פייר, באמת התרגשתי כששתי הקבוצות התייצבו אתמול (ראשון) במרכז המגרש וחיכו להקפצת הכדור הראשון: יציעים מלאים, קהלים רועשים, בראון נגד בראון, צהוב נגד אדום, דרבי אמיתי, עם אווירה. איזה כיף. התגעגענו. זה הרגיש לי כמו ניצחון למדינת ישראל כולה. העובדה שחזרנו לקיים משחק בתפאורה כזאת - ונכון, צרותינו רחוקות מלהסתיים, אבל בכל זאת - זה דבר שנותן תקווה לעתיד טוב יותר.
ומה קרה מבחינה מקצועית? אומרים על עודד קטש שהוא מאמן התקפה? אז אתמול הוא ניצח על ידי ההתאמות שעשה דווקא בהגנה. הפועל ת"א פתחה טוב יותר ויצרה לעצמה יתרון נאה ברבע הראשון. זה קרה בעיקר כי הצבע של מכבי היה פרוץ וכל חודר הגיע עד הסל די בנוחות, או במהלכי אחד על אחד או לאחר פיק-אנד-רול. ואז קטש שינה טקטיקה: השחקנים שלו הרפו מהקלעים שהיו רחוק מהכדור, צופפו את הצבע, וכל מי שחדר ועבר שחקן אחד קיבל מולו גבוה נוסף ליד הטבעת, שמנע ממנו קליעה קלה. מין הכלאה בין אזורית לאישית, או אישית רופפת אם תרצו. מאותו רגע הפועל התקשתה מאוד לקלוע.
המשחק הסתיים ב-78:95 למכבי, פעם ראשונה העונה שבה הפועל לא קולעת לפחות 87 נקודות. וגם מתוך מה שהיא קלעה, הרבה נקודות הגיעו משלשות משוגעות של וויל קאמינגס לקראת הסיום, כשהמשחק כבר הוכרע. ההגנה של מכבי, נקודת תורפה בעונת היורוליג, עבדה יפה. נכון, מדובר ביריבה עם גבוהים בקנה מידה אחר ממה שפוגשים לרוב באירופה, ועדיין, בהפועל יש הרבה כישרון שמכבי הצליחה לנטרל.
לפתוח את העיניים, להפעיל את הראש
בהתקפה, מצד שני, הסיפור היה שונה. נראה היה כאילו הצהובים לא מפנימים את העובדה שהם בארץ ולא באירופה. ווייד בולדווין ולורנזו בראון התעקשו על מהלכי אחד על אחד והתעלמו מהיתרונות הברורים שהיו לקבוצה בכמה עמדות. כך, לדוגמה, בשל הרצון להצמיד שומר פיזי לבולדווין, גיי'קובן בראון שמר דקות רבות על בונזי קולסון. האם מסרו לו? לא. גם את רומן סורקין לא הפעילו מול תומר גינת, שנמוך ממנו בהרבה.
וכך, ברוב דקות המשחק ההתקפה של מכבי הייתה מבוססת על פיק אנד רול בין בולדווין לגבוה, כשמסביב כולם מסתכלים ומחכים למסירה לשלשה. התרגילים של הפועל היו הרבה יותר מתוחכמים וכללו יותר שחקנים. התמונה השתנתה לטובה כשנכנסו המחליפים, ובראשם תמיר בלאט וג'ייק כהן עם האגואים הקטנים יותר. היתרון של איש גבוה זה שהוא מבין את יתרונותיו של איש גבוה אחר. כהן מסר לחסיאל ריברו במקומות שנוחים לו. ריברו קלע, ופתאום היה למכבי משחק מתחת לסל במקום להסתפק בקרב של גארדים. הרבה מהדקות היפות של מכבי היו עם בלאט כרכז, כי הוא שחקן שיותר מבין את המשחק מבולדווין והפעיל שחקנים שיש להם יתרונות פיזיים על השומרים שלהם. לדוגמה: בעוד שניבו חסם לבולדווין בכל התקפה, התגלגל פנימה, אבל לא קיבל ממנו שום כדור, בלאט סיים פיק-אנד-רולים איתו במסירות יפות אליו, וגם מסר לו במשחק המעבר מספר כדורים קרוב לסל.
