אולימפיאדת טוקיו תינעל מחר (ראשון), ואפשר להגיד באופן רשמי: אלו הם המשחקים האולימפיים המוצלחים ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז החלה להשתתף בהם לראשונה בהלסינקי 1952.
טוקיו 2020 ל-ynet - המתחם המיוחד
מדליית הזהב המדהימה של לינוי אשרם בתחרות הקרב-רב בהתעמלות אמנותית מצטרפת לזו מאותו הצבע של ארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע בהתעמלות מכשירים, ולארד של אבישג סמברג בטאקוונדו והארד של נבחרת הג'ודו בתחרות הקבוצתית.
זוהי האולימפיאדה, כמו שהבנתם, הראשונה בה ישראל חוזרת עם ארבע מדליות - שתיים יותר מהשיא הקודם שהושג בברצלונה 1992 (כסף וארד), אתונה 2014 (זהב וארד) וריו 2016 (שתי מדליות ארד).
כמובן שאסור לשכוח את שאר ההישגים הפנטסטיים של המשלחת. שני גמרים בשחייה - אנסטסיה גורבנקו (100 מטר גב) והשליחים ב-100X4 מעורב מיקס (גברים ונשים) ועוד מקום רביעי מדהים של מתן רודיטי במים פתוחים, שלושה גמרים באתלטיקה - המקום השישי הנהדר של חנה קנייזבה-מיננקו והעשירי של סלאמוויט באיולין-טפרי בגמר ה-5,000 מטר, שגם סיימה במקום ה-23 בגמר ל-10,000 מטר. גם גולש הרוח יואב כהן כבר נגע במדליה ודרמה ענקית בשיוט האחרון כמעט סידרה לו מקום על הפודיום, אך בסופו של דבר הוא סיים במקום הרביעי המכובד, קטי ספיצ'קוב הייתה שישית אצל הנשים.
מעבר לכך, נבחרת הג'ודו סיימה רק עם מדליית ארד קבוצתית אחת, אך ברוך שמאילוב (עד 66 ק"ג) ושירה ראשוני (עד 48 ק"ג) הצליחו להגיע עד לקרב על מדליה, האחרונה נתנה פייט ענק לדריה בילודיד, פעמיים אלופת העולם.
ראוי לציין גם את רוכבת האופניים עומר שפירא, שהייתה חלק משלוש רוכבות שברחו לפלוטון במרוץ הכביש ולאורך כ-120 קילומטר הייתה בטווח המדליות, אך ארבעה קילומטר לסיום היא נעקפה וסיימה במקום ה-24. ואי אפשר לשכוח את לונה-צ'מטאיסלפטר, שהייתה רביעית במרתון, אבל ארבעה ק"מ לסיום נעצרה פתאום בעקבות כאבים עזים, אולם בסופו של דבר הצליחה בשארית כוחותיה ובצורה מעוררת השראה לסיים את הריצה המתישה ודורגה במקום ה-66. בנוסף, הקשת איתי שני, בהופעת הבכורה של ישראל בענף, הצליח להשיג שני ניצחונות עד שנעצר בשמינית הגמר - גם אז רק לאחר שוט-אוף מותח.
שגיא מוקי בריאיון: לא היה פשוט, היינו צריכים להתעלות על השבוע האחרון
(צילום: משה מזרחי)
בכלל, אולימפיאדת טוקיו חתומה על כמה ציוני דרך עבור המשלחת הישראלית. זוהי הפעם הראשונה בה אנחנו זוכים במדליה ביום הראשון של המשחקים (הארד של סמברג). לוחמת הטאקוונדו היא הספורטאית הצעירה ביותר בכחול-לבן שעמדה על הפודיום במשחקים האולימפיים - בגיל 19 בלבד.
וכן, חייבים לציין ששלוש מדליות בהן זכתה ישראל היו בענפים שמעולם לא זכינו בהם בעבר (טאקוונדו, התעמלות קרקע והתעמלות אמנותית). בנוסף, אסור לשכוח שמדליות הזהב האדירות של דולגופיאט ואשרם הושגו באחד משלושת הענפים המרכזיים במשחקים האולימפיים לצד שחייה ואתלטיקה.
המדליה של אשרם היא ה-13 בה זכתה ישראל, כאמור, מאז הלסינקי 1952 - הופעת הבכורה שלנו במשחקים. הסכר נפרץ בברצלונה 1992, אז יעל ארד הייתה הספורטאית הראשונה שעומדת על הפודיום באירוע הגדול בתבל, כאשר הצליחה לזכות במדליית הכסף בענף הג'ודו (עד 61 ק"ג). יום למחרת המאזן הוכפל, עם הארד של אורן סמדג'ה - גם כן בג'ודו (עד 71 ק"ג).
גל פרידמן הביא לישראל את המדליה היחידה באולימפיאדת אטלנטה 1996 - ארד בדגם גלשני המיסטרל בענף השייט. ארבע שנים חלפו ושוב ישראל חוזרת "רק" עם מדליה אחת - ארד של מיכאל קלגנוב - בקיאקים - ביום האחרון של המשחקים.
