מסע"ת הקבוצות לאחר התגרה בסיום המשחק
(באדיבות one)
השאלה המדוברת ביותר אמש, גם בזמן המשחק עצמו, הייתה האם מכבי חיפה הולכת לזכות באליפות כבר עכשיו. כולם ידעו שיש עוד אפשרויות, ואחת מהן יכולה להיות דרמטית מאוד, אבל איפשהו בדיון הציבורי הנושא הודחק – זה אליפות עכשיו או אחר כך. והנה הגיעה הדקה ה-96 בטרנר והזכירה שיש משמעות גדולה גם לצד השני - יש מאבק אליפות, הוא אמיתי.
טוב, אולי השיח היה דווקא על משהו אחר, ככה זה כשיש אלימות מכוערת ומרובת משתתפים, אבל אם כן ננסה לשים את אירועי הסיום בצד – נחזור אליהם, יכולה להיות כאן השפעה ספורטיבית – נקבל מצב שיכול להפוך לדרמה של ממש. לא רק שהפער בין מכבי חיפה להפועל באר-שבע ירד לארבע נקודות אלא שהירוקים פוגשים בשבוע הבא את מכבי ת"א. אם לא ינצחו, וזה כמובן יכול לקרות, המרחק מהמקום הראשון לשני יהיה 2 נקודות, אולי אפילו נקודה. מאבק אמיתי, נו.
אחרי שלושה הפסדים במשחקי הליגה הקודמים העונה, השיגה באר-שבע ניצחון על מכבי חיפה, והניצחון הגיע דווקא במשחק בו לא הייתה טובה בבירור מהאלופה, כפי שהיה במשחקים קודמים, אם כי שחקני מכבי חיפה בעטו למסגרת של עומרי גלזר רק פעם אחת בכל המשחק.
הפעם, בניגוד למפגשים אחרים העונה, ברק בכר היה זה שעשה איזו הפתעונת בקישור שלו. מוחמד אבו-פאני פתח כקשר האחורי ביותר, בעוד עלי מוחמד היה מעליו, כנראה במטרה להיות קרוב לרועי גורדנה, האיש שאחראי על ניהול המשחק של באר-שבע מאחור. לפעמים זה עבד יותר, לפעמים פחות, אבל בסיכום גורדנה עשה את שלו. הוא בעונה מצוינת. וכך, למרות שבאר-שבע הייתה בקישור חסר, ואליניב ברדה נאלץ להעלות עם מרכז מגרש פחות אגרסיבי מכרגיל, הקשרים באדום עמדו בצורה סבירה מול מה שהגיע מולם.
מריאנו בריירו לא סתם כבש את שער הניצחון. הוא היה מצוין כל המשחק, לא רק בפעולות ההגנתיות (חילץ יותר כדורים מבין שחקני הקבוצה שלו), אלא גם בהוצאת התקפות קדימה, וגם היה זה שהגיע לכדור דקה לפני השער, במצב נייח אחר. שחקני מכבי חיפה עמדו רע בהוצאת הקרן הקצרה המהירה (מחמאות לרמזי ספורי שרץ לצד השני של המגרש כדי לחדש מהר את המשחק), וכך היה איתן טיבי פנוי, ובריירו ברח מהשמירה הלא-ברורה עליו. את העונה הקודמת פתח בריירו כמו סקורר אמיתי, כבש שוב ושוב במפתיע, אבל השער האחרון שלו הובקע לפני יותר משנה. עד אתמול.
ואז החלה המהומה. אין פה מה לנתח, כמובן. חמור, מכוער, ויש צילומים של הכל. בחינת אותם צילומים צריכה להוביל לעונשים, אבל צפו למהומה נוספת, לא באלימות פיזית אלא מהומה הקשורה לענייני משפט וחוקה. הרחקות, אפשר להניח, יהיו, לא יודע של מי, ואז ערעורים, ובין לבין מחזור מכריע. אנחנו נדוש בסיפור המגעיל הזה עוד זמן, וכך צריך, אבל גם ההשלכות הספורטיביות יהיו באוויר ויוסיפו עוד טעם רע לרגעים שיכריעו את העונה כולה.
מעבר לענייני משמעת יש גם את פציעתו של שרי. לא נראה כמו משהו חמור, אבל הזדמנות לומר שלמרות ההפסד של מכבי חיפה שרי היה השחקן הכי טוב על המגרש. אחרי תקופה פחות טובה הוא נראה בדקות מסוימות כמו שרי בשיאו. ואחרי המשחק, כשהבלגן כבר למנהרה המובילה לחדרי ההלבשה, שרי, כך לפי הסרטונים, גם היה היחיד ששחקני שתי הקבוצות הקשיבו לו, כי ראו שפניו לשלום.
ועכשיו, עוד קרב בדרך, ביום שני בערב, רק ששתי הקבוצות ישחקו במקביל ולא אחת מול השני. לפני השער של בריירו, כשהמשחק היה במצב של תיקו, הייתה תחושה שהעונה הסתיימה ונותר רק לספור את הזמן להכרזה הרשמית. אחרי ההפסד של מכבי חיפה, ירידת הפער בראש הטבלה לארבע נקודות, האירועים של אחרי להם יכולה להיות השפעה מנטלית, וכמובן העובדה שהיריבה היא מכבי ת"א, הופך המשחק בסמי-עופר לחובת צפייה. ערב ל"ג בעומר, רק שלא תידלק שם עוד מדורה.