מצד אחד, אפשר להבין את בולדווין ובראון. הם בקושי שיחקו בליגה, ובאירופה הם חייבים מהלכי אחד על אחד כי ברוב המשחקים הם השחקנים היחידים שיש להם יתרון פיזי וטכני על השומרים שלהם. מצד שני, אפשר גם לפתוח את העיניים, להפעיל את הראש, לבחון מה חולשותיה של היריבה, לנצל אותן ולנצח יותר בקלות. ההתעקשות של השחקנים המובילים לא לשנות כלום הייתה לא ברורה.
ההתלבטות של פרנקו
גם אתמול, כשנבחר למצטיין של המשחק וקלע 19 נקודות, קולסון היה הקורבן של חוסר המחשבה הזה, ולא רק בדקות שבראון שמר עליו. כמעט את כל הנקודות שלו הוא יצר לעצמו בזכות תושייה, לא בזכות שיטה. כך, למשל, ברגעים מסוימים הוא עזב את העמדה הקבועה שלו למטה בפינות, עלה גבוה יותר, קיבל כדורים לקליעות שלוש מאזור חצי הפינה וממש מהאמצע, והכניס אותן. זה התאפשר רק כי בראון היה בחוץ דקות ארוכות ודיברתולומאו אוהב את הפינות. לרוב קולסון לא בעמדות האלה.
בנוסף, רק שמונה דקות לסיום קולסון קיבל לראשונה כדור בעמדה שבה הוא צריך לקבל לפחות עשרה כדורים במשחק: למטה, אלכסונית לסל, מטר וחצי מחוץ לצבע, כשהשומר על הגב שלו. בדיוק איך שמבודדים גבוה טכני. אז מה אם הוא לא גבוה רגיל? הוא שחקן הגב לסל הכי טוב בקבוצה. לפני שהגיע למכבי הוא היה בלתי עציר בעמדות האלה. למה לא להשתמש בזה? מה הלקח שצריך להפיק? בעולם מתוקן, קולסון צריך להיות למטה ולחפור לתוך הצבע עם הגב לסל. אבל אם לא מוסרים לו שם, טוב שיצא החוצה, יתמקם קרוב לגארדים כדי שיהיה זמין יותר למסירות, ולא ייקבר למטה בפינות. כן, בדיוק מה שאמרנו על דני אבדיה במשך שנים.
הפועל סיימה את המשחק עם כמה סימני שאלה. בראשם, איך מתמודדים עם מכבי כשהיא שומרת באמת אגרסיבי, מה לעשות עם הגבוהים הרבים של הצהובים כשמישהו מואיל למסור להם, ואיך למנוע את כמויות ריבאונד ההתקפה שמכבי לקחה אתמול. שחקן כמו ג'ון הולנד יכול לעזור כמובן, אבל כשהוא ובראיין אנגולה ישובו לדני פרנקו תהיה התלבטות קשה: איזה זרים לרשום למשחקים ואת מי להשאיר בחוץ.
ככלל, זה לא היה יום טוב של הפועל. כמה מזה קשור להגנה של מכבי? תמיד קשה לדעת מה הביצה ומה התרנגולת. אבל אין ספק שהמשחק הזה החזיר את העיר לפרופורציות. הניצחון בסיבוב הקודם, ההצלחות במפעל האירופי והחולשה של מכבי בשבועות האחרונים ביורוליג גרמו לתחושה שיחסי הכוחות אולי השתנו. מכבי שלחה אתמול מסר מהדהד: עד להודעה חדשה, אנחנו הקבוצה הטובה בארץ. בשביל לנשל אותנו מהמעמד הזה, אתם תצטרכו להשתפר.