באתונה 2004 שוב מדינת ישראל חגגה שתי מדליות אולימפיות ברזומה: הזהב הראשון - של גל פרידמן בגלישה, כמובן, ואריק זאבי, שהביא ארד בג'ודו (במשקל של עד 100 ק"ג).
בבייג'ינג 2008 חזרנו הביתה עם מדליה בודדת - גם כן בגלישה: הארד של שחר צוברי בדגם הניל פרייד. כעבור ארבע שנים - בלונדון 2012 - נקטע רצף של 20 שנה וישראל לא עמדה על הפודיום. לפני חמש שנים הג'ודו, בדיוק כמו בברצלונה 1992, הביא לישראל את שתי המדליות היחידות שלו - ארד של ירדן ג'רבי ואורי ששון, שהיה שותף, כידוע, לארד נוסף בתחרות הקבוצתית בטוקיו.
אברבוך: "מתרגש מההצלחה", שחר פאר: "התוצאות מדהימות"
גם ספורטאי העבר האגדיים של ישראל מסכימים שמדובר באולימפיאדה המוצלחת ביותר של המדינה בכל הזמנים. האתלטית האגדית, אסתר רוט שחמורוב: "אמנם האולימפיאדה עוד לא נגמרה, אבל רואים סימנים טובים. ההישג של ארטיום נפלא ולמעשה אלכס שטילוב אמר לי במפגש לפני כמה ימים שהוא אחד הגדולים בעולם ויש מה לצפות. הניהול של הוועד האולימפי מצוין, ולא שמענו ציוץ של מישהו שחסר לו משהו. יש את כל התנאים ובצורה הכי מתקדמת. גם האתלטיקה מצליחה יותר מרוב האולימפיאדות שקדמו. מגיעות הרבה מחמאות לחנה מיננקו שנראתה מצויה ולרוגל נחום שהביא אותה למצב הזה. אמנם לא כולם מצליחים ולפעמים יש כישלונות, אבל כך זה בכל משלחת גדולה".
אלכס אברבוך: "אני מאוד מתרגש מההצלחה. ארטיום פשוט מתעמל גדול ואני לא מופתע. האתלטיקה מפתיעה אותי לטובה עם הרצה סלאמוויט באיולין-טפרי וכמובן חנה, שרוגל אחראי להתקדמותה. בכל זאת, ההצלחה עד עכשיו צריכה להיות מנוף להמשך וצריך לדעת לטפל בכל הענפים שעדיין מתקשים. בכל מקרה, רק שימשיכו ככה".
אלכס שטילוב, שהתחרה עם דולגופיאט בטוקיו בתחילת הדרך, וראה אותו מהבית זוכה במדליה היסטורית, הוסיף: "תמיד אפשר היה לראות את הפוטנציאל הגדול של דולגופיאט. הוא תמיד חיפש את הבמה להראות את היכולות שלו. סוג של פרפורמר, אחד שהולך על כל הקופה – וזה גם מה שעשה את ההבדל, כי הזהב הוכרע על דרגת קושי. הוא עשה תרגיל מאוד קשה, עמד בלחצים והגיע ליעד. מי שהיה קרוב אליו ידע שהוא יכול לכבוש את הפסגה ושהוא שווה זהב. אולי זה הפתיע את הציבור, אבל לא את אנשי המקצוע".
הטניסאית שחר פאר, שהשתתפה גם היא במשחקים האולימפיים, סיכמה: "אין ספק שהתוצאות מדהימות ופשוט כיף שיש כל כך הרבה מדליות. הספורטאים האלה עובדים שעות על גבי שעות וימים על גבי ימים כדי להצליח ברגע האמת, אז זה אפילו עוד יותר מרגש כשזה קורה. ממש התרגשתי מהזהב של דולגופיאט. זה שהג'ודו בסוף הצליחו להביא מדליה פשוט מדהים, כי הם יצאו מהאולימפיאדה בטעם טוב ולא עם אכזבה. מה שחשוב הוא שלא תמיד צריך להביא מדליה כדי להצליח, כמו מיננקו".
"זה מדהים שהיא לא הגיעה לתוצאה הזאת כבר חמש שנים ופתאום היא מגיעה לשיאים מבחינתה והיא באה מוכנה ברגע האמת ועשתה משהו שלא ייאמן. כנראה שכדורגל יישאר הענף מספר 1 בארץ, אבל אין ספק שצריך לתת יותר במה לענפים האחרים. זה הכל התפיסה שלנו של איך מביאים את הענפים האלה לידי ביטוי. ההישג של ארטיום הוא פשוט לא נתפס, אז צריך להסתכל על זה מההיבט הזה. אי אפשר להצליח אם לא מתאמנים כמו משוגעים".
השתתפו בהכנת הידיעה: אבינעם פורת ואפרת עמורבן
פורסם לראשונה: 22:00, 01.08.21
