שליח "ידיעות אחרונות" ו-ynet, אורי קופר, מדווח מקטאר לקראת חצי הגמר בין ארגנטינה לקרואטיה
החודשים שלפני מונדיאל 2006 היו מסובכים מאוד עבור המגן ליונל סקאלוני. המאמן החדש של לה קורוניה, חואקין קפארוס, לא החזיק מהארגנטינאי – למרות שהיה קפטן הקבוצה ועוד לקח איתה אליפות בתחילת שנות האלפיים – ולאט-לאט דחק אותו החוצה. גביע העולם בגרמניה הלך והתקרב, וסקאלוני הבין שהסיכוי שלו להשתלב בסגל הולך ואוזל. בינואר הוא הצליח לזכות בהשאלה לווסטהאם, ולמרות שלא הרשים, זה הספיק בשביל להיכלל ברשימת השחקנים – אפילו שהניסיון הבינלאומי שלו היה מצומצם.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
את המטרה הוא השיג, אבל הדברים לא הפכו פשוטים יותר: במונדיאל הוא שיחק 120 דקות מלאות ב־1:2 על מקסיקו בהארכה בשמינית הגמר, ואת ההדחה בפנדלים מול המארחת כבר חווה מהצד. זו גם הייתה ההופעה האחרונה מבין השבע שלו במדי ארגנטינה, וסקאלוני לא זומן שוב לסגל. הוא חזר ללה קורוניה, וקפארוס הזועם עצר את אחד האימונים הראשונים ודרש שסקאלוני יעזוב את המקום, מאחר שהבהיר להנהלה עוד לפני כן שהוא לא מעוניין בו. בקיצור – סקאלוני מבין היטב את טיבן של סערות בכדורגל, של עליות ומורדות שמתרחשות בסמיכות, ואת הדרמה שהמונדיאלים יודעים לייצר. עכשיו הוא שני ניצחונות מזכייה בגביע העולם כמאמן נבחרת ארגנטינה, בטורניר שהתחילה בהפסד לסעודיה.
לא רק מבחינת התוצאות – הרי סקאלוני שבר את הנאחס הארגנטינאי עם זכייה בקופה אמריקה – מדובר בהבדל של שמיים וארץ מאשר חורחה סמפאולי שאימן את הנבחרת במונדיאל 2018. המאמן הנוכחי הוא איש שבניגוד לטמפרמנט הידוע של המדינה תמיד שומר על פאסון רגוע ומאוזן, בעוד המאמן הקודם הוא איש מוחצן מאוד על הקווים שבמהלך גביע העולם פשוט כבה תחת הלחץ ואיבד את כל הסמכות, כאשר מול המצלמות סימן ללאו מסי באחד המשחקים ושאל אותו את מי כדאי להכניס למגרש. לסקאלוני זה לא יקרה – הוא נשאר קר רוח גם אחרי סעודיה וגם אחרי העלייה לחצי הגמר בסיום הקרב המכוער שהתפתח מול ההולנדים וזלג גם לעמדת הראיונות.
גמישות וחוסר פחד
סמפאולי וסקאלוני גם התחלפו ביניהם: המאמן הנוכחי שימש במשך שנתיים כעוזר המאמן, גם במהלך הטורניר הכושל ברוסיה, קיבל אחריו אחריות משותפת זמנית יחד עם פבלו איימאר, ובנובמבר 2018 קיבל סופית את המושכות לבדו כשחברו הופך לעוזרו. סרחיו לוינסקי, עיתונאי ארגנטינאי מאתר אינפו ביי, שופך אור על השתלשלות העניינים: "למרות חוסר הניסיון באימון, סקאלוני זכה בתפקיד בזכות הקשר החזק עם השחקנים והחברות עם מסי - שניהם גם אוהדי ניואלס אולד בויס. בעיקרון הוא היה בשנת מבחן בהתחלה, אבל עשה עבודה טובה. גם הוא לא חי בארגנטינה, שזה נדיר עבור מאמן הנבחרת, אלא במאיורקה, אבל הוא הצליח להצדיק את עצמו".
