בשבוע שעבר אירחה הפועל ת"א את מ.ס אשדוד למשחק בגביע הטוטו, מפעל מגוחך עם הרכבים מדולדלים, שאין בו שום ערך מעבר למסחרה. מכיוון שלאורחת יש מספר זעום של אוהדים, הסתפקו הניסנובים ושות' במחיר מחוצף של 71 שקל (כולל עמלות) לכרטיס הזול ביותר - מאחורי השער או במרומי היציע בבלומפילד. ירידה למפלס התחתון העלתה את המחיר ל-82, ובשער 2 נסק התעריף ל-93 שקל טבין ותקילין. אמש הייתה האורחת בית"ר ירושלים - קבוצה בלי כסף וצורה אבל עשירה באוהדים - והחזירות שברה שיאים.
הפעם טיפס המחיר הזול ביותר לאוהדי הפועל ת"א, במקומות הפחות טובים באצטדיון, ל-93 שקל. כלומר התייקרות של יותר מ-30 אחוזים בתוך שבוע! כרטיס לשער 2 כבר חצה את הרף הדו-ספרתי והועמד על 104 שקל, ולאוהדי בית"ר הוצעו מקומות רק מאחורי השער, ב־93 שקל. אחרי שכל המאכערים עשו עליהם סיבוב ושתו להם את הדם עם קשית - באדיבות התאחדות החפיפניקים, הרשות להפקרת תקציבים ומינהלת האימפוטנטים - הם כבר בטח מתים לראות את הקבוצה שלהם, אז למה לא לנצל את המצב ולסחוט מהם עוד כמה שקלים. בגביע החארטה.
לא הרחק משם, במושבה, התמודדו עוד שתי קבוצות בעלות שם עולמי - סקיצת הכדורגל הפועל ירושלים וסקציית הכדורגל של נס-ציונה. טדי עדיין בהתאוששות מאירועי המכביה, אז לא מספיק שהאוהדים הירושלמים טורטרו עם ילדיהם לאם המושבות בשביל משחק בית בגביע הטוטו, הם גם נדרשו לשלם 71 שקל במשרד הכרטיסים, בלי הנחות לצאצאים. הקטנים היו ודאי רעבים לא רק לכדורגל, וגם במזנונים בטח דאגו לנקנק אותם.
בכל רודפי הבצע חסרי הבושה והמעצורים יש רק דרך אחת להילחם: חרם. הם הרי בונים על קהל שבוי, ויצר התגרנות מרקיע שחקים לפני משחק מול יריבה עם קהל גדול. כדי ללמד אותם לקח לא צריך לעמוד על המקח, אלא פשוט להחרים את המשחק. זה בדיוק מה שעשו בעונה שעברה אוהדי מכבי חיפה לרוכלים מהפועל חדרה ומנוף הגליל שניסו לעשות עליהם קופה, ולבסוף נאלצו להתקפל וקבעו מחיר סביר ואחיד. כך הענישו בעבר אוהדי מכבי ת"א את עמוס לוזון ואת ג'קי בן-זקן, ביציעים ריקים. שווה בהחלט לנסות את זה, בבית.