פרסים אישיים בענפים קבוצתיים הם דבר די מטופש (היי כדור הזהב), אבל אל תדאגו, אין שום סיבה להפסיק איתם – בגלל כסף, פוליטיקה והמון־המון עניין שהם מעוררים. אך האמת היא שלא ממש ברור איך בכלל ניתן להשוות בין שחקנים והיכולת שהם הציגו לאורך שנה שלמה, בה היו שלל אירועים ומפעלים, כשחלק מהשחקנים אפילו החליפו קבוצה באמצע.
האם הצטיינות אישית יוצאת דופן של כדורגלן מסוים בזמן שהקבוצה שלו כלל לא מגיעה להישגים היא ראויה יותר לפרס מאשר השחקן הטוב ביותר של המועדון שזכה במספר תארים, ולמה שוערים או שחקני הגנה (כמעט) אף פעם לא זוכים? לכבוש שער זה חשוב או נחשב יותר מאשר לעצור אחד? ובכלל, מה ההיגיון לחלק פרס על שנה קלנדרית כשרוב הכדורגל העולמי משוחק בכלל מאוגוסט ועד מאי?
3 צפייה בגלריה
לאו מסי
לאו מסי
לא היה האיש שהגיע לו הפרס. מסי עם כדור הזהב
(צילום: רויטרס)
3 צפייה בגלריה
מסי וכדור הזהב
מסי וכדור הזהב
תזכירו באלו תארים זכתה ברצלונה?
(צילום: EPA)
בשנה שעברה טקס כדור הזהב בוטל משיקולי קורונה. למה? לא ברור. כל הליגות החשובות הגיעו לסיומן, קבוצה אחת (באיירן מינכן) הייתה מעל כולן והכוכב שלה, רוברט לבנדובסקי, היה הבחירה המובנת מאליה לפרס. הפעם הוא כמעט זכה וסיים רק במקום השני, וכנראה שחלק מהעניין היה גם קצת ניסיון לפצות על השנה שעברה. בקיצור, פוליטיקה.
אין ספק שגם ברמה האישית מסי לא היה האיש שהגיע לו הפרס, שלא נדבר על הקבוצתית (תזכירו לי באילו תארים זכתה ברצלונה)
הפוסט העצבני של כריסטיאנו רונאלדו ("הוא שיקר, השתמש בשם שלי כדי לקדם את עצמו"), בדרך כלל אדם די ממלכתי, נגד העורך הראשי של "פראנס פוטבול", הוא עוד הוכחה לרצון של העסקנים להשתלט לנו על הדבר שאנחנו כל כך אוהבים, הכדורגל.

פרס מיותר לחלוטין

פרס כדור הזהב הוא בסך הכל תחרות פופולריות בעולם, אין לזה שום קשר לענף או להישגים שעשה שחקן כזה או אחר. אוקיי, הבנו, לאו מסי הוא השחקן האהוב/הטוב/המושלם או וואטאבר בעולם כולו והגלקסיה, וגם אחרי שיפרוש יש לו סיכוי טוב להביא הביתה עוד כמה כדורים.
3 צפייה בגלריה
רוברט לבנדובסקי
רוברט לבנדובסקי
שכחו אותו. לבנדובסקי
(צילום: רויטרס)
אין ספק שגם ברמה האישית מסי לא היה האיש שהגיע לו הפרס, שלא נדבר על הקבוצתית (תזכירו לי באילו תארים זכתה ברצלונה). אפילו בתואר שחקן השנה בספרד הוא לא זכה (בצדק כמובן). ולא, הצטיינות בקופה אמריקה, בטח כשבמקביל מתקיים היורו, לא באמת ראויה להתייחסות רצינית. ובואו לא נדבר בכלל על מה שהוא עשה מאז שהצטרף לפריז סן ז'רמן – למרות שצריך לוותר לו, בטח מאוד קשה להתאקלם בקבוצה כל כך חלשה.
ושיהיה ברור, אין לי שום טענה למסי או ליכולת שלו על המגרש – הוא שחקן מדהים שראוי לכל המחמאות האפשרויות והלוואי שימשיך לשחק כדורגל עד גיל 50, זה לא אומר שצריך לחלק את הפרס היוקרתי (והמיותר לחלוטין) ביותר בעולם הכדורגל כאילו זו תחרות יופי.