בשלב הזה כבר אין טעם להזדעזע מההתפרצויות האנטישמיות של קניה ווסט. גם כי אין בהן שום דבר שלא שמענו לפני 100 שנה, גם כי הוא חוזר על עצמו כל יום, גם כי הוא זוחל כבר שנים לתוך מחילת הארנב של עליונות לבנה ונצרות רדיקלית, וגם כי ברור שהאיש לא בריא ולא מטפל בעצמו. מה שכן מעניין במופע הקמיקזה שמבצע ווסט למורשת שלו כאחד הראפרים הגדולים בהיסטוריה, וגם לחשבון הבנק העצום שלו, הם המניעים האישיים שהתחילו את כל התהליך הזה והקשר שלהם לספורט.
"זריקה מבחוץ" - המדור של ציפי שמילוביץ
בכל אחד מהראיונות המטורפים שהעניק ווסט בשבועיים האחרונים, הוא חזר שוב ושוב על כמה דברים שקיבלו מעט תשומת לב, פשוט משום שהם נשמעו כמו הדבר השפוי היחיד שהוא הוציא מפיו: "איבדתי את המשפחה שלי ואיבדתי את כל החברים המפורסמים שלי, אין לי יותר חברים מפורסמים". אובדן המשפחה זה כמובן כאב אמיתי, אבל לייבב על אובדן "החברים המפורסמים" פותח צוהר למה שדחף את ווסט לספירלה הזו.
קניה ווסט הוא, או לפחות היה, מיתוס אמיתי ומוצדק בחברה השחורה באמריקה. זוכה 24 פרסי גראמי, סלף-מייד-מאן שגדל עם אמא חד הורית בשיקגו וצמח להיות מוזיקאי פורץ דרך, מיליארדר, ומישהו שמומחי מוזיקה מצמידים לו את שם התואר "גאון". הוא תמיד היה נרקיסיסט עם שריטה בולטת בראש, שכולם אהבו פשוט לייחס לחלק מה"גאונות" שלו - "זה קניה, הוא מוח חופשי, לא צריך לעשות מזה עניין", היתה האפולוגטיקה הקבועה בכל פעם שעשה או אמר משהו בלתי נסבל. עם ההצלחה והתהילה וההערצה והכסף הגיע טיפוס למעמד הגבוה ביותר בחברה האמריקאית, וחברות עם אייקונים שחורים מברק אובמה דרך ג'יי-זי ועד לברון ג'יימס.
לברון התעצבן
אם צריך לשים אצבע על הרגע בו התחיל ווסט לאבד את החברים האלה, זה כנראה היה ב-2009, כשווסט התפרץ לבמה בטקס הענקת פרסים והרס את נאום הזכייה של טיילור סוויפט. הסקנדל היה עצום. כמה ימים אחר כך דלף סרטון שבו נראה אובמה - לאורך שנים חבר של ווסט משיקגו - אומר: "הבחורה הנחמדה הזו קיבלה פרס, מה אתה קופץ ככה להפריע לה? איזה אידיוט". בהמשך ראה ווסט את כל "החברים המפורסמים" שלו מוזמנים לבית הלבן, והא לא. הוא לא סלח אף פעם. כבר אז רמז כי הנשיא השחור הראשון נשלט בידי "התקשורת" ו"הבנקים" "ועורכי דין" ועוד ועוד מילות קוד לא מאוד מקוריות.
אחר כך בא סכסוכים עם דרייק וג'יי-זי וג'ון לג'נד, ופחות או יותר כל ראפר מהמעמד שלו. אבל מה שווסט לא הפסיד, לפחות לא בפומבי ולא עד עכשיו, זה חברים ספורטאים, שהיו מוכנים לתת לו ליהנות עוד ועוד מהספק. עכשיו גם זה נגמר.
