בחליפה כחולה עם מטפחת ועניבה צהובה מחכה שמעון מזרחי ליד הספסל עד שריקת הפתיחה, מאחל הצלחה לצוות המקצועי ולשחקנים, וחוזר למקום שלו. כבר לא מדובר בכיסא המפורסם ליד המאמן, שבו נהג לשבת לאורך השנים, אלא בשורה הראשונה מאחורי הסל, לשם עבר כדי להוריד מהלחץ שגם ככה יש בשפע במועדון הצהוב.
חוץ מזה דבר לא השתנה: היו"ר המיתולוגי של מכבי ת"א לא מפספס (כמעט) אף אימון ונוסע לכל המשחקים באירופה. ואם חשבתם שאחרי שריקת הסיום הוא מתנתק מכדורסל לכמה שעות, אז טעיתם – הוא ישר פותח טלוויזיה בבית ורואה את המשחק עוד פעמיים בשידור חוזר. גם בגיל 82 ואחרי 53 שנה במועדון, שימון עדיין לא איבד אפילו קמצוץ מהלהט. רגע אחרי ההדחה מהיורוליג עם סוויפ כואב מול ריאל מדריד, הוא מתפנה לסכם בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet את אחת העונות האירופיות המשוגעות שחווה.
פיטרתם מאמן, הפסדתם שמונה פעמים בזירה המקומית, כולל בגביע, ורבים אומרים שהעלייה לפלייאוף היורוליג הייתה עם כוכבית בגלל השעיית הרוסיות. איך אתה מגדיר את העונה עד עכשיו?
"זה מרגיז אותי, כי אלה שאומרים – אומרים, אבל פה עושים. לבוא ולהגיד שזו עלייה עם כוכבית זה דבר לא ייאמן. היו לנו 17 ניצחונות העונה ביורוליג, גם בלי ההדחה של הרוסיות היינו עולים. אולי לא מהמקום החמישי, אבל היינו שם. גם בעונת הקורונה היינו בין שמונה הראשונות. העונה הזאת מצוינת. מה שכן כואב אלה אותם הפסדים בנקודה־שתיים שלא היינו צריכים להפסיד, ואז היינו בין ארבע הראשונות".
מה הרגע הכי משמח שלך העונה עד עכשיו?
"הניצחון בברצלונה. אמנם לא הגענו לפיינל־פור, אבל ניצחנו את כל הקבוצות הגדולות. לכל מי שאמר לי בתקופה האחרונה שעשינו טעות שניצחנו את פנרבחצ'ה במחזור הסיום, אני עונה: 'לא יודע איך להגיד למאמן או לשחקנים להפסיד משחק, זה לא האופי של המועדון ואני גאה בזה'. יכול להיות שאם היינו משחקים בפלייאוף נגד מילאנו זה היה נראה אחרת, אבל זה המצב ואנחנו לא מצטערים על הדרך. התחושה האישית שלי הייתה שריאל גדולה עלינו".
"הלחץ דיבר"
ב־2014 נכנס מזרחי לחדר ההלבשה במהלך ההפסקה של הדרבי וביקש מהשחקנים לא להוריד את הרגל מהגז. "במידה שיהיה 10 הפרש להפוך אותו ל־20, ואז לעבור ל־30", אמר להם. שמונה שנים אחרי הוא נאלץ לראות את קבוצתו מפסידה שלוש פעמים ברציפות ליריבה הגדולה תוך כחודש, כולל במשחק נוקאאוט.
"ההפסד הכואב ביותר היה בגביע, זה פגע בי אישית. לא בכיתי, אבל זה פשוט כאב", מודה היו"ר בגילוי לב. "בגלל שלושת ההפסדים האלה נאלצנו להיפרד מיאניס ספרופולוס. יש לנו שחקנים שמשחקים פעם ראשונה בדרבי, והם עדיין לא מבינים את החשיבות שלו. ראינו מול ריאל שהניסיון הוא גולת הכותרת. השחקנים שם משחקים שנים ביחד עם המאמן וקורצו מאותו חומר. זה לא כמו שחקנים שמשחקים במכבי עונה ראשונה או שנייה. הלחץ דיבר".
במה שונה מכבי ת"א של פעם מזו של היום?
"לא רק מכבי השתנתה, כל העולם השתנה. כל הספורט והתפיסה הספורטיבית, אירופה השתנתה, הקבוצות ביורוליג רק התחזקו ומתחזקות כל רגע. אני כבר שומע שקבוצות כמו מילאנו רוצות להחתים שחקנים שנשרו מצסק"א. בעבר שחקנים היו נשארים אצלנו שלוש־ארבע עונות, היו יותר מחויבים, מבינים יותר את ה־DNA של המועדון. זה עושה את ההבדל, כמובן גם הישראלים הבולטים שהיו פעם".
