קיץ 1974, מערב גרמניה, המכונה FDR. כן, הייתה מדינה כזו. הדגל שלה בצבעים כמו היום, שחור-צהוב-אדום, רק עם נשר באמצע. הייתה גם מזרח גרמניה, DDR הקומוניסטית, אותם צבעים, רק מחוגה ופטיש באמצע, כיאה למדינה קומוניסטית המהללת את "העבודה והמלאכה". בחודשי יוני-יולי התקיים המונדיאל העשירי. אני ילד בן 11 ואוהב כדורגל, לא מבין בפוליטיקה אבל יודע דבר אחד מהמסורת בבית – גרמניה זה "רע", זה "שואה", זה רצח של חלק ממשפחתי. ומתקיים משחק הגמר הבלתי נשכח, גרמניה המערבית המארחת נגד הולנד.
מסתבר ששידור גמר המונדיאל היה הראשון בשידור ישיר לישראל. גם חתיכת היסטוריה. בשחור ולבן, כן? שיהיה ברור. לא ידענו בכלל איך נראים המדים של הולנד הכתומים במכנס לבן. עם מערב גרמניה היה פשוט, הם מכנס שחור וחולצה לבנה. תואם שיטת השידור בישראל דאז. כל חבריי לכיתה, בית ספר, שכונה, עיר, ישראל, כולם עם ה"כתומים" של הולנד, שחקנים כמו יוהאן קרויף, יוהאן נייסקנס, ארי האן, רודי קרול והאחרים הלהיבו את חובבי הכדורגל.
רק אני, בלי סיבה שיכול להסביר לעצמי, בעד גרמניה המערבית, הם נראו "קשוחים כאלה". איך אני, ילד בן 11, צאצא להורים ניצולי שואה, סבים ניצולי שואה, מעודד את גרמניה? עדיין לא הזכרתי את טבח הספורטאים במינכן שהתרחש ב-1972, פצע טרי ואני עדיין בעד גרמניה. לא ברור. טענתי בפני כולם, ספורט זה ספורט, כדורגל זה כדורגל ואני לא מערבב בין פוליטיקה לספורט, אני אוהב איך שהגרמנים משחקים, אני נלהב מפרנץ בקנבאואר, מהופנט מגרד מולר. נפעם מהשוער ספ מאייר, השיער הפרוע כמו "אפרו" של פאול ברייטנר מקנים לו מראה של נער חופים בקליפורניה המנגן בלהקת רוק.
החבר שלי ארז טען שמי שמבקיע שער ראשון בגמר המונדיאל, תמיד מפסיד. טוב, ארז מנוי על כל חוברות הכדורגל, הוא מבין. המשחק התחיל וכבר היסטריה מול מקלטי הטלוויזיה. פנדל בדקה השנייה להולנד, נייסקנס עושה את המלאכה ומבקיע מול מאייר. זה הפנדל הראשון אי פעם בגמר המונדיאל, נייסקנס נכנס לספרי ההיסטוריה של המשחק!
אני נרגע, גרמניה תנצח, כי ארז אמר שמי שמבקיע ראשון, מפסיד. אבל עדיין הספק מקנן בי, אולי ארז טועה? דקה 25, פנדל לגרמניה, רעמת השיער של ברייטנר ניגשת לנקודת ה-11, בעיטה קלילה, שער! 1:1, אני מתחיל להאמין שארז צודק, מעט נרגע, מי שמבקיע ראשון, מפסיד. דקה 42, "שכונה" ברחבה של הולנד, מולר מנצל את המהומה ומבקיע בבעיטה לא חזקה.
בזה זה נגמר. במחצית השנייה לא הובקעו שערים. ההולנדים "ישבו" ברחבה הגרמנית, החמצות מסמרות שיער של ה"אורנג'", ישבתי בסלון ביתי יחד עם אבי, מתוח מהאירועים. 45 הדקות הבאות עברו לאט, לאט, בתקווה שה"אורנג'" לא יבקיעו. הם לא הבקיעו. בקנבאואר הקפטן מניף את הגביע לאחר 20 שנה, בפעם השנייה עבור גרמניה. יהיו עוד 2 כאלה בעתיד.
במבט לאחור, גרמניה היא המדינה עם הכי הרבה הופעות בגמר, 4 – אלופה, 4 – סגנית. לנבחרת האהודה בעולם, ברזיל, יש 7 הופעות בגמר, 5 – אלופה, 2 – סגנית. לגרמניה יש גם 4 פעמים מקום שלישי, יותר מכל מדינה אחרת. לגרמניה יש 12 מדליות, 4 זהב, 4 כסף, 4 ארד. אה, כן, מהקבוצה הזו צמחו 2 מאמני נבחרת, בקנבאואר וברטי פוגטס.
כנראה שכבר בגיל 11 "חשתי" שגרמניה היא הנבחרת הטובה בעולם לאורך הדורות. כנראה שכמו כל ילד, הלכתי עם המנצחים.
*מוקדש לחברי ז"ל, ארז.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
