זה היה יום קיץ חם בתחילת ספטמבר 2012. הבאתי את הילד לאימון בחוג הקטרגל המיתולוגי לילדים בת"א שאחד מבעליו היה מיקי (מהצמד מיקי וניר). לקח לי עוד איזה שני מפגשים להבין שהבן הקטן שלי לומד את רזי המשחק מלא אחר מאשר מיקי כהן.
מבחינתי כאוהד מכבי ת"א שרוף מגיל 5, מיקי כהן הוא יותר מהכל - הגול המטורף הזה בגמר הגביע ב־1988. ואני בא אליו אחרי האימון החמישי והוא מחמיא לבן שלי ומתעניין. ואני אומר לו: "תקשיב מיקי, רק אחרי שישבתי כאן איזה 3 אימונים הבנתי מי אתה. אם הייתי יכול הייתי של נעליי. הגול שלך בגמר הגביע ההוא עושה לי צמרמורות עד היום. אני מתקשה להאמין שזה מי שמאמן את הבן שלי".
מיקי כהרגלו מצטנע, מחבק אותי ואומר שריגשתי, והולך. ואז נשאר שם ניר, השותף שלו (גבר גבר בפני עצמו), ואומר לי בלי להתבלבל, הוא עושה לך צמרמורת, חכה שהבן שלו יגיע לבוגרים של מכבי ואז תראה מה זה צמרמורת.
סווינג ארוך במנהרת הזמן הווירטואלית לתחילת עונת 2018/2019. מכבי נכבשת ע"י רס"ר סרבי קשוח, איביץ' שמו. הוא מקבל קבוצת צעירים מקוצצת שכר ותקציב (כיאה לקבוצה שאופ"א יכולה להעניש). שתי התגליות המרכזיות ממנה הן דן גלזר ויוני. שני חברים מילדים ג'.
לא היה לו אף פעם קל ליונתן כהן. אמנם כישרון היה לו בעודף. וגם ביטחון היה לו בעודף אז. אבל הוא נשלח פעם אחר פעם להמשיך להתחשל אצל השכנה משכונת התקווה ולא הצליח לעשות רושם אמיתי על ג'ורדי. עד 2018.
ואז בעונת האליפות הראשונה של איביץ' הוא הפך מהר לחלק מהשלישייה ההתקפית הקטלנית של הרס"ר הסרבי, יחד עם צ'יקו אופוואדו ואצילי.
יותנן כהן הוא קודם כל קלאסה. ודוגמה לשחקן שיביא לך את הבלתי אפשרי גם כשהוא רע על המגרש. אבל יותר מהכל, יונתן כהן הוא צהוב מבחוץ וצהוב מבפנים.
הוא הבקיע הרבה מאד גולים יפים. הוא ידע לבעוט עונשין כמו שלא הרבה יודעים. הוא התגלה כשחקן קלאץ' מטורף (ד"ש לכל אוהדי חיפה באשר הם). והוא גם אחד השחקנים היחידים שראיתי בקריירת האהדה הארוכה שלי שמסוגל גם לקחת אחריות על כישלונות. וזו – אצל שחקן שהיה על גג העולם ואח"כ חווה את הירידה הדרסטית בכושר משחק עד כדי דחיקה החוצה ממכבי – תכונה נדירה. לדעתי זה נובע מצניעות והכרת ערך הטוב. ואני מניח שיש לו את זה בגלל אבא שלו.
אם אני צריך לקחת איתי רק רגע אחד של יוני איתי – אקח דווקא את שער השיוויון בדרבי הגמר ב־2021. כי זה היה יותר מאני טיים מהמשחק בסמי עופר; כי זו הייתה קבוצה שהיו לה הרבה פחות תותחים יורים והלחץ עליו היה גדול יותר; וכי זה היה גול מכביסטי (עם הפדחת/עורף). במלוא מובן המילה.
תודה למיקי כהן, שחוץ מהגול ההוא בדרבי הגמר מ-1988, הביא לנו גם את יוני. תודה לך יונתן כהן על רגעי הקסם שנתת לנו אוהדי מכבי, על האישיות שלך, על היכולת לקחת אחריות על הכישלונות שלך. כי בכך לא רק חסכת מסכת פוטנציאלית של האשמות שחקן – מערכת, שהיו פוגעות בכולם, אלא המשכת להראות לשחקנים צעירים ממך במכבי איך מתנהגים, בהצלחה, ובכישלון.
אז עוף גוזל – חתוך את האוסטרלים. מאחל לך שתחזור להפגין את היכולת האמיתית שלך, וגם אם לא, תודה רבה על מי שהיית ועל מה שעשית למען מכבי. לא נשכח אותך!
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
