מסע של כשלושה עשורים, שהחל בזכייה במדליית כסף אולימפית היסטורית לישראל בפלאו בלאוגרנה בברצלונה, יגיע היום לנקודת ציון מרגשת נוספת עבור יעל ארד, שתהפוך לאישה הראשונה שמתמנה ליו"ר הוועד האולימפי – ובכך גם לדמות החזקה בספורט הישראלי.
לא עוד מינוי של עסקנים, אלא בחירה בספורטאית אמיתית ופורצת דרך, שפילסה את דרכה לתפקיד בעבודה קשה, ומכירה מקרוב את ה"שטח". ההישג האישי של ארד הוא חלק מחזון של בניית מנהיגות נשית בספורט הישראלי, כשעוד לפניה מונו יושבות ראש לענפים מצליחים כמו ההתעמלות והכדורמים, יחד עם מנכ"ליות בטניס, בשייט, בטאקוונדו ועוד.
פחות פוליטיקה
בכך מקדימה ישראל מדינות רבות, כולל בעולם המערבי, בהן מאיישים את תפקידי המפתח בספורט פוליטיקאים/מקורבים/אנשי עסקים וכדומה. מנגד, יש גם דוגמאות למדינות שהחליטו לנקות את הספורט. בצרפת, למשל, מונתה לאחרונה בריז'יט הנריקס, כדורגלנית בת 50, ליו"ר הוועד האולימפי המקומי, לקראת המשחקים הביתיים שיתקיימו בעוד שלוש שנים. גם ביפן בחרו בספורטאי לתפקיד, יאסוהירו ימאשיטה, מהג'ודאים הגדולים שלהם בכל הזמנים. באוקראינה ניצב בראש הקופץ לגובה האגדי, סרגיי בובקה, ובסרביה האיש החזק הוא מאמן הכדורסל הוותיק בוז'ידאר מליקוביץ'.
כאמור, ארד (54) הייתה זו ששברה את תקרת הזכוכית אחרי 40 שנות השתתפות של ישראל במשחקים האולימפיים. הרגע ההיסטורי התרחש ב־30 ביולי 1992, כשהדהימה בחצי הגמר את הגרמנייה פראוקה אייקוף, אלופת העולם הבלתי מנוצחת דאז, והניפה את הידיים באוויר בתמונה שנצרבה עמוק בתודעה. הישראלית נגעה גם בזהב, אבל מסע הקסם שלה נעצר על־ידי הצרפתייה קתרין פלורי, בשל החלטת שופטים דרמטית. לאחר שריגשה את המדינה כשהקדישה את המדליה לזכרם של י"א חללי מינכן, ארד המשיכה לשים את הג'ודו הישראלי על המפה, כשהוכתרה כאלופת אירופה וכסגנית אלופת העולם.
בדומה לאריק זאבי, ארד ידעה למנף את ההצלחה לאחר הפרישה. היא עסקה באימון ג'ודו והכינה את אורית בראון לסידני 2000, ובהמשך פיתחה קריירה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית. במסגרת תפקידיה, ארד שימשה כיועצת לחברות בסקטורים שונים ומרצה על מצוינות בספורט, בחיים ובעסקים.
רגע שיא נוסף בקריירה שלה היה לפני 17 שנה, כשהדליקה משואה בטקס בהר הרצל. ארד היא בוגרת תואר ראשון במינהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מתגוררת בת"א ואם לשני ילדים.
מודל בוז'י הרצוג
ארד חלמה על תפקיד יו"ר הוועד האולימפי במשך זמן רב ופעלה במרץ כדי להשיג אותו. היא הגדירה את המסע הזה כפרויקט חייה, ובתשע השנים האחרונות מילאה שורה של תפקידי מפתח בוועד הישראלי, במקביל לחברות בוועד הבינלאומי. היא הוכשרה מראש על־ידי היו"ר היוצא יגאל כרמי, ועברה מעין סטאז' לקראת הרגע שלה, כששימשה יו"ר הוועדה המקצועית.
ארד ניהלה קמפיין שקט, מיעטה לדבר על האפשרות שתקבל את התפקיד, והשתמשה בטקטיקה בה נקט בוז'י הרצוג, ששמר על פרופיל נמוך עד שנבחר לנשיא המדינה. מעבר לייעוץ מבית על־ידי אחיה אייל ארד שניהל קמפיינים גדולים, היא שכרה את שירותיו של משרד איתי בן־חורין, מהמובילים בארץ בענף הייעוץ האסטרטגי-תקשורתי וניהול משברים. המוטו היה ברור: שמירה על ממלכתיות וזהירות כדי להימנע מטעות הכי קטנה שתקלקל לה את המינוי ברגע האחרון.
כבר לפני שנתיים פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי ארד צפויה להתמנות ליו"ר הוועד האולימפי עם סיום המשחקים בטוקיו, אלא שאז הגיעה מגפת הקורונה, ולמרוץ הצטרפו, גם אם לא באופן רשמי, יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי, שנמצא בנתק מארד בשל סכסוך אישי, והפילנתרופ סילבן אדמס.