בינתיים המהלך מתברר כגאוני, כי קשה מאוד למצוא מישהו שגם מבין את המונדיאל, גם את האופי הארגנטינאי הייחודי וגם יודע איך לשלוט ברגשות שלו. אולי זו בדיוק הדמות שהייתה חסרה על הקווים כל השנים. ב"לה מונד" הצרפתי כבר חושבים קדימה לקראת גמר אפשרי מולו וכינו את סקאלוני "קול ההיגיון במדינה שהתשוקה שולטת בה בכל הקשור לכדורגל".
מה שסקאלוני הפגין בנוסף עד כה הם גמישות וחוסר פחד. ללא ג'ובאני לו סלסו הפצוע, שהיה אמור לפתוח בקישור, המאמן הלך בהתחלה על בטוח עם לאנדרו פארדס ופאפו גומס, ושילם מחיר עם אותו הפסד בפתיחה. משם הוא חתך בלי לחשוב יותר מדי – השחקנים הוותיקים נשלחו לספסל וארגנטינה משחקת כדורגל אחר מאז שנתן מקום לאנסו פרננדס ואלכסיס מק אליסטר הצעירים וההתקפיים יותר. מעבר לכך, אחרי שראה את הקשיים של לאוטרו מרטינס, סקאלוני קיבל תמורה מיידית כשהעלה במקומו בהרכב את חוליאן אלבארס. ישנם יותר מדי מאמנים ברמת הקבוצות והנבחרות שמסרבים להכיר בטעויות והולכים בכוח עם התוכנית שהכינו. סקאלוני עושה התאמות עם שקט נפשי לפי מה שהוא רואה.
פרופורציות ושקט
סקאלוני נועד לתפקיד, מסוג השחקנים האפורים יותר שתמיד מתעלים על אלו שהיו כוכבים ומנסים לעבור לאימון. הוא כמעט לא אימן לפני הג'וב הזה, רק חמישה משחקים בנבחרת ארגנטינה הצעירה לצד תקופות קצרות כעוזר בנבחרת הבוגרת ובסביליה. אבל כשהמוח שם, הוא שם, גם אם מדובר באדם בן 44 בלבד שכבר עלה בטורניר הזה מול שועלים בדמות לואי ואן חאל, טאטה מרטינו והרווה רנאר. הוא מצוי בקשר חם מאוד עם השחקנים שמכבדים אותו (כן, גם מסי). הכוכב אפילו הספיק להיכלל לפני 16 שנה בסגל לאותו מונדיאל ב־2006, לצד סקאלוני הבוגר ועדיין מתייחס אליו באותה הערכה.
אחרי השער החשוב שכבש מסי מול מקסיקו בשלב הבתים, זה ששיחרר המון לחץ והחזיר את הנבחרת למסלול, אפשר היה לראות את איימאר פורץ בבכי על הספסל. עוזר המאמן הוא בדיוק הסמל לכוכבים ארגנטינאים בצורה הכואבת שלהם – כישרון עצום שלא הוציא את המקסימום מהקריירה, לא הביא תארים לנבחרת ומתקשה להכיל את עוצמת הרגשות שלו. סקאלוני התייחס לדמעות מזווית בריאה יותר: "אנחנו צריכים להתאפס על עצמנו ולזכור שזה בסך הכל משחק כדורגל. אחי ברח לכפר כדי לא לצפות במשחק ושלח לי בבכי הודעה. זה לא צריך להיות ככה. קשה לגרום לאנשים להבין שהשמש תזרח בין אם ננצח ובין אם נפסיד".
והיה עוד ציטוט לפני רבע הגמר, שממש לא נשמע לקוח מפיו של ארגנטינאי כלשהו: "טעות לחשוב שאנחנו מוכרחים לזכות במונדיאל", אמר סקאלוני. "זה רק משחק, ואחריו החיים האמיתיים יימשכו". אולי למנהיג הזה מסי חיכה כל חייו.