"אולי אם היינו משחקים מול מילאנו הכל היה אחרת, אבל אני לא יודע איך להגיד למאמן או לשחקנים להפסיד, זה לא האופי שלנו"
נשמעות ביקורות, בעיקר מצד אוהדים, על כך שההנהלה לא מכניסה מספיק את היד לכיס. יש טענות שהגיע הזמן לצרף בעלים חדש. מה דעתך?
"לבקר מהצד זה הכי קל. אותו אוהד לא יודע כמה הבעלים השקיעו במהלך השנים האחרונות. אני לא אומר שאין גבול, אבל בכל פעם שנדרשנו להזרים כספים עשינו את זה בלי היסוס. בכל פעם שיהיה צורך להכניס את היד לכיס ותהיה סיבה מוצדקת, נעשה זאת. אגב, לא מסתובבים בשוק הרבה אנשים שמוכנים להשקיע כסף בספורט. תראו מה קורה בכדורגל, שהוא בינתיים יותר אטרקטיבי מהכדורסל. בית"ר ירושלים והפועל ת"א, לדוגמה, מחפשות משקיעים ולא מוצאות. בספורט הישראלי יש מעט מאוד מועדונים עם בעלים חזק ויציב".
למה זה קורה?
"כי לא כולם באים רק מאהבת הספורט, יש כאלה שחושבים שזו דרך להתבלט או ליצור יתרונות אחרים. אנחנו באים רק מאהבה וכתרומה לקהילה, המועדון בראש מעיינינו".
יכול להיות שהאהבה הזאת גורמת לפעמים לטעויות כי פועלים מהרגש ולא מהראש?
"אם לא נעבוד עם הרגש לא נהיה פה, לא יהיה לנו מקום. הרגש הוא בעל חשיבות רבה, אבל בנוגע לפן המקצועי – יש לנו מאמנים ומנהל מקצועי, אנחנו לא מערבבים בין הדברים. אנחנו לא בורים בכדורסל, טיפה מבינים, אך לא קובעים – בשביל זה יש צוות מקצועי. אנחנו מקבלים את עצתם".
"לא נעולים על מאמן"
הרבה אנשים הרימו גבה על מינויו של אבי אבן. בכל זאת מדובר במאמן חסר ניסיון ביורוליג ובכלל.
"הגבה כבר ירדה להם? כל מי שאמר וחשב שהמינוי של אבי הוא הרמת ידיים ו־ויתור על העונה, דיבר דברים ריקים מתוכן".
אבל אתה יכול להבין למה חשבו ככה?
"הם לא ידעו מי זה אבי אבן, לא ידעו מה הקשר שלו לשחקנים. הוא היה חלק בלתי נפרד בהחתמתם, מכיר כל שחקן ושחקן. לא רצינו להתחייב למאמן מעבר לעונה הזאת, גם לא היה מצב שנביא מאמן זר באותה תקופה – הוא לא היה יכול להשתלב בטווח הזמן הזה, אז החלטנו למנות מישהו מתוך הבית. אני מכיר את אבי כבר 16 שנה, המינוי הזה הצליח".
הוא ימשיך?
"הכל ייתכן".
אבל יש קונצנזוס בהנהלה על מאמן זר.
"אנחנו לא נעולים על זה. נכון שיש דיבורים על אנדראה טרינקיירי וצ'אבי פסקוואל, אלה שמות שמתרוצצים בשוק. עוד לא ישבנו על זה, העונה בעיצומה, ויש לנו עוד מטרה מאוד חשובה – אליפות".
לאורך הרבה שנים דגלת במאמנים ישראלים. מה קרה?
"אהבתי את צביקה שרף ופיני גרשון, כולם היו בניי, את כולם אהבתי, ועם כולם היה לי שיח ברור. דברים השתנו, היו מאמנים שחשבנו שהם בעלי ניסיון אירופי ושיש להם קשר לשחקנים ביבשת, בגלל זה הבאנו את יאניס. המאמנים הישראלים התפתחו בצורה מאוד יפה, כמו ננו גינזבורג".
יש מצב שהוא יגיע למכבי ת"א?
"הוא לא הגיע עד היום, אבל אני לא אומר שאין אפשרות שזה לא יקרה באחד הימים".
יש כיום מאמנים ישראלים שראויים לאמן את המועדון?
"אני חושב שכן".
כמו מי?
"יש מאמנים ישראלים שכבר לא פעילים. אני מדבר על שרף, גרשון ודייויד בלאט. גם גיא גודס צבר הרבה ניסיון והיום מצליח בחולון, ועודד קטש בפנאתינייקוס".
