23 בנובמבר 1987. תאריך שחקוק בזיכרון של לא מעט מאוהדי הפועל תל אביב. בתאריך הזה האדומים ניצחו בפעם האחרונה את מכבי ת"א בגביע (82:88), באוסישקין המיתולוגי. עד אתמול (שני). הניצחון של דני פרנקו ושחקניו לא היה מקרי, הם פשוט הקבוצה היותר טובה בעיר, ומאזן 0:3 במשחקים בין הצדדים העונה הוא ההוכחה לכך.
על פניו יאניס ספרופולוס עשה הכל נכון לפני חצי הגמר: הוא רשם בטופס את חמשת הזרים ה"לוחמים" שלו, והשאיר בחוץ את השלישייה הנוצצת שהוחתמה בקיץ (ג'יילן ריינולדס, ג'יימס נאנלי ודריק וויליאמס), שלא ממש סופרת את המשחקים מול הקבוצות הישראליות. גם החמישייה הפותחת של המאמן היווני הייתה נכונה עם סקוטי ווילבקין, קינן אוואנס וקיירי תומאס בקו האחורי. אבל מה שקרה אחר כך היה ניהול משחק רע, כושל, מחפיר, תקראו לזה איך שתרצו, של ספרופולוס.
החמישייה הפותחת שלו אמנם מנעה את משחק הלחץ המפורסם של הפועל, זה שסייע לה בשני משחקי הדרבי בליגה לנצח, אבל ברגע שדני פרנקו הגיב והכניס את ג'וש אוואנס ובר טימור, הכל השתנה וספרופולוס קפא במקום, ניסה עוד איכשהו להגיב אבל כל דבר שניסה אתמול לא צלח לו.
המתנה המושלמת
ג'ייקובן בראון חגג אתמול יום הולדת 32. את המשחק הוא פתח בצורה רעה, ופחות משתי דקות לסיום ההפסקה עמד על ארבע נקודות בלבד והרבה לטעות. אלא שאף אחד בארץ לא יכול לשמור על בראון, והכל תלוי במה שקורה אצלו בראש. עוד לפני ההפסקה הוא התעורר עם חמש נקודות רצופות, שהיו יריית הפתיחה למחצית שנייה מושלמת שלו בה הוסיף עוד 21 נקודות וניהל את משחקה של קבוצתו באומנות.
ביום חמישי בראון ייקח חלק בגמר הגביע השלישי שלו בישראל, בשניים הקודמים הוא ניצח עם הפועל ירושלים, ואין ספק שעוד זכייה בגביע תהפוך אותו לאחד הזרים הכי גדולים ששיחקו בישראל מחוץ למכבי ת"א.
אבל בראון לא היה לבד אתמול. השפן של פרנקו היה אוואנס, שעד למשחק העמיד ממוצע של 5.9 נקודות, ונגד מכבי היה פנטסטי עם 15 נקודות. אוואנס ניצל בכל פעם שהיה על הפרקט, ואנטה ז'יז'יץ' שמר עליו, את הזריזות והאתלטיות שלו, כשהרוב המוחלט של הסלים שלו הגיעו בהטבעות קלילות כשהסנטר הקרואטי מביט על הגב שלו.
גם ג'יימס יאנג נתן את הטון, בעיקר בחצי השני כשבראון והחברים מצאו אותו לזריקות נוחות - וסיים עם 14 נקודות ו-7 ריבאונדים. הסטטיסטיקה משקרת בנוגע לג'יי פי טוקוטו, שקלע רק 8 נקודות, אבל בדקות הקשות של הפועל בחצי הראשון השאיר אותה בעניינים עם כמה סלים גדולים, ריבאונדים (9 היו לו במשחק) ודיפלקשנים (נגיעות בכדור), שעצרו את המומנטום בצהוב.
