בסוף השבוע סיים וילי רוטנשטיינר את כתיבת דוח סיכום הקדנציה שלו בכדורגל הישראלי – מסמך עב כרס שיוגש בימים הקרובים ליו"ר ההתאחדות אורן חסון.
המאמן הלאומי היוצא יטען במסמך להצלחה על הקווים בזכות ההישארות בדרג השני של ליגת האומות והמקום השלישי במוקדמות המונדיאל לפני נבחרת אוסטריה, וכמנהל הטכני יציין את פיתוח הענף והכנסת סטנדרטים אירופיים.
רגע לפני שיגיש את הדוח, התפנה רוטנשטיינר לראיון פרידה ב"ידיעות אחרונות". "קבעתי פגישה עם חסון לקראת כריסמס", הוא מספר. "בדוח אני מדבר בין היתר על ההתקפה שלנו. בעזרת השיטה שלי הנבחרת כבשה בקמפיין 23 שערים, זו כמות שלא תיאמן. שמעתי שאמרו ששיחקנו הגנתי, התקשורת ביקרה אותנו, אבל אני אומר ששיחקנו יותר מדי התקפי. כבשנו יותר שערים מספרד ואיטליה (שיחקו שמונה משחקים לעומת 10 של ישראל), ומהצד השני יש את ההגנה. ספגנו 21 שערים, אבל אלו היו בעיקר טעויות אישיות. חשוב מאוד שבהתאחדות יקראו את הדוח ויסיקו מסקנות, עשיתי ניתוח מעמיק. מי שרוצה לחשוב אחרת, יש עובדות, זה היה קמפיין המוקדמות הטוב ביותר של נבחרת ישראל, לפחות בעשור האחרון".
"המציאו עליי דברים"
אז אתה מגדיר את התקופה שלך פה כהצלחה?
"ברור, זו הצלחה טוטאלית. לא רק הצלחה עם הנבחרת, אלא גם בשנתיים שלי כמנהל טכני. שדרגתי את לימודי המאמנים, הפנימייה במבואות ים, מרכזי המצוינות, והכנסתי סטנדרטים שלא היו כמותם. אני שבע רצון מעצמי, עשינו עבודה גדולה. נשארנו עם הנבחרת בליגת האומות בדרג ב' של אירופה, סיימנו לפני אוסטריה במוקדמות המונדיאל. ברור שרציתי לעלות לגביע העולמי, אבל זה עדיין טוב".
"אני ואנדי הרצוג החזרנו לערן זהבי את הביטחון. אחרי ה־2:4 על אוסטריה בקמפיין הקודם, דויד אלאבה ניגש אליי ואמר: 'וילי, מה עם החלוץ הזה, יש לו יכולות אדירות, למה הוא משחק בסין?'"
היו נגדך ביקורות בהתאחדות, כמו החתירה להיות מאמן – תפקיד שלא לשמו הגעת.
"שמעתי שבהתאחדות מדברים עליי מאחורי הגב, על העבודה שלי. זה לא נחמד כמאמן זר להתמודד עם זה, אבל הכי חשוב ברגעים כאלו להיות מי שאתה. אני כל יום בשפיים, פיתחתי הרבה דברים כמנהל טכני ובנבחרת. התקשורת – ואני לא יודע מאיזו סיבה – ביקרה אותי ללא הפסקה, כולל דברים מומצאים לגמרי. אם זה היה באוסטריה, הייתי נפגש עם עיתונאים כאלו ואחרים ומנסה להסביר להם".
אתה מרגיש שהתדמית שלך נפגעה?
"התדמית שלי בכל אירופה לא נהרסה, אני איש מקצוע סופר־מוערך. אני מנתח יחד עם המאמנים הבכירים באירופה את הטורנירים הגדולים בעולם, דעתי מאוד נחשבת. אני חושב שבישראל, גם אם יש הערכה נמוכה יותר שאני לא יודע מאיפה היא מגיעה, אני עדיין מרגיש פידבק מצוין מהציבור. ברחוב אוהבים אותי, עוצרים אותי ומחמיאים לי".
עם יד על הלב, רצית מהיום הראשון להיות מאמן הנבחרת ולא מנהל טכני?
"נשבע לך שלא היו לי מחשבות כאלו. כשנסעתי לפגישה בהתאחדות, הייתי אמור להמליץ על אחד משלושה מאמנים לתפקיד, ואז סיפרו לי שבאותו בוקר פורסם ב'ידיעות אחרונות' שאני המאמן הבא. עדיין לא הבנתי מה קורה, נכנסתי לחדר ואמרו לי שאני המאמן. חזרתי הביתה ואשתי לא האמינה, אתה יכול לשאול אותה. זה היה מהלך נטו של ההתאחדות, אני לא רמזתי ולא כלום. היה לי הכבוד הגדול להיות מאמן נבחרת ישראל. הייתה לי פה תקופה טובה ותמיד אזכור את זה. בכל מדינה באירופה קשה להיות מאמן נבחרת. אם אתה מנצח כל המדינה איתך, אם אתה מפסיד אתה חוטף. תקשורת הספורט פה היא כוחנית ומשפיעה מאוד על הציבור. אני אולי לא יודע עברית וההתקשרות היא לא פשוטה, אבל למדתי את כל מה שקורה פה".
