יובנטוס הייתה פעילה בחלון ההעברות של ינואר בעונה החולפת, עם רכישות חדשות וגם עזיבות מתוקשרות. שמות כמו דניס זקאריה ודושאן ולאחוביץ' הגיעו, בעוד ארון ראמזי, רודריגו בנטנקור ודז'אן קולוסבסקי עזבו. אבל יובה ביצעה גם רכישה שפחות דנו בה, כמו זו של פדריקו גאטי.
פדריקו מי? אתם לא לבד בעניין הזה. עד לפני שלוש שנים פדריקו גאטי עבד בכמה עבודות במקביל כדי לפרנס את עצמו. בבנייה, קופאי בסופרמרקט ואפילו היה זגג לתקופה קצרה. הכל במקביל להיותו כדורגלן חצי מקצועני, ששיחק בכל הליגות הנמוכות באיטליה, מהחמישית ועד הסרייה ב'. והנה, תראו איך גלגל מסתובב. משחקים נהדרים בפרוזינונה האלמונית גרמו באמצע העונה שעברה ליובנטוס לרכוש אותו בכמעט 10 מיליון אירו באמצע העונה ולהשאיל אותו לקבוצה בה פרץ.
וזה לא רק זה. בשבוע שעבר - לראשונה בחייו - הוא זכה להגשים את חלום ילדותו, כשפתח בהרכב נבחרת איטליה מול אנגליה, במה שהיה שחזור של גמר היורו האחרון. גאטי בן ה-23, מגן ימני בתפקידו, היה אחד הטובים על המגרש באצטדיון מוליניו, כשרשם יותר תיקולים מכל שחקן אחר ב"אזורי". היכולת המשכנעת כבר הביאה לדיווחים כי ייתכן ומסימיליאנו אלגרי, מאמנה של "הגברת הזקנה", יחליט לתת לו את ההזדמנות לשחק בסרייה א'. ביובנטוס.
"קייליני עם רגליים של בונוצ'י"
"כוחו הפיזי, ראיית המשחק בה הוא ניחן ויכולתו לקרוא את מהלכי היריב - אלו התכונות איתן מזוהה פדריקו גאטי, מגן מבטיח יליד טורינו", כך נכתב בהודעה הרשמית של יובנטוס, שראשיה בנו הר של ציפיות על כתפיו של המגן הצעיר, בטח אחרי דבריו של מנהלה הספורטיבי של פרוזינונה, גווידו אנג'לוצי, שלא חשש מלהשוות אותו לשתי אגדות בשחור-לבן - צמד הבלמים ג'ורג'יו קייליני ולאונרדו בונוצ'י.
"הוא קייליני עם רגליים של בונוצ'י", הצהיר אנג'לוצי. גם המגן האיטלקי הצעיר דיבר על כך, שפך מעט אור על מסלול הקריירה שלו והסביר כיצד הפך למגן מלכתחילה. "במהלך התקופה שלי בפבארולו, הכסף אזל מקופת המועדון, כך שכל השחקנים עזבו. אבל לא אני, כי רק רציתי לשחק. אז המועדון קידם את הצעירים, ומכיוון שהייתי הגבוה מכולם, המאמן שם אותי בהגנה, מה שבסופו של דבר שינה את חיי", אמר גאטי, שתחילה שימש כקשר בגלל יכולתו הטכנית הגבוהה עם הכדור. "איך אפשר להשוות אותי לשחקנים כמו קייליני ובונוצ'י? אחרי הכל, שיחקתי רק בליגות הנמוכות ועבורי, שניהם מהווים עבורי דמויות לחיקוי משום שהם לעולם לא מוותרים. חשוב לומר שההבדלים בין הליגות הנמוכות לסרייה א' קיימים והם עצומים, אבל אני מנסה לשפר את עצמי באימונים, כי אני רוצה להגיע ולהצליח ברמות הגבוהות ביותר. בשבילי, כל משחק הוא כמו גמר, כדי למנוע מחלוצי היריבה לכבוש".
למעשה, מדובר בשחקן ורסטילי, שיכול לשחקן גם בקו של ארבעה או חמישה שחקני הגנה. הוא ניחן במשחק התקפי, ולראייה חמשת השערים ושני הבישולים אשתקד ב-36 משחקים בהם לקח חלק (כולם כשחקן הרכב ובכולם השלים 90 דקות, למעט אחד שבו ראה כרטיס אדום). אבל כדי להגיע למקום בו הוא נמצא כעת, המגן המוכשר עבר דרך תלולה וכלל לא פשוטה. הוא נולד ב-24 ביוני 1998 בריבולי שבמחוז טורינו, כאשר בגיל 17 הגיע הרגע המכונן שבגללו נאלץ לעזוב את בית הספר ולהתחיל לעבוד בעקבות האבטלה של אביו - הכל כדי לעזור למשפחתו.