שיא השפל
באמת קשה להבין איך בעונה כזאת קטסטרופלית במסגרות המקומיות ספרופולוס עדיין עומד על הקווים של מכבי ת"א. גם הסיכוי המסוים שיש למכבי להיכנס לפלייאוף היורוליג לא מצדיק את הקרדיט המופרז שהיווני מקבל מהנהלת הקבוצה. להפסיד שלושה משחקי דרבי רצופים, כשהאחרון הוא נוקאאוט בגביע (ואפילו לא בגמר), זה באמת שיא שלא זכור, שלא נדבר על ההפסדים בליגה.
מכבי חייבת רענון, שינוי, השחקנים נואשים לזה, כי בשיטת המשחק של ספרופולוס אליפות היא ללא ספק מילה גסה. התירוץ של אין מאמן בשוק כבר לא רלוונטי כאן. הקבוצה חייבת זעזוע.
שימו לב לכמה החלטות של ספרופולוס אתמול:
* משיכת הזמן עם ז'יז'יץ' על הפרקט ברבע הראשון בזמן שאוואנס חגג עליו.
* ההחלטה לא לקחת פסק זמן בהתקפה האחרונה של המחצית הראשונה, למרות שהיה לו אחד אחרון. זה התבטא בהתקפה מאולתרת של מכבי, ומתפרצת קטלנית של הפועל מהצד השני, שהסתיימה בשלשה משוגעת עם הבאזר של איגור קולשוב, שנתנה יתרון ראשון ליריבה העירונית עם הירידה להפסקה.
* עידן זלמנסון שיחק דקות ארוכות ברבע השלישי עם שלוש עבירות, ודווקא אז כשהיה צריך את הסנטר הקרואטי שייקח אותו עם הגב לסל כדי להוציא ממנו את העבירה הרביעית, הוא נשאר על הספסל.
* ספרופולוס נתן בכוח דקות ליפתח זיו, בעיקר ברבע השלישי, בזמן שהוא בכלל לא היה בעניינים. זה עלה למכבי בכמה וכמה סלים ובפתיחת הפער של הפועל. רק לאחר מכן הוא החליף אותו בג'ון דיברתולומאו (שיחק אתמול 10 דקות בלבד!).
עד כמה המצב גרוע? אפילו אוהדי מכבי ת"א, שהגיבו עד עכשיו די באדישות לעונת הבלהות של הקבוצה, כבר לא יכלו יותר. אחד מהם התעמת עם סקוטי ווילבקין בדקות האחרונות, כשהגארד המום מהתגובה ואומר לו "אותי אתה מאשים?". הסאגה לא נגמרה שם. כמה דקות לאחר הסיום, חבורה של אוהדים מהגייט (ארגון האוהדים של מכבי), קפצה מעל מעקה הבטיחות, ירדה במדרגות ונכנסה למתחם בו נמצאים חדרי ההלבשה כדי למחות נגד היכולת של השחקנים. אבל עם כל הכבוד, נראה שגם זה לא יעזור לקבוצתם העונה כי היא נראית כבויה לחלוטין.
מי היה מאמין
בני הרצליה והפועל ת"א. אם הייתם אומרים לאוהד הכדורסל הממוצע לפני תחילת העונה ששתי אלה יהיו הקבוצות שיתמודדו בגמר גביע המדינה, הוא היה אומר לכם ללכת לבדוק את עצמכם. אבל בפועל אלה שתי הקבוצות הלוהטות בכדורסל הישראלי, והעפלתן לגמר סופר ראויה. לגמר בחמישי אין פייבוריטית. הרצליה אמנם במקום הראשון בטבלה, אך האדומים בכושר נהדר, ממעטים לטעות ואפשר להגיד שיש להם גם יותר ניסיון בסגל וגם בצוות האימון.
עוד הרבה מילים יכתבו לקראת הגמר: המצ'-אפ בין השחקנים, הקרב בין המאמנים, האאוטפיט של זופי אבדיה והיתרון הברור שיהיה להפועל ביציעי ההיכל. למרות שזהות המנצחת עוד לא ידועה - דבר אחד בטוח - זאת כבר עכשיו עונה היסטורית עבור הכדורסל הישראלי - כי אחת מהקבוצות תניף את הגביע לראשונה אחרי כמעט שלושה עשורים.