ביום חמישי, כשגרמניה הביסה את ליכטנשטיין 0:9 במוקדמות המונדיאל, השחקנים הפסיקו לחגוג בגול הרביעי. מרקו רויס שם את הכדור ברשת בדקה ה-23 (השער השלישי של הגרמנים תוך ארבע דקות), ואז קם ולחץ את הידיים של החברים כאילו הוא סיים מצגת מוצלחת בסמינר שלו בחוג למזרחנות. זה ההפך המוחלט ממה שקרה ב-0:8 של צרפת על קזחסטן.
בשבת בלילה, כשאלופת העולם פירקה את האורחת והבטיחה עלייה לגביע העולם, בו תנסה להגן על התואר, כל אחד משמונת השערים היה עם אש בעיניים. החברים פשוט נדבקו מקיליאן אמבאפה. בלי רחמים על הקזחים, חלוץ פריז סן ז'רמן הגיע כדי למוטט אותם וליהנות בדרך לקטאר. הוא כבש רביעייה, הוסיף בישול נהדר לקארים בנזמה, וגם כשהשלים את התוצאה בדקה ה-87 רץ כמו גדול לקהל ונתן שואו.
פחות מחודש לאחור: אמבאפה עדיין מנסה להתנער מאימת יורו 2020, בו הפגין יכולת איומה והחמיץ בדו-קרב הפנדלים שהוביל לסיום דרכה של צרפת בשמינית הגמר מול שווייץ. הדיווחים מהמחנה היו על כך שהאגו שלו הורס את חדר ההלבשה, ואוליבייה ז'ירו הפנה אליו ביקורת מרומזת בנוגע לכך שאינו מוסר. בינתיים בפ.ס.ז' הוא נתקע בסיטואציה שלא רצה אחרי שהקבוצה סירבה למכור אותו לריאל מדריד, מהלך שלחץ לבצע, ולא הצליח לייצר שיתוף פעולה טוב עם הסופרסטאר החדש לאו מסי שגזל ממנו את הזרקורים. החיוך הקבוע שלו נמחק.
אני הבעיה?
בריאיון שהעניק ל"ל'אקיפ" ב-5 באוקטובר אמבאפה שידר את המצוקה שלו, כאשר אותת שהוא שוקל פרישה מהנבחרת בגיל 22: "החמצת הפנדל הייתה נקודת השפל בקריירה שלי. מאז חטפתי שריקות בוז בכל האצטדיונים בצרפת. הדבר הכי חשוב עבורי תמיד היה לשחק בנבחרת, אבל אף פעם לא רציתי להוות בעיה. התחלתי להרגיש שזה המצב, ושאנשים מרגישים שאני מהווה בעיה, ואם נבחרת צרפת תהיה מאושרת יותר בלעדיי – זה הכל".
זה לא רק נשמע דרמטי. אמבאפה היה במבוי סתום בשתי החזיתות, הקבוצה והנבחרת. היה קשה להאמין שהדברים ייראו אחרת במהירות כזו. אבל חמישה ימים לאחר אותו ריאיון הוא כבר כבש את שער הניצחון של צרפת בגמר ליגת האומות מול ספרד. ואז הגיע המשחק המדהים מול לייפציג בליגת האלופות, בו מסי סידר 2:3 עם צמד, אבל אמבאפה היה השחקן הטוב במגרש והפגין יכולת מחשמלת.
במחזור האחרון בליגה, ב-2:3 על בורדו, הוא עשה ככל העולה על רוחו, בישל פעמיים לניימאר והבקיע את השלישי. התקשורת הצרפתית כבר סלחה לו ויצאה מגדרה אחרי הרביעייה מול קזחסטן, ופ.ס.ז' כבר קיבלה ממנו העונה שבעה שערים ולא פחות מ-11 בישולים.
כעת, קחו את אותו ריאיון ותשוו אותו למה שאמר אמבאפה בסיום ההצגה האחרונה: "אני מאושר גם על המגרש וגם בחיי האישיים. אני עדיין כאן, עדיין בקבוצה. אני פה העונה". זה אמבאפה אחר לגמרי. התנודות הללו חייבות להזכיר לנו משהו פשוט – הוא ילד.
הוא נחשב לשחקן בטופ העולמי מגיל 17, ועבר דברים מטורפים שרוב השחקנים לא עוברים. אמנם הוא הפגין בגרות יוצאת דופן לאורך כל הדרך, אבל מדובר בשחקן שרק בחודש הבא יחגוג 23, ולא חי חיים נורמליים. שני הימורים שלקח – כיוון הפנדל מול שווייץ והדרישה מפ.ס.ז' לעזוב – נכשלו כמעט בו-זמנית ויצרו עומס רגשי שקשה להתמודד איתו. רק עכשיו הוא מתחיל להתאושש מכך. אלו מכשולים ששחקנים עוברים, ויהפכו אותו לאדם שונה.
לאן הולכים מפה?
מה עכשיו? לנבחרת צרפת אין מה לדאוג בנוגע לעזיבה, אבל פ.ס.ז' עדיין באפלה. מה אפשר להבין ממשפט כמו זה שאמר אמבאפה שלשום: "ביליתי בקבוצה חמש שנים נהדרות, ניצלתי כל רגע ואני ממשיך לעשות זאת. יש עוד אתגרים גדולים לפניי". זו אמירה מלאה בשאלות פתוחות.
מצד אחד הוא נשמע כמו מי שמסכם תקופה, מצד שני הוא מדבר בצורה מסוימת על מחויבות למועדון. מבין האפשרויות העומדות לרשותו – הארכת החוזה בפ.ס.ז' או מעבר בחינם לריאל מדריד בקיץ – אין ספק לאור מה שקרה בשנה האחרונה שהוא נוטה לאפשרות השנייה. יהיה מרתק לראות איך פ.ס.ז' תנסה לשכנע אותו להמשיך.
אבל לפי דיווח שעלה לאחרונה ב"מארקה", ייתכן שישנה אפשרות שלישית סודית. בפ.ס.ז' רתחו על ריאל מדריד בעקבות ניסיון הרכישה המתוקשר והמתמשך של אמבאפה, והבלאנקוס מעוניינים, כך טוען העיתון הספרדי, לשקם את היחסים בין המועדונים. הדרך לעשות זאת היא לרכוש את אמבאפה כבר בינואר, אבל בסכום נמוך בהרבה מאשר 180 מיליון האירו שריאל הציעה בקיץ. בדרך הזו אמבאפה יקבל את מבוקשו, ריאל תזכה בשירותיו מוקדם יותר, ופ.ס.ז' תצא עם תמורה כלשהי עבורו.
איך שהסאגה הזו לא תסתיים, מי שתקבל אותו תרוויח. לא רק כישרון של פעם בדור, אלא שחקן שהיה במקום רע ויצא מהמשבר הגדול הראשון בקריירה שלו כשהוא מכיר טוב יותר את עצמו ואת הענף.