דויד וייה מעולם לא זכה עם ניו יורק סיטי FC בתואר. גם לא אנדראה פירלו או פרנק למפארד. כוכבי העבר הללו אמנם שמו את קבוצת הכדורגל מהתפוח הגדול על המפה בשנים הראשונות, אבל מלבד אבק כוכבים - לא הביאו הישגים ספורטיביים ב-MLS.
ולנטין קסטיאנוס, טלס מניו וחסוס מדינה, לעומתם, דווקא כן. גם אם לחובב הכדורגל הממוצע הם לא ממש אומרים הרבה. השלושה היו העוגן של ניו יורק FC, שהניפה בשבת האחרונה תואר ראשון בתולדותיה. התכולים ניצחו 2:4 בדו-קרב פנדלים את פורטלנד טימברס (אחרי 1:1 בתום 120 דקות) וזכו בגביע ה-MLS.
חלק מהמשפחה
אחד הראשונים שעשה כבוד לקבוצה הניו יורקית היה דווקא מאמן קטלאני מהפרמייר-ליג האנגלית, פפ גווארדיולה. "ברכות על ההישג", אמר מנג'ר מנצ'סטר סיטי, ועוד במהלך מסיבת עיתונאים. "הם הרי חלק מהמשפחה שלנו". אמר וצדק.
לא סתם ניו יורק FC לובשת מדים הנראים זהים לגמרי לאלו של סיטי. היא חלק מ"סיטי פוטבול גרופ", קבוצת מועדוני כדורגל שנמצאת בבעלות של 78 חברת "אבו דאבי גרופ" מאיחוד האמירויות. קבוצה זו מהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בין המועדונים, כמו השאלות שחקני נוער, רכישות וכדומה. משפחה.
"סיטי פוטבול גרופ" יכולה להתהדר כעת בארבע אלופות שונות במקביל: מנצ'סטר סיטי באנגליה, מומבאי סיטי ההודית, מלבורן סיטי האוסטרלית וניו יורק FC, כאמור, בארה"ב. הנציגה האמריקאית של האמירייתים הוקמה רק לפני שבע שנים, ומאפס. בהתחלה, כפי שהבנתם, הושקעו שם סכומי עתק. ב-2017, למשל, שכר השחקנים במועדון עמד על 18 מיליון דולר - השני בגודלו ב-MLS. הדרך לתשומת לב ובעיקר הצלחות, חשבו אז ב"סיטי פוטבול גרופ", תשתלם.
זה לא קרה. אמנם באותה שנה, אז תחת הדרכתו של פטריק ויירה, הקבוצה סיימה במקום השני במזרח, אבל נכשלה שוב בפלייאוף. מאז, הבינו בניו יורק (ובאמירויות) הדרך לתארים תגיע עם סקאוטינג נכון וטיפוח שחקנים צעירים.
הכוכבים הנוכחים של הקבוצה, שהובילו אותה קדימה, הם שמות אמנם לא מוכרים, אך כאלה שבניו יורק הבחינו בכישרון ונתנו להם את ההזדמנות: ולרין קסטיאנוס הארגנטינאי (23), למשל, שכבש העונה 19 שערים או הקשר הפרגוואי הנהדר חסוס מדינה, שהיה מצוין לאורך כל העונה.
קסטיאנוס, כמה שזה יישמע מוזר, לא שיחק מעולם בארגנטינה, אלא התחיל בצ'ילה ואורוגוואי ואז הגיע לניו יורק. הוא זכה העונה בנעל הזהב ב-MLS וכבש במשחק הגמר גם את השער בזמן החוקי וגם את הפנדל המכריע בדו-קרב מהנקודה הלבנה.
"כדורגל בסגנון רוק כבד"
האיש מאחורי ההצלחה של ניו יורק הוא כמובן מאמנה, רוני דיילה הנורבגי. לפני שתי עונות עוד הדריך את ולרנגה ממדינתו, אבל ב-6 בינואר 2020 קיבל את הקידום וחתם לשלוש שנים בקבוצה מה-MLS. הוא מזוהה עם "כדורגל בסגנון רוק כבד". משמע לחץ אגרסיבי על הכדור ומסירות מהירות.
השחקנים אוהבים אותו, אבל גם הקהל והתקשורת. ויש להם סיבה טובה. דקות לאחר הניצחון על פורטלנד, דיילה קיים את הבטחתו ונשאר עם תחתונים בלבד מול היציעים. זה טריק ידוע מסתבר אצל הנורבגי. ב-2009, כשהדריך את סטרומסגודט, הבטיח שיוריד את כל בגדיו אם הקבוצה תינצל מירידה. הוא קיים את הנדר.
"ככל שאתה מתגבר, זה לא כל-כך כיף", צחק בסיום. "יחד עם זאת, מילה זו מילה". כשנשאל איפה היה כיף יותר לקיים את הבטחתו, ב-2009 או בשבת האחרונה, ענה: "כמובן שבפעם האחרונה. אני אעשה את זה שוב אם אמשיך לזכות בתארים".
אחד הגיבורים המפתיעים של דיילה העונה הוא השוער וקפטן הקבוצה, שון ג'ונסון. מי שהועבר בטרייד לניו יורק ב-2017, כבר היה בדרך החוצה, אבל רשם שנה מופלאה. בשבת הוא זכה גם בתואר ה-MVP של המשחק. "עבורי הוא המנצח הגדול של העונה", הודה דיילה. "זה רק מראה לנו איזו דרך עשינו".
"בסופו של דבר, אם תמשיך להאמין, לעבוד קשה ולהשתפר, תקבל את מה שמגיע לך", סיכם דיילה. "והקבוצה הזו, מה שהיא עשתה, מגיעה לה לזכות בתואר. אני גאה ואסיר תודה להיות חלק מזה".
