמלחמה של הישראלי.
ציטוט
"זה הבדל של יום ולילה".
המאמן אנסלד מספר על השינוי בהחלטיות של אבדיה מהמשחק הראשון ועד היום.