כמה ימים אחרי שטוויטר ואינסטגרם השעו את ווסט בגלל הציוצים האנטישמיים, הוא הקליט פרק בתוכנית האירוח של לברון ג'יימס, The Shop. מאבריק קרטר, השותף העסקי המאוד קרוב של לברון, סיפר כי "קניה הוזמן לפני שבועות ולאחר שדיברתי איתו שוב, האמנתי שהוא מסוגל לנהל דיון מכובד ולהתייחס לכל ההערות האחרונות שלו. לרוע המזל, הוא השתמש ב-The Shop כדי לחזור על עוד דברי שטנה וסטריאוטיפים מסוכנים ביותר. לכן קיבלנו את ההחלטה לא לשדר את הפרק הזה ואף אחת מההערות של קניה. בעוד ש-The Shop מאמצת שיח מתחשב ודעות שונות, יש לנו אפס סובלנות כלפי דברי שטנה מכל סוג, ולעולם לא נאפשר להשתמש בערוצים שלנו לקידום שנאה. אני לוקח אחריות מלאה על כך שחשבתי שאפשר יהיה לנהל עם קניה שיחה אחרת".
המיוצגים נטשו
וכמו תמיד כשלברון ג'יימס נוקט עמדה - גם אם זה רק דרך אחד מעסקיו - השערים נפתחים. ביום שלישי הודיעו הכדורסלן ג'יילן בראון מבוסטון סלטיקס ושחקן הפוטבול ארון דונלד, כוכב ההגנה של לוס אנג'לס ראמס, כי הם עוזבים את "דונדה ספורט", סוכנות הספורט של ווסט שנקראת על שם אמו המנוחה, דונדה. השניים חתמו בסוכנות רק בחודש מאי האחרון.
ביום שני עוד אמר בראון ל"בוסטון גלוב" כי הוא יישאר בסוכנות למרות שלא הסכים עם דבריו של ווסט. בשלישי בערב כבר החליט לעזוב. "ב-24 השעות האחרונות הצלחתי להבין טוב יותר כי לא הייתי ברור לגבי העמדה שלי", אמר בראון בהודעה שפירסם בטוויטר, "על כך אני מתנצל. תמיד אמשיך לעמוד בתקיפות נגד אנטישמיות, דברי שטנה ורטוריקה מדכאת מכל סוג. יש מקרים בהם הקול שלי לא יכול להתקיים במרחבים שאינם תואמים את הערכים שלי, ולכן אני מפסיק את הקשר שלי עם דונדה ספורט".
4 צפייה בגלריה
בראון. יחפש סוכנות חדשה. למטה: הציוצים שבו הודיעו בראון וארון דונלד על נטישת הסוכנות של ווסט
(AFP)
ממש במקביל, בעיתוי שלא נראה מקרי, פירסם ארון דונלד הודעה משלו, בה אמר: "כהורים ואנשים בחברה, הרגשנו אחריות לשלוח מסר ברור שלמילים ולמעשים מלאי שנאה יש השלכות. הקול שלנו לא יכול להיות ליד מרחב שמדכא אנשים מכל רקע, אתני או גזעי".
ווסט איבד בשבועיים האחרונים את החוזים עם מרבית החברות איתן עבד, אבל החברה הגדולה מכולן - אדידס, שהחוזה איתה שוווה לווסט לפחות 400 מיליון דולר - לקחה את הזמן שלה. עם ההססנות הזו איפשרה אדידס למדיה החברתית להזכיר את ההיסטוריה האפלה שלה כשותפה של השלטון הנאצי בשנות ה-30. ביום שלישי כבר לא הייתה לאדידס ברירה והיא ניתקה את הקשר עם ווסט. הנטישה של עולם הספורט הושלמה.
קניה ווסט, ששווי השוק שלו לפני שהחליט לעשות חראקירי הוערך על ידי פורבס בכשני מיליארד דולר - יפסיד הרבה מאוד כסף עכשיו, אבל בסופו של דבר זה ההפסד האנושי שירדוף אותו תמיד. היה לו הכל והוא זרק את זה לפח בגלל בורות, טפשות, מרירות ונרקיסיזם. הוא יכול להמשיך להאשים יהודים כמה שירצה, זה עדיין לא יעזור לו לקבל שוב כרטיס לפרקט במשחק של הלייקרס.