עד לפני שלוש שנים לא בחל באמצעים ולא עשה לעצמו הנחות כשעבד בין היתר כזגג, כמוכר בסופרמרקט ואפילו בבנייה, כך יום אחרי יום למשך 8-9 שעות ביום. לאחר שסיים, התאמן ושיחק כדורגל בקבוצות מהליגות הנמוכות באיטליה וכך התנהל סדר יומו - השכמה בין השעות 3:00-4:00 בבוקר, עבודה מתישה במשך היום, אימון כדורגל בשעות הערב ולאחר מכן ארוחת ערב עם החזרה הביתה בשעה 23:00 ואז שינה שנמשכה עד שהשעון המעורר צלצל שוב עוד לפני שהשמש זורחת. כך הוא התמיד לעשות, למרות הכל, כשברור כי נדירים האנשים שישרדו לוח זמנים שכזה, בטח בגיל כל כך צעיר.
אך גאטי לא נשבר לרגע. פרו פטריה, אלסנדריה, ורבניה, סאלוזו, פאבארולו וכאמור פרוזינונה - כולן נעות בין הליגה החמישית בארץ המגף לליגה השנייה - הכי רחוק שאפשר מהזרקורים והתהילה. אבל גאטי, ממרום 190 הס"מ שלו, המשיך להילחם וחלם על הופעה במגרש של הגדולים. "זה לא היה פשוט בכלל. קמתי עם עלות השחר, אפילו בימים קרים. יחד עם זאת, זה היה מאוד מעצב. עבדתי ושיחקתי במקביל כדי לפצות על זה, ואז כשאבי היה מובטל הגיעה הדחיפה הנוספת: הוא הקריב הרבה בשבילי והייתי צריך להחזיר לו ולמשפחה, שהם הכל עבורי", אמר גאטי, שהיה נרגש כשנודע לו כי הוא צפוי לערוך את הופעת הבכורה שלו במדים הכחולים (כחלק מתהליך ההצערה וחילופי הדורות), במשחק שהסתיים בתיקו מאופס בליגת האומות נגד אנגליה.
אוצר מתחת לאף
"שיחקתי העונה בסרייה ב', אז להיות על המגרש עם שחקנים שנמצאים בליגת האלופות, זה מיוחד במינו, אבל התנתקתי מזה ושיחקתי כמו שאני יודע ועושה גם בליגת הנמוכות. מההתרגשות, לא ישנתי במשך כל הימים שלפני המשחק. ניסיתי לתת את המיטב כי אני יודע שחובת ההוכחה עליי ואני מקווה לחוות עוד הרבה ימים כאלה בעתיד, אני חי בשביל המשחקים האלה", אמר גאטי והוסיף כי אמנם הוא הצליח לעצור את חלוצי נבחרת שלושת האריות, הארי קיין ותמי אברהם, אך סיים מאוכזב מכך שנבחרתו לא השכילה לנצח ולזכות במלוא שלוש הנקודות.
סיפורו של גאטי מזכיר את סיפורו של שחקן העבר האיטלקי מורנו טוריצ'לי, שרשם בכורה בקבוצה מקצוענית במדי קראטזה מהליגה החמישית באותה העת, אליה עבר בשנת 1990, כשהיה בן 20, בעודו עובד במקביל כנגר במפעל לריהוט. הקריירה של טוריצ'לי קיבלה תפנית ביולי 1992, כשהמגן הימני בן ה-22 שיחק במדיה של קראטזה במשחק ידידות מול יובנטוס, שם צד את עינו של מאמן יובה דאז, ג'ובאני טרפטוני, שזימן אותו למבחנים במועדון. טוריצ'לי הפגין יכולת גבוהה, הוחתם במועדון הפאר ורשם תקופה נהדרת שנמשכה שש שנים (כולל השתתפות בטורנירים יורו 1996 ומונדיאל 1998). לעומת זאת, גאטי לא עשה את הקפיצה בהבזק של רגע, אלא עבר מסע תלאות מפרך שחישל אותו בעבודה קשה והתמדה. לפעמים, כך נראה, האוצרות עשויים להימצא ממש מתחת לאף.
כעת נותר לראות אם בתום המסע שעבר, חרף גילו הצעיר, יצליח גאטי לתקוע יתד ביובנטוס או שמא יעביר עוד עונת השאלה במקום אחר. העובדה היא שעכשיו, אחרי כל המסע הזה, יש שחקן צעיר שיכול להמשיך את מסורת שחקני ההגנה הגדולים של הביאנקונרי" (השחורים-לבנים) והנבחרת הלאומית. את החולצה מספר 3 ירש מקייליני, עכשיו יש לו הזדמנות פז להוכיח לכולם כמה שהוא ראוי להיות הדבר הגדול הבא. "פדריקו הוא בחור פשוט. הוא אוהב לטייל, לבלות עם חבריו הקרובים ולראות סדרות טלוויזיה. אחד הדברים האחרונים שהוא מתלהב מהם היא סדרת הטלוויזיה 'ויקינגים'. אחרי הכל, הוא לוחם", לדבריו של אביו לודוביקו.
פורסם לראשונה: 20:00, 15.06.22
