לא שאני מתלהב במיוחד מהעובדה שסדרת גמר הפלייאוף בליגת העל בכדורסל נפתחה באולם בית ספר, אבל אפשר למצוא משהו חיובי גם באווירה דחוסה כזו.
אלו היו אוהדי הפועל חולון. הקהל של הרצליה נפלא וחם, אבל המיעוט מחולון, כמה מאות בודדות של אוהדים בתוך 1,500 הנוכחים, חישמל את האולם. המגרש הקטן והלא נוח היה הסטודיו המושלם בו הדהדו הקולות שלהם, שהרימו את הקבוצה לניצחון החוץ החשוב. ביום חמישי יהיו הרבה יותר מהם באולם החדיש בחולון, אבל אלו שהגיעו למשחק אמש לא יזכרו אותו בתור "הערב בו הכריחו אותנו לשחק על האליפות בתיכון", אלא כחוויה מיוחדת במינה. והם הפכו אותה לכזו גם עבור הקהל הנייטרלי. סביר להניח שגם אלו שצפו על גבי מסך ענק בהקרנה המיוחדת יזכרו כל מהלך במשחק הזה.
מהמקום הרביעי בטבלה בתום העונה הסדירה, חולון נמצאת בעמדה מצוינת להשלים ניצחון שני ברציפות בסדרה שהתחילה ללא ביתיות – שכעת עברה אליה כמובן. ב-2008, באליפות היחידה של המועדון, זו הייתה סנסציה אדירה עם ניצחון על מכבי ת"א. הפעם מדובר בקרב צמוד ושקול, כפי שהוכיח המשחק הראשון, שיהווה סיום נפלא לעונה גדולה של הקבוצה.
מיקי דורסמן, שכבר לא פעיל בכדורסל שלנו, היה האיש שעמד על הקווים באליפות הראשונה. אחת יותר מאשר השיג גיא גודס, מאמן ותיק ורב פעלים בכדורסל שלנו. איך שהדברים מתגלגלים. העונה הזו הוכתמה עבורו כאשר פתח בראשל"צ שבסופו של דבר ירדה ליגה, ודווקא עכשיו הוא קרוב לשבור את בצורת האליפויות שלו. ה-71:78 היוקרתי באולם היובל היה במידה רבה שייך לו, עם הכנה מצוינת לסגנון של המשחק של הרצליה, שלמעט ריצה בסוף הרבע השלישי התקשתה לייצר התקפות ראויות. זכייה בתואר יכולה לפתוח עבור מאמן הנבחרת גם דלתות לקבוצות בכירות באירופה. אורן אהרוני הוא מאמן מוכשר ועיקש מאוד, אבל משהו בגודס של אתמול היה שונה. הוא חי את המשחק כאילו בערה לו אש בעיניים, החליף הגנות בקצב וביצע בזמן את השינויים הדרושים.
אבל אל תחשבו לרגע שזה נגמר. הרצליה היא מחזיקת הגביע וקבוצה שעשתה בית ספר למכבי ת"א. אחוזי קליעה גרועים פגעו בה מאוד, וזה משהו שיכול להשתנות ברגע. יש אלפי אוהדים סגולים שמקווים שזה לא יקרה – כי עד כמה שהמשחק אמש היה מיוחד, אין להם שום כוונה להילחם על כרטיסים למשחק שלישי שיתקיים שוב באותו תיכון.
