העונה שעברה הייתה עונת בלהות עבור בני יהודה ולוותה בקומדיה של טעויות. לצד מחאות וחוסר חיבור עם ההנהלה והבעלים, האוהדים צפו בקבוצתם נושרת לליגה הלאומית אחרי שש שנים בליגה הבכירה, ואת אף אחד במועדון זה לא הפתיע.
הכתומים פתחו בצליעה גם את העונה הנוכחית בליגה הלאומית, ובשלושת המחזורים הראשונים רשמו הפסד, תיקו וניצחון. כעת מדורגת הקבוצה במקום השביעי בטבלה עם ארבע נקודות. באופן טבעי בני יהודה מסומנת כמועמדת טבעית לעלייה, ואם מישהו במועדון חשב שהחזרה לליגת העל תהיה קלה ושהקבוצה תדרוס את הליגה, הוא כנראה הבין מהר שזו לא משימה פשוטה. הערב (ראשון, 19:00) במסגרת המחזור הרביעי היא תפגוש את הפועל ראשון לציון.
בשכונת התקווה ערכו שינויים והעמידו תקציב גבוה. במחזור הראשון מול הפועל פתח תקווה, בני יהודה התקשתה לעמוד בקצב. מרבית השחקנים עדיין לא היו בכושר, והקבוצה שילמה על כך כשספגה הפסד ראשון 2:1. המחזור השני הסתיים בתיקו 1:1 מאכזב מול הפועל רמת גן ובמחזור השלישי הגיעה ההתאוששות בדמות ניצחון 1:3 על בית"ר ת"א/בת ים, אחת הקבוצות החלשות בליגה. למרות הניצחון זה עדיין לא מספיק, בטח לא עבור עליית ליגה, ונראה שלכתומים יש עוד דרך ארוכה עד לחיבור והתייצבות.
מדן מורי ועד אלירן עטר
אחד הגורמים המובהקים לירידת הליגה של בני יהודה היה חדר ההלבשה, אותו הגדיר הבעלים ברק אברמוב כגרוע ביותר בתולדות המועדון. בשכונת התקווה עשו במהלך הקיץ שינויים כשחלק מהשחקנים עזבו ואחרים נשארו בעל כורחם בעקבות החוזים עליהם היו חתומים. עמית זנטי לדוגמה, שהיה אחד הבולטים, רצה להמשיך בליגת העל וביקש להשתחרר, נתקל בסירוב ועד כה לא שותף במשחקים.
מנגד, מי שכן בחרו להישאר היו דן מורי, אלמוג בוזגלו, אבישי כהן ואמיר רוסתום. שחקנים שהרגישו כי יש להם חוב לאוהדים אחרי העונה הקודמת. במקביל, בני יהודה התחזקה בשחקנים כמו ארז איסקוב, רן קדוש ויואל אבוחצירה.
לאוהדים זה לא הספיק והם חיפשו משהו להיאחז בו. שחקן שייתן להם תקווה שקבוצתם תהיה מסוגלת לחזור לליגת העל אחרי עונה אחת. הם קיבלו אותו בדמותו של אלירן עטר, שגדל בשכונת התקווה. החלוץ חזר לסגור מעגל במדים הכתומים והוכיח כבר במחזור הקודם כי הוא מנייה בטוחה לאחר שהתפוצץ עם שלושער אדיר מול בית"ר ת"א בת/ים. מעבר לכך, אם בני יהודה רוצה להמשיך לדבר על עלייה היא תצטרך להתחזק בשחקנים נוספים, לשפר את ההגנה ולחזק את החלק ההתקפי.
אברמוב הוריד פרופיל
ברק אברמוב ידוע כבעלים דומיננטי, ומי שעובד תחתיו מבין שהוא צריך לעבוד עם בעלים שרוצה להוות סמכות מקצועית. המעורבות הזאת עלתה לו ביוקר בשנים האחרונות. הוא מכר שחקנים מבלי להביא להם תחליף, מאמנים לא החזיקו תחתיו מעמד בשכונה והוא מינה את המנכ"ל כפיר אדרי למאמן, צעד שפירק את המועדון.
מהרגע שבני יהודה פתחה את העונה, נראה שאברמוב הסיק מסקנות מהעונה הקודמת והוריד פרופיל. כעת הוא צופה בקבוצתו מהצד מנסה להשתלב בליגת המשנה מבלי לצאת בהצהרות ולבצע צעדים קיצונים, בטח לא בשלב הזה שבו העונה רק התחילה.
התובנות של אבוקסיס
על פניו נראה שלאורך השנים המאמן היחיד שהצליח להסתדר עם אברמוב הוא יוסי אבוקסיס, ולמרות הירידה, חזרתו התאימה למועדון כמו כפפה ליד. הקריירה של המאמן עברה לא מעט תהפוכות. לפני שנתיים הוא רצה להוכיח שהוא יכול להצליח גם בקבוצות גדולות, עשה מעבר להפועל באר שבע, לקח איתה את גביע המדינה, הצעיד את הקבוצה לשלב הבתים של הליגה האירופית ושמו אף נקשר כמועמד לאימון הנבחרת.
כעת, אחרי שקבוצתו פתחה עונה בליגת המשנה, אבוקסיס נושך שפתיים ומשאיר מאחור את כל מה שהספיק לעשות לפני שבחר לחזור לשכונה. אבוקסיס היה שם בפעם הקודמת בה ירדה הקבוצה ליגה, והצליח לעלות איתה בחזרה לליגת העל. העונה הוא חולם לעשות זאת שוב.
כבר בפתיחת העונה אבוקסיס הבין שהליגה הלאומית לא קלה, ויש לו עוד הרבה עבודה. אבוקסיס נתפס כמאמן הגנתי, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות של המחזורים הראשונים. זוהי שיטה שפחות עובדת בליגה הלאומית, בטח לקבוצה שמדברת על עלייה, וכדי לעמוד במשימה הוא יצטרך להתאים את השיטה והסגנון לליגה שנחשבת להתקפית ואינטנסיבית מאוד.
האוהדים שהתרחקו
אם פעם הייתה לאוהדים סיבה להגיע למשחקים, היום התחושה היא שונה לגמרי וההווה של הקבוצה הרבה פחות נוצץ ממה שהיה בעבר. בעונה שעברה התעצם הקרע בין האוהדים להנהלה, והם הפנו אצבע מאשימה כלפי הבעלים, ערכו הפגנות מתחת לביתו וטענו כי מאז שהגיע לשכונה נעלמו הרומנטיקה והחיבור למועדון. חלקם כבר הפכו להיות אוהדי כורסא שעוקבים אחרי הקבוצה מרחוק וטוענים שיחזרו כשאברמוב יעזוב. אחרים נשארו לתמוך, ואף רכשו מינויים ומאמינים שדווקא בעונה הזאת הקבוצה צריכה אותם יותר מתמיד.
מי שאמור לנצח על הכל הוא אלירן עטר, שמחזרתו למועדון כולם אמורים להרוויח. על הכפתיים של השחקן מונחת אחריות כבדה. עטר הוא זה שאמור להצעיד את הקבוצה בחזרה לליגת העל, וגם להיות זה שיחזיר את היחסים והאמון שנהרסו בין הקהל למועדון.