בתשע השנים שלה בוועד האולימפי ביצעה ארד מהלכים אסטרטגיים כדי לקבל גיבוי ותמיכה מהמרכזים, שגם על סף 2022 עדיין נחשבים למשפיעים וחזקים, אבל היא ידעה שהחותמת הסופית תגיע עם הצלחה של המשלחת בטוקיו. תוסיפו לכך את העובדה שהג'ודו לא סיפק את הסחורה בתחרויות היחידים, מה שחיזק עוד יותר את מעמדה של ארד לעומת פונטי, שהחליט לא להגיש את מועמדותו, כי כבר ידע שנפלה הכרעה.
ארד בכל זאת ביצעה טעות אסטרטגית אחת, כשלא התאפקה ומתחה ביקורת פומבית חריפה על משלחת הג'ודו, כשאמרה: "רואים תחרות שבה הם היו יחסית פאסיביים, לא ראינו וירטואוזיות. מותר להפסיד, אבל רק כשיודעים שעשית כל מה שאפשר, ופה לא ראינו את זה אצל חלק גדול מהג'ודאים". אלא שיומיים לאחר מכן הגיעה המדליה הקבוצתית, ופונטי והמאמן אורן סמדג'ה השיבו אש. בסופו של דבר, הניסיון של ארד למנף את המשבר בענף לא צלח. היא הבינה את השגיאה שלה, והחליטה לגזור על עצמה שתיקה מרגע הנחיתה בארץ ועד להצגתה הערב.
לוס אנג'לס באופק
אחד האתגרים הגדולים של ארד עם כניסתה לתפקיד הוא המשך הלחץ על הוועד האולימפי העולמי להנצחת י"א חללי מינכן, וקיום דקת דומייה. פריצת הדרך הושגה כבר בטוקיו, אבל ארד תצטרך לפעול על מנת לקדם את הנושא לקראת פריז 2024 ולוס־אנג'לס 2028.
בנוסף, הג'ודוקא לשעבר תנסה כמובן להמשיך את המומנטום מטוקיו, אחרי קמפיין מוצלח כיו"ר הוועדה המקצועית. מדובר בתוכנית עבודה שארד פיתחה יחד עם היחידה לספורט הישגי, שנועדה לסייע לספורטאים האולימפיים למקסם את היכולת שלהם, להעניק להם מעטפת מקצועית רחבה ולהעצים את חשיבות המאמנים. כל ענף קיבל את התמיכה שמתאימה למבנה שלו, עם דגש על הצוותים המקצועיים, ודאגה לרווחתם וכלכלתם של הספורטאים, הן מבחינה מקצועית והן אישית. הוועד האולימפי בעצמו תיווך בין הספורטאים לבין הספונסרים ועזר להם לקבל תמיכה.
מבט על המשלחת האחרונה שנוהלה מקצועית על ידי ארד מראה התקדמות משמעותית בנושא החוסן המנטלי של הספורטאים. לכל ענף הוצמד פסיכולוג או מאמן מנטלי שהגיעו לאימונים, התלוו לתחרויות ועבדו בצמוד למאמנים. התוצאות בטוקיו לא איחרו לבוא, והיו אפילו מעל היעדים שהוצבו לארד – זכייה בשתיים־שלוש מדליות – שהפכו בפועל לארבע, כולל שתי מדליות זהב, שחיינית ראשונה בגמר אולימפי וגמר שליחים ראשון בשחייה מאז 1996. גם הגעה ל־18 גמרים הייתה מעבר למטרות שהוצבו (10), ואל כל אלה ניתן להוסיף את העובדה שמדובר במשלחת הישראלית הגדולה ביותר בתולדות המשחקים, וגם המצליחה ביותר. גם הדרך לטוקיו הייתה מרשימה עבור הספורטאים השונים, שאספו 42 מדליות בתחרויות הגדולות, כולל באולימפיאדה עצמה.
הקו המנחה של היחידה לספורט הישגי ושל ארד היה פוקוס על הענפים המועדפים, כאשר 35 מדליות מבין ה־42 במסלול לטוקיו הגיעו מהם. המטרה הייתה להציב את הספורטאים במרכז, ולכן מתקציב כולל של 31 מיליון שקל, 84 אחוז הוקצו עבורם, כשבנוסף חולקו תמריצים בסכום של 4.2 מיליון שקל.
גם ארד מבינה שההצלחה שלה תלויה בהמשך ההתקדמות. בין היתר היא תפעל לעליית מספר הנשים במשלחת לקראת פריז, ומנגד תצטרך להתמודד עם השלכות פרישה אפשרית של לינוי אשרם, שזכתה במדליית זהב והפכה לפנים של המשלחת הישראלית.
תחקיר המסקנות מטוקיו יוגש בחודש הבא, אבל ברור שהקו של היצמדות לענפים מועדפים, ההשקעה במאמנים ופוקוס על הצד המנטלי יאפיינו גם את ההכנות לאולימפיאדה הבאה. לטווח הארוך, ארד מקווה למנף את ההצלחה בטוקיו ולקבל תקציבים גבוהים יותר ממשרד האוצר, בעיקר כדי להגדיל את בסיס העתודה, בני נוער בגילי 14־18, במטרה להעניק להם יותר ניסיון בינלאומי, אבל זה יהיה רלוונטי יותר ללוס אנג'לס.
אחרי המדליות ההיסטוריות בהתעמלות, היעד השאפתני הבא הוא לחזור מפריז עם מדליות משני ענפי ליבה נוספים, כשהמועמדים המובילים לעשות את זה הם השחיינית אנסטסיה גורבנקו ואלוף העולם בקפיצה לגובה עד גיל 20, יונתן קפיטולניק.