לא יפתיע אותך כשאספר לך שישנה החלטה שאתה לא ממשיך.
"אני הרבה זמן בכדורגל, ולכן שום דבר לא מפתיע אותי. מקווה שנסיים בצורה הטובה והנכונה ביותר, אזכור את ישראל כמקום נהדר. אראה מהי ההחלטה של ההתאחדות, יהיה דיון מעניין והליך מהיר. אם ההתאחדות תקבל בסופו של דבר את ההחלטה הנכונה לגביי, את זה נדע רק בעתיד".
"לאתר שחקני הגנה"
נחזור להגנה. אצלך היא הפכה לאחת הגרועות באירופה.
"ההגנה היא גם הקישור. כל איבוד כדור במרכז המגרש הוביל למצב מסוכן או לשער, וזה קרה יותר מדי. ניר ביטון ואלי דסה הם השחקנים הבינלאומיים היחידים בהגנה. בזה הכדורגל הישראלי צריך להתמקד, לאתר שחקני הגנה עם פוטנציאל ולקדם אותם. תאמין לי שניסיתי הכל. ההגנה של הנבחרת מבוססת בעיקר על הליגה המקומית, ואז אתה פוגש שחקנים כמו דויד אלאבה או כוכבים מדנמרק. אם הייתה לי ההגנה של אוסטריה, דנמרק או סקוטלנד, היינו מתכוננים עכשיו לפלייאוף".
נראה שלא ספרת את הליגה הישראלית.
"זה לא נכון, 50 אחוז מהנבחרת הגיעו מהליגה. נפגשתי עם מאמן נבחרת בלגיה רוברטו מרטינס, ותאמין לי שאין סיכוי שהוא יוכל להחזיק מחצית סגל מקומי ולהצליח איתם בטופ של אירופה. כל הנבחרת שלו מורכבת משחקנים מליגות אחרות. ליגת העל עשתה התקדמות גדולה, אבל עם כל הכבוד לקונפרנס־ליג, לכדורגל הישראלי יהיה קשה מאוד להגיע לליגת האלופות בשנים הקרובות, ואפילו לליגת האירופית. הפער גדלו לממדים ענקיים".
"הייתי אמור להמליץ על אחד משלושה מאמנים לתפקיד, ואז סיפרו לי שפורסם ב'ידיעות אחרונות' שאני המאמן הבא. לא הבנתי מה קורה, נכנסתי לחדר ואמרו לי שאני המאמן. זה היה מהלך נטו של ההתאחדות"
אחת הביקורות נגדך הייתה ההתעקשות על שיטת שלושת הבלמים. גם ניהול המשחקים לא היה הצלחה גדולה.
"כל הקולגות שלי אמרו ששיחקתי נכון. אם יש לך עקרונות אתה חייב ללכת איתם. השיטה הייתה מצוינת עבורנו בהתקפה, רק היינו צריכים לשלוט יותר בקישור. אם אתה מנתח את זה, בהגנה היו כל הזמן טעויות אישיות של שחקנים. העמדות היו נכונות, הטקטיקה נכונה, אבל יש פה טעויות שיצרו קשיים. זה בדיוק מה שאני רואה במשחקי הליגה. צריכים לעבוד על הדברים האלו, על ריכוז בהגנה ולא רק בהתקפה – החל ממחלקות הנוער. רק ככה הכדורגל הישראלי ייראה טוב יותר".
"אין בעיה מנטלית"
ויש את העניין המנטלי שמלווה את הכדורגל הישראלי.
"אני רוצה להפריך את הטענה הזו. אני יכול לספר לך שבאוסטריה המוניטין של השחקנים הישראלים הם גבוהים מאוד: דאבור בזלצבורג, וייסמן בוולפסברגר, ועכשיו תאי בריבו ואליאל פרץ. הם עושים עבודה טובה ולכן מכבדים את המנטליות של הישראלים. אם אתה שואל על דסה, זהבי או ביטון, אז איפה הבעיה המנטלית? כולם ראו שהנבחרת בכיוון הנכון. תראה מה עשינו בסמי עופר מול אוסטריה, אי־אפשר להגיד שלא קורה פה משהו".
עד להגעה שלך ושל אנדי הרצוג, ערן זהבי היה כישלון בנבחרת והוא אפילו פרש. מה היה הסוד להפוך אותו למלך השערים של הכדורגל הישראלי בכל הזמנים?
"רק לכבד את האישיות שלו. ראיתי את האיכויות שלו בווידיאו, ואמרתי לו הרבה פעמים שהוא חייב להאמין בעצמו כי הוא פוטנציאל גדול. אני זוכר שיחה עם אלאבה אחרי ה־2:4 על אוסטריה. הוא אמר לי: 'וילי, מה עם החלוץ הזה, יש לו יכולות גדולות. למה הוא משחק בסין?' אמרתי לו, 'מסכים איתך, הוא צריך לשחק באחת הליגות הגדולות'. החזרנו לו את הביטחון".