הטבח של 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל טרפו את הקלפים על שגרת הספורט הישראלי כולו, ולאור העובדה שנותרו 267 ימים בלבד לאולימפיאדת פריז, ההשפעה על ההכנות היא דרמטית.
התקופה הנוראה והאסון שפקד את המדינה הגיעו בשנה אולימפית הישגית במיוחד, שכללה תשע מדליות באליפויות העולם בענפים השונים. מאותה שבת שחורה באופן טבעי גם הספורט האולימפי נעצר לגמרי, בין היתר בשל איסור יציאה לאימונים ולתחרויות בלא מעט מדינות, בהוראת משרד התרבות והספורט והמטה לביטחון לאומי (מל"ל).
בימים האחרונים הושג מתווה עם האיגודים כדי לאפשר אימונים סטריליים במכון וינגייט, שקלט את כל הספורטאים האולימפיים. לשם כך הזמינו מיגוניות מיוחדות כדי לתת הגנה מפני ירי טילים לאזור השרון. כמו כן הוקם מערך לגיוס ספורטאים לטובת סיוע אזרחי במלחמה, בין היתר באמצעות מפגשים עם פצועים והגעה למרכזי מפונים ברחבי הארץ.
מודל הרמזור
האתגר הגדול ביותר הוא לאפשר לכ־40 ספורטאים שעדיין צריכים להשיג את הקריטריון לטוס לתחרויות האחרונות שנותרו, וזאת כשברקע ישנן התרעות רבות לפגיעה בישראלים ברחבי העולם. מעבר למחירי הטיסות שזינקו באופן חריג, גם ההוצאות על סדרי הביטחון הפכו לעצומות. המדינה מחויבת לממן אבטחה רק בתחרויות ולא במחנות אימון, שבשנה אולימפית הם קריטיים.
המל"ל והשב"כ סימנו את רמת הסיכון במדינות השונות בשיטת הרמזור המוכרת – אדומות, כתומות וירוקות. באופן טבעי, מדינות מוסלמיות כמו טורקיה ומצרים מוגדרות אדומות וההמלצה היא לא להגיע אליהן. זו גם הסיבה שבאיגוד הג'ודו, למשל, נאלצו לבטל את ההשתתפות בגראנד־סלאם האחרון באבו־דאבי, שהיווה הכנה אחרונה לאליפות אירופה שתיפתח מחר במונפלייה שבצרפת ובה ישראל תיקח חלק. בפברואר הקרוב תתקיים אליפות העולם בענפי המים השונים בלא אחרת מאשר קטאר, תחרות שבה אמורים לא מעט ספורטאים ישראלים לשריין לעצמם מקום באולימפיאדה.
גורמים בספורט הישראלי מנסים למצוא פתרונות, בין היתר על ידי בקשה מהוועד האולימפי הבינלאומי לאפשר לישראלים להשיג את הקריטריון בתחרויות חלופיות לאלו המתקיימות במדינות אדומות. בינתיים היחידה לספורט הישגי ביצעה מיפוי עדיפות לגבי תחרויות והגישה את הרשימה לגורמי הביטחון כדי לא לפגוע בספורטאים. מכשול טבעי נוסף הוא נושא אי־שחרור חיילים במעמד "ספורטאי מצטיין" בתקופת המלחמה, כולל אלו שעדיין לא הבטיחו את מקומם בפריז. כרגע הם אינם מורשים לצאת מהארץ באופן מובן, בטח לא למחנות אימון.
תוכנית חירום
האיגודים התבקשו להגיש תוכנית עבודה מסודרת במטרה להתמודד עם המשבר על פי מספר אלמנטים שנקבעו: חשיבות התחרות (האם מדובר בקריטריון או מטרה או תחרות קטנה יותר), גילי הספורטאים (בשלב הזה רק בוגרים מורשים לצאת לחו"ל, תחרויות הנוער לא רלוונטיות), רמת הספורטאי והצורך בהבנה כי בשל החשש הביטחוני יש לצמצם את גודל המשלחת, והמשמעות היא פגיעה במעטפת המקצועית. ספורטאים ישראלים המתגוררים בחו"ל התבקשו להצניע סממנים ישראליים בדרך לתחרויות ובמהלכן.
אחת הנפגעות מהמצב היא נבחרת הנשים בשייט – מאבק על הכרטיס הבודד בין הגולשות, אלופת העולם הטרייה שחר טיבי ושרון קנטור שמובילה כרגע במרוץ, בעיצומו. בינתיים הנבחרת שאותה מאמן שחר צוברי כבר ביטלה מחנה אימונים במרסיי, המדמה את תנאי התחרות באולימפיאדה, ומתאמנת בשדות ים – וכל זאת חודשיים לפני אליפות עולם גורלית באיים הקנריים.
אלמנט פסיכולוגי
ויש פה כמובן את הספורטאים עצמם, שמן הסתם לא מנותקים מהאירועים שמשפיעים על מצבם הנפשי. ארטיום דולגופיאט הפך בעל כורחו לסמל של הספורט הישראלי במלחמה. בדיוק באותה שבת שחורה, כשהמדינה ניסתה להבין את גודל האסון שהתרחש בעוטף, האלוף האולימפי בהתעמלות קרקע התעטף בדגל ישראל אחרי שזכה באליפות העולם בבלגיה.
בעקבות הכאוס ששרר בארץ, הטיסות שלו בוטלו, ובמקום להישאר בבית המלון הוא המריא בחשאיות למחנה אימונים במדינה אירופית אחרת; השחיינית אנסטסיה גורבנקו, ששהתה ב־7 באוקטובר בברלין, שם התקיים גביע העולם, גילתה לאחרונה כי אחרי שיחה עם הפסיכולוג שלה היא החליטה להשתתף בתחרות בשעות הערב. למחרת היא ביקרה במוזיאון השואה בעיר. היא סיפרה שמאז היא סובלת מחרדות ומתקשה להתחרות ולהתאמן.
מלבד סיוע פסיכולוגי, ניתנו לספורטאים הוראות איך לנהוג במקרים של עוינות כלפיהם בעולם, כמו הפגנות פרו־פלסטיניות או קריאות אנטי־ישראליות ומחאות של מוסלמים. ישנן תחרויות שבהן השתתפו ישראלים שהתקיימו מתחת לרדאר התקשורתי כדי למנוע מקרים כאלה.
מחר, כאמור, תחל נבחרת הג'ודו את הופעותיה באליפות אירופה שתימשך שלושה ימים, ובמהלכה ינסו הנציגים לשפר עמדות לקראת המשחקים בפריז, והתקווה היא שיהיה להם את השקט להתרכז במשימותיהם. יהיה זה מבחן חשוב גם להתמודדות של הספורט הישראלי בתחרות בינלאומית בפרופיל גבוה, תחת המציאות הביטחונית החדשה והמורכבת.
פורסם לראשונה: 12:49, 02.11.23
