ב-1947, שנה לאחר הקמת הליגה, היה לקומישינר הראשון של ה-NBA, מוריס פודולוף, רעיון רדיקלי ודי שנוי במחלוקת: לקיים משחק בחג המולד, היום האחד בשנה שבו ארה"ב באמת מושבתת כמעט לגמרי. ניו־יורק ניקס ניצחו אז במדיסון סקוור גארדן את פרובידנס סטימרולרס מרוד איילנד, ומסורת חדשה נולדה.
74 שנה אחרי, בלתי אפשרי כמעט לדמיין עונה בלי המנהג הזה: עכשיו אלה חמישה משחקים שמתחילים ב־12 בצהריים ונמשכים עמוק לתוך הלילה, כולם מועברים בשידור ישיר מחוף לחוף, כולם שווים הרבה מאוד כסף. יותר מכך, לשחק בחג המולד נחשב אות כבוד, הוכחה שהליגה מכירה בעשר הקבוצות האלה כנכסים החשובים ביותר שלה, ושחקנים שמחים לוותר על פתיחת המתנות מתחת לעץ האשוח בשביל ההזדמנות.
בשבת הקרובה יגיע שוב חג המולד, ואיתו לוח המשחקים הנוצץ (ניו־יורק - אטלנטה, מילווקי - בוסטון, פיניקס - גולדן סטייט, לייקרס - ברוקלין, יוטה - דאלאס), אבל במשרדו בניו־יורק יושב הקומישנר אדם סילבר ומורט את קרחתו. כי כמו שזה נראה עכשיו, אף אחד, כולל הוא עצמו, לא יודע כמה מהמשחקים האלה יתקיימו.
ברוקלין נטס לבדה איבדה השבוע תשעה שחקנים, כולל קווין דוראנט, ג'יימס הארדן וקיירי ארווינג סרבן החיסון, שנמצא חיובי בדיוק ביום שבו הנטס החליטו להחזיר אותו למרות שיוכל לשחק רק במשחקי חוץ. התקווה של הנטס כי השבעתו בחודש הבא של ראש עיר חדש בניו־יורק, אריק אדאמס, תביא לביטול חובת הצגת הוכחת התחסנות בכניסה לאולמות, התפוגגה כמו האשליה שהמגפה הבלתי נסבלת הזו תכף נגמרת. רק בשבוע החולף דחתה הליגה שבעה משחקים כיוון שקבוצות שלמות נדבקו בקורונה, ועכשיו סילבר, שהיה המנהיג הראשון – ובמשך כמה שבועות גם היחיד – באמריקה שלקח את הקורונה ברצינות במארס 2020, מנסה להחזיק את האצבע בסכר.
עוצרים בשיא
זה קורה אחרי רבע ראשון כמעט חלומי של עונת ה־NBA. הכדורסל מצוין, האולמות מלאים בקהל רעב ומאוד מעורב, סטף קרי הפך להצגה הכי טובה שיש בספורט בכלל. ופתאום הגיע אומיקרון, שבימים נורמליים נשמע כמו כינוי של שחקן, וארה"ב שוקעת בתחושת דז'ה־וו מעיקה. ב־2020 השביתה הליגה את עצמה אחרי מקרה אחד של קורונה, והתחילה כדור שלג שהוביל להפסקת הספורט כולו תוך 24 שעות. ואם זה עומד לקרות שוב, ובכן, זה די נורא.
עשרות שחקנים נכנסו בשבועיים האחרונים למה שמכונה "פרוטוקול הבריאות והבטיחות". זה אומר שהם קיבלו תוצאה חיובית בבדיקה או שנחשפו לאדם חולה. בדרך כלל, שחקנים חייבים להתבודד למשך 10 ימים או להציג שתי בדיקות שליליות בהפרש של 24 שעות כדי לחזור. עכשיו הסכימו ראשי הליגה ואיגוד השחקנים על פרוטוקולים מעודכנים לחגים, כולל בדיקות יומיות מוגברות מה־26 בדצמבר עד ה־8 בינואר, וחובת מסכות לשחקנים, מאמנים וצוות על הספסל, כמו גם בחדרי ההלבשה, חדרי הכושר ובנסיעות. הליגה גם מאפשרת לקבוצות להחתים שחקנים מחליפים לטווח קצרצר מעבר למספר המקובל, ומבלי שזה ייחשב כחלק מתקרת השכר.
כללים חדשים
בקיצור, סילבר יטפס על קירות כדי לא להשבית את הליגה, אפילו לא לכמה שבועות. 2020 הייתה דוגמה למנהיגות ציבורית יוצאת דופן מצד מי שעובד אצל בעלי קבוצות ואחראי להשקעות שלהם, אבל היא גם הייתה מכה כלכלית שהפעם קשה הרבה יותר לבלוע. זה גם חלק מהאווירה הכללית בארה"ב, לפיה אין שום סיכוי לייצר סולידריות לאומית כדי להדוף עוד גל.
האמריקאים מותשים לגמרי, היום יש חיסונים זמינים ואפקטיביים, והתחושה היא שלא צריך להגביל את חייהם של מי שהתחסנו. 95 אחוז מהשחקנים מחוסנים בשתי מנות, אך הבעיה היא שאחוז השחקנים שקיבלו את הבוסטר הקריטית מול האומיקרון נמוך מאוד. כדי לפתות שחקנים לזריקה שלישית, הפרוטוקולים החדשים משחררים את מי שקיבל בוסטר מעול הבדיקות היומיומי.
ה-NBA לא לבד. אחרי הכפלה של מספר מקרי הקורונה תוך שבוע בקרב שחקני NFL, סיכמו ראשי ליגת הפוטבול ואיגוד השחקנים, בפעם הרביעית בשבועות האחרונים, על כללים חדשים שמהדקים את קצב הבדיקות ואת ההגבלות על נוכחות אנשים בחדרי ההלבשה. ביום ראשון הודיעה הנהלת ליגת ההוקי ה־NHL, כי "בשל הדאגה לגבי נסיעות חוצות גבולות", היא דוחה 21 משחקים בהם היו אמורות קבוצות מארה"ב לשחק נגד יריבות מקנדה.
אף אחד לא רוצה להשבית שוב את הספורט, בעיקר בגלל אותה תחושת דז'ה־וו. ההשבתה ב־NBA וביטול טורניר המכללות במארס 2020 נצרבו בתודעה כסימן הראשון לכך שהחיים עומדים להשתנות לגמרי. 20 חודשים אחרי, כמעט כולם איבדו עניין באמצעי המיגון ההכרחיים, מרבית ההגבלות הוסרו לגמרי, בערך 30 אחוז מהאוכלוסייה בארה"ב מסרבת להתחסן, והקהל העצום ששוב מגיע למשחקים הוא גן עדן לווירוס. אדם סילבר, שבשבע שנותיו כקומישנר מצא עצמו מתעסק בעניינים שאיש לא הכין אותו אליהם, יצטרך שוב לקחת החלטה גדולה שאין לה שום קשר לכדורסל.
פורסם לראשונה: 11:10, 21.12.21