אבל לא רציתם לתת לקטש חוזה לעונה וחצי.
"כי אני חושב שזה לא היה נכון לתת התחייבות לעוד עונה כשזו עוד לא הסתיימה".
אם הייתה לך אפשרות להחזיר את פיני לקווים, היית עושה את זה?
"פיני לא מעוניין לאמן, יש לו תפקיד חשוב באיגוד הכדורסל, הוא עושה שם עבודה טובה מאוד".
"ניצחנו את כל הגדולות ביורוליג. אם לא ההפסדים בנקודה-שתיים שלא היו צריכים לקרות, היינו מסיימים בין ארבע הראשונות"
מה יקרה בעונה הבאה ביורוליג על רקע השלכות המלחמה באוקראינה?
"אף אחד לא יודע עדיין, הרוסיות משחקות בינתיים בליגה שלהן. יש קבוצות כמו ז'לגיריס שלקחו קשה את מה שקורה באוקראינה, והן לא רוצות אפילו לשמוע על השתתפות הקבוצות הרוסיות ביורוליג. בכל מקרה המפעל יישאר עם 18 קבוצות".
מה אתה חושב על ההחלטה להדיח אותן מהמפעל?
"הנושא הזה מאוד רגיש, עדין ולא פשוט. המלחמה באוקראינה אמנם רחוקה מישראל, אבל יש נגיעה גם בנו, כי היו המון מקרים בעבר שבהם קבוצות לא רצו להגיע לכאן בגלל טילים או פיגועים. רצו גם להעתיק את הפיינל־פור מת"א למוסקבה. במקרה של רוסיה, כל המדינות האחרות פשוט החרימו אותה. הן לא איפשרו טיסות ונוצר מצב של קיפאון, אז לא הייתה ברירה".
איך אתה רואה את ההבדלים בין הליגות השונות באירופה שאליהן הצטרפו קבוצות ישראליות בשנים האחרונות?
"יש חשיבות רבה לכך שעוד קבוצות בארץ הצטרפו למפעלים באירופה. מועדונים מבינים איך להרכיב קבוצה לשני מפעלים ומהי המשמעות של לשחק כמה פעמים בשבוע, כי עד היום הם לא העריכו כמה זה קשה. כל מפעל עם החשיבות שלו".
"עדיין מייצרים עניין"
פעם היו קוראים למכבי ת"א "הקבוצה של המדינה", היא עדיין נחשבת לכזאת לדעתך?
"מכבי ת"א מייצגת את המדינה בצורה הכי טובה. בזמנו לא היו כל כך הרבה ערוצי טלוויזיה, גם הרבה פעמים משחקים ביורוליג מתנגשים עם ליגת האלופות בכדורגל, אבל אני יודע שאנשים משתוקקים לראות אותנו. איזו קבוצת יורוליג מביאה לאורך כל העונה 11 אלף צופים? גם 15 אלף היינו מביאים אם האולם היה גדול יותר".
אתה חושב על היום שאחרי מכבי ת"א?
"היום שאחרי יקרה בשני מקרים. הראשון, שהחברים שלי בהנהלה לא ירצו שאמשיך להיות יו"ר, וצריך שתהיה להם סיבה טובה מאוד לכך. האפשרות השנייה היא שארגיש שאין לי את הדינמיקה, הכוח וההתמדה. כל עוד אני מגיע לכל האימונים ונוסע לכל משחק בחו"ל אז אני עושה את התפקיד שלי על הצד הטוב ביותר".
לא נמאס לך לפעמים?
"לא. גם בימים פחות טובים אני תמיד מאמין בקבוצה".
מה נותן לך את הדרייב הזה?
"האהבה לכדורסל מתחברת לאהבה לקבוצה, והמיזוג בין שתי האהבות האלה הוא מה שמושך אותי. גם העובדה שהמשפחה שלי רתומה לנושא – החתן והנכד מגיעים לכל משחק, וזה חשוב לי, זה חלק מהוויית החיים".
שמעון מזרחי הוא יותר עורך דין או יו"ר מכבי ת"א?
"עורך דין. אם לא הייתי עובד ומתפרנס לא הייתי יכול להיות במכבי. אין סתירה, אחד לא דורך על המשבצת של השני".
מכבי ת"א היא מפעל החיים שלך, איזה מועדון תשאיר אחריך?
"מכבי חזקה, איתנה, עם מסורת, עם דרך שתישאר לדורות הבאים. אני מקווה שממשיכי דרכי ילכו באותו נתיב עם אותם המוטיבים ועם אותה האהבה לכדורסל, למדינה ולציונות".