"אני דוגמה קלאסית לכך שבזכות הספורט הגעתי להגשמה עצמית ולקריירה. אני האישה הראשונה בתפקיד מנכ"לית מרכז הפועל. לא הייתי מאמינה לפני כמה שנים שזה יקרה", מספרת כנרת צדף (44), קצת יותר משנה אחרי שנכנסה לתפקיד. "אני תמיד מחפשת איך לעשות יותר טוב, מרכז הפועל זאת הזוגיות הכי ארוכה שהייתה לי".
צדף, שסוגרת כבר 17 שנה במרכז הפועל, הספיקה ללמוד תואר במשפטים וכיום היא עורכת דין, שיחקה כדורגל מקצועני בצעירותה אך פרשה ועברה למה שעניין אותה באמת - תחום הניהול, שבו הקימה את הליגה לכדורגל באולמות ואף שימשה כיו"ר איגוד ההתעמלות. על חייה הפרטיים היא מספרת כי "התגרשתי בלי להתחתן, כי במדינת ישראל לסביות לא יכולות להתחתן, אבל כשנפרדנו היינו צריכות להתגרש בבית הדין לענייני משפחה". לשתיים שתי בנות משותפות, אלכס ואלונה בנות השבע והתשע, והיא נמצאת בזוגיות כבר שנתיים.
"כשהייתי צעירה הענף שהייתי הכי טובה בו היה כדורגל", היא אומרת. "בגיל 18 קיבלתי זימון למבחנים לנבחרות ישראל, ואז לכאורה התחלתי לשחק כדורגל מקצועי. לא אהבתי שם את הדרך ולא את הגישה, ואחרי כמה חודשים פשוט הודעתי להם שאני לא מגיעה יותר. המאמן לא השקיע בנו, זילזל בנו וזה לא היה בסטנדרטים שרציתי. שנה לאחר מכן הקימו ליגה ואז כבר נהניתי, התחלתי לשחק בהפועל מרמורק, עברתי למכבי חולון ובזכות זה אני פה היום".
איך הגעת לניהול?
"הייתי נפצעת כל יומיים, הפסקתי לשחק כדורגל בגיל 23, והבנתי שמעניין אותי כל מה שקורה מעבר. הניהול משך אותי. באחד המשחקים בליגת הכדורגל באולמות שבו פירשנתי, מנכ"ל הפועל דאז, שי שני, פתאום אמר לי 'את רוצה לעבוד אצלי?' חייכתי ואמרתי לו: 'אתה לא מכיר אותי בכלל'. התחלתי לעבוד בחצי משרה ומשם זה התגלגל".
מרגישה ששברת תקרת זכוכית?
"היו פה על הקיר את התמונות של כל המנכ"לים, הרבה פיגורות, ופתאום אני, האישה הראשונה בתפקיד. לא הכרזתי על מועמדות לתפקיד, זה מינוי של הדירקטוריון, אבל לפני כמה שנים לא הייתי מאמינה שזה יקרה. כשנכנסתי בפעם הראשונה למשרד היו כמה שחשבו שאני המזכירה, זה היה מאוד משעשע".
גיל, תדמית וכוח נשי
באוגוסט 2021 סיימת את התפקיד באיגוד ההתעמלות, מה קרה שם?
"היה לי משבר מאוד גדול כשחזרתי מאיגוד ההתעמלות למרכז הפועל. חוזרים מאולימפיאדה אחרי שתי מדליות זהב, אתה על פסגת האוורסט, ושאלתי את עצמי: 'מה עכשיו אני עושה?' היה ברור לכולם שיום אחרי טוקיו אני מוסרת את המפתחות, כי זה שאב ממני המון וזה גם היה בהתנדבות. פרוספר (בן חמו, יו"ר מרכז הפועל) ישר אמר לי שאני אהיה המנכ"לית, לא אמר מתי, אבל אמר שמבחינתו אני המועמדת היחידה".
זה לא תפקיד לעסקנים מבוגרים ואפורים?
