ביום שלישי האחרון היו ב-Little Caesars Arena, קומפלקס רב-תכליתי במרכז דטרויט שמשמש גם כאולם הביתי של הפיסטונס, 19,811 צופים. סולד אאוט. הם באו לראות קבוצה שהמאזן שלה לפני המשחק נגד ברוקלין נטס באותו ערב עמד על 27:2, כש-26 מההפסדים רצופים. ובכל זאת, הם באו בהמוניהם כי הם אוהדי דטרויט פיסטונס, אחד המועדונים המעוטרים בהיסטוריה של ה-NBA, והם לא היו מוכנים לחשוב על כך שהקבוצה הזו שלהם תפסיד בפעם ה-27 ותקבע שיא ליגה חדש להפסדים רצופים. השיא גדל ל-28 הפסדים אחרי ההפסד הלילה (בין חמישי לשישי) לבוסטון, ונראה שזה לא הסוף.
הם צעקו ועודדו וקיללו - ואם זה היה אולם הפאלאס הישן של הפיסטונס הם אולי גם היו מפוצצים את המשחק - אבל שום דבר לא עזר. ההפסד ה-27 ברציפות הגיע, ואיתו הפך המועדון של אייזיאה תומאס וג'ו דומארס, ביל ליימביר ודניס רודמן, צ'ונסי בילאפס וריצ'רד המילטון, ראשיד וואלאס ובן וואלאס, לבדיחה שתתגלגל עד שתבוא קבוצה גרועה עוד יותר. זה לא יקרה בקרוב. אם ריק מהורן וג'ון סאלי עוד היו בסביבה, הם היו מורידים את הראש לכל מי שנתן יד לכתם הזה. אבל הם לא, והכתם לא יימחה עוד הרבה זמן.
לדטרויט פיסטונס יש שלוש אליפויות NBA. רק חמישה מועדונים בהיסטוריה זכו ביותר (הלייקרס, הסלטיקס, הווריורס, הבולס והספרס). שתיים מהאליפויות של הפיסטונס הגיעו בסוף שנות ה-80, עם קבוצה של באד בויז חסרי הומור שכל הליגה שנאה, אבל העיר דטרויט אהבה יותר מכל דבר בעולם. התואר השלישי הגיע הרבה אחר כך, ב-2004, עם קבוצה שונה לגמרי. זה היה ארגון רציני, עם מסורת חזקה וסטנדרטים גבוהים מאוד. למעשה, הנפילה הגדולה שלו התחילה כי מקבלי ההחלטות הגיעו למסקנה שהפיסטונס לא עומדים יותר בסטנדרטים האלה.
ג'ו דומארס - היום ראש מחלקת הכדורסל בהנהלת ה-NBA ופעם החצי השני של קו אחורי אגדי עם אייזיאה תומאס - היה ב-2008 הג'נרל מנג'ר של הפיסטונס. ארבע שנים אחרי שזכו באליפות ושלוש שנים אחרי שכמעט זכו בה שוב, החליט דומארס כי הגיע הזמן לנענע את העריסה. "אנחנו מדשדשים", הסביר אז. מבחינת דומארס, הגעה לגמר המזרח שלוש פעמים ברציפות הייתה "דשדוש", כי מה זה שווה אם לא מתמודדים ממש על האליפות.
אז בתחילת נובמבר 2008 הפיסטונס שלחו את צ'ונסי בילאפס, כוכב האליפות של 2004, ואנטוניו מקדייס לדנבר תמורת אלן אייברסון, כבר הרבה מעבר לשיאו. בסוף אותה עונה הפסידו הפיסטונס בסיבוב הראשון של הפלייאוף בסוויפ נגד קליבלנד, ומכאן הכל הידרדר יותר ויותר בכל שנה. מאמנים התחלפו בלי הפסקה ובמשך שש עונות הפיסטונס לא ניצחו יותר מ-32 משחקים, מה שהביא להם בחירות דראפט גבוהות אותן ניצלו, בין היתר, עבור שחקנים כמו אוסטין דיי, גרג מונרו, ברנדון נייט וסטנלי ג'ונסון. אל תרגישו רע אם אתם לא מכירים אותם.
הם בחרו גם שחקן כמו קריס מידלטון, ושלחו אותו אחרי עונה אחת למילווקי, שם הפך לאולסטאר ולאלוף. היה להם כוכב של ממש בדמות בלייק גריפין, אבל אותו הרגו הפציעות. הם זכו בלוטרי של דראפט 2021 ובחרו את קייד קאנינגהאם, שמתגלה דווקא השנה כשווה את הבחירה הראשונה, אבל זה אחרי שנתיים מלאות בפציעות. את העונה שעברה סיימו הפיסטונס עם 17 נצחונות, מה שנתן להם שוב את הסיכויים הטובים ביותר לקבל את הבחירה הראשונה בדראפט הוומבניאמה. כשהכדורים הפסיקו להתגלגל, מצאו עצמם הפיסטונס רק עם הבחירה החמישית.
3 צפייה בגלריה
מונטי וויליאמס. חוזה של 80 מיליון דולר. בינתיים אין תוצאות
(צילום: Brad Penner-USA TODAY Sports)
החליטו לרדוף אחרי הזנב של עצמם
למרות זאת, ואולי בגלל זה, החליטו הפיסטונס להפסיק לרדוף אחרי הזנב של עצמם ולבנות ממש מאפס, בדרך הנכונה, עם סגל שמורכב משחקנים בגיל של נבחרת העתודה. את כל זה שמו בידיים של מונטי וויליאמס, שבנה קבוצת ליגה מצויינת בפיניקס אבל התרסק פעמיים בפלייאוף, נתנו לו 80 מיליון דולר לשש שנים - החוזה הגדול בהיסטוריה למאמן NBA - ואמרו לו "תעשה משהו!".
אחרי יותר משליש עונה, מה שוויליאמס עושה זה בעיקר לקחת אחריות על שיא ההפסדים הרצופים - "יכולתי לשבת כאן ולהגיד שאני לא חושב על מספר הפסדים רצופים, אבל זה מול הפנים שלי. אני אחראי לזה, זה לא על השחקנים" - ונראה שבצדק. הפיסטונס לא סתם משחקים רע, הם משחקים כדורסל ברמה שפוגעת בהילת ה-NBA. ליגה בה יש רק כמה מאות מקומות עבודה עליהם מתמודדים אלפי שחקנים מכל העולם, לא יכולה להרשות לעצמה קבוצה שנראית ככה. זה לא סתם טאנקינג, זה אפילו לא מקרה של trust the process, אחרת קאנינגהם לא היה נראה כאילו הוא עומד לבכות בסיום כל משחק.
הקהל של דטרויט קורא כבר כמה משחקים לבעלים, טום גורס, למכור את הקבוצה. גורס הבהיר השבוע שהוא לא מתכוון לעשות את זה והסביר ש"חוץ מאשר לנצח, אנחנו עושים הרבה מאוד בשביל הקהילה".
מבלי לזלזל חלילה בחשיבות של תרומה לקהילה, דטרויט פיסטונס זה שם שמופיע למייקל ג'ורדן בסיוטים עד היום, זו לא עמותת צדקה. ג'ו דומארס, כנראה האיש החשוב ביותר מתחת לאדם סילבר בניהול הליגה, בוודאי יושב עכשיו במשרד הפינתי שלו, מדבר בטלפון עם אייזיאה תומאס וביל ליימביר, ולשלושתם יוצא עשן מהאוזניים.
פורסם לראשונה: 07:42, 29.12.23