"הרבה מאוד אנשים שאני נפגשת איתם ישר אומרים לי 'את צעירה' ואני תמיד אומרת להם 'לא הבנתי... מה אני צריכה להיות זקנה כדי להיות בתפקיד הזה?' בקבוצות כבר מתייחסים אלינו אחרת. אף פעם לא ייחצנו את מה שאנחנו עושים. זאת עבודת קודש, אבל אם לא יידעו מה אנחנו עושים התדמית תישאר ככה".
אילו עוד מטרות סימנת?
"להגדיל את מספר המאמנות, זאת משימה לאומית. בניהול יש יושבות ראש, מנהלות, מנכ"ליות, יש המון, אני ממש שמחה לראות שמסביבי יש כבר נבחרת שלמה של נשים. פעם הייתי חברה במכרז למינוי מנכ"לית לאחד האיגודים, והייתה מועמדת מובילה. כשהיא יצאה מהחדר אחד הגברים שם אמר: 'אותה ניקח'. אמרתי לו: 'איך אני שמחה, היא באמת הכי טובה', אז הוא אמר: 'לא, כי היא תבקש הכי פחות'. זה היה לפני עשר שנים, התביישתי בשבילו, היום זה כבר לא היה עובר לו בשלום".
מאיפה מתחילים?
"יש לנו מותג לבנות מחדש. חלק מהאנשים בכלל לא יודעים מה עומד מאחורי הלוגו של הפועל, וזאת אחת המטרות הכי גדולות. אני רוצה שכל אחד יידע מה עומד מאחורי מרכז הפועל. ברגע שהפסקנו לדבר רק עם המנהלים, ואנחנו מדברים גם עם המאמנים והילדים ועוד מעט נגיע גם להורים, יהיה פה באזז מטורף. הפועל תהיה קהילה, ברמה כזאת שבכל בית יהיה להפועל ערך מוסף".
כסף, קומבינות ואלימות
מרכז הפועל שולט בלא מעט כספי ציבור ולא פעם נמתחה ביקורת על ההתנהלות שלכם.
"בעבר הגוף הזה היה כספומט. לא היה ערך לכסף, מי שהיה מבקש היה מקבל. סגרתי את הברזים, אמרתי לכולם שלא יבקשו ושיחכו שנגיע אליהם. פעם היו כועסים עלינו מה אנחנו עושים עם הכסף, ובצדק. אם תחליטי שאת מחלקת כסף לכל מי שרוצה, תוך שלושה ימים ייגמר הכסף עם אפס משמעות ואפס ערך. החלטתי ללכת רק על פרויקטים גדולים. כל שקל יהיה שקוף ושוויוני".
לאחרונה דובר רבות על הפועל ת"א בכדורסל בכל הנוגע לאלימות. מה את חושבת על זה?
"משהו רע קורה במדינת ישראל וזה הגיע גם לעולם הספורט, למגרש ולקהל. זה שהפועל ת"א בכותרות, ואני לא מגמדת את האירועים שהיו, לא אומר שהיא הבעיה היחידה. זה כן מקום שזכה ליותר מכותרת אחת וצריך לבדוק מה עושים עם זה, אנחנו לא ישנים בלילות בגלל הנושא. בסוף אי־אפשר להתעסק בזה לבד, אם לא יהיה פה שילוב מערכות של המשטרה, חינוך והקצאת משאבים זה לא יעבוד".
מי צריך להרים את הכפפה?
"אני לא רוצה לבקר את השר מיקי זוהר, אבל אם המועצה למניעת אלימות בספורט מוצאת לנכון להשקיע בזה רק מיליון שקלים לאן נגיע? 130 מיליון שקל השקיעו בשחקן הישראלי, צריך להשקיע במלחמה באלימות את הסכום הזה, זה הרבה יותר חשוב מהשחקן הישראלי. מי שיכול לעשות את השינוי זה רק משרד הספורט".
פורסם לראשונה: 01:30, 23.05.24
