לרוב, הליגה הגרמנית אינה עומדת במוקד העניין של צופי הספורט הישראלים המבכרים את הליגות האנגליות והספרדיות, ואולם אף חובב כדורגל לא יכול להתעלם מהדרמה במחזור הסיום בבונדסליגה בשבת. לרוב העניינים נחתכים שם מחזורים רבים לפני הסיום, ומקרה בו הקבוצה השנייה בטבלה במחזור זה זוכה באליפות היה בפעם האחרונה לפני 23 שנים, אולם אפילו האליפות המפתיעה לא מצליחה להוציא את באיירן מהסחרור שהיא נקלעה אליו, אולי אפילו מעמיקה אותו.
בתחילת העונה הכל נראה מצוין. אמנם באיירן קיבלה בית קשה בצ'מפיונס, אבל קשה על הנייר אינו בהכרח קשה במגרש, והבווארים פשוט דרסו את כל מי שעמד מולם, בין אם זו ברצלונה החבוטה ובין אם זו אינטר (שהצליחה להעפיל לגמר). באיירן הייתה הקבוצה שכולם פחדו לפגוש בשמינית הגמר והיו כאלו שהעדיפו לסיים במקום השני בבית שלהם רק בגלל חשש זה. גם הליגה לא התחילה בצורה משכנעת, אולם לפני המונדיאל הייתה התייצבות בפסגה עם פער גדול למדי.
מה קרה אחרי המונדיאל כולנו יודעים, אבל הניסיון לנתח בצורה אנליטית מה גרם לקבוצה שהייתה מועמדת לכל תואר לזכות בקושי באליפות, נתקל בקשיים, מה גם שהאירוע עדיין בעיצומו עם פיטורי ההנהלה והשמועות שגם תומאס טוכל לא ממש רוצה להמשיך. הכשלים הטקטיים ברורים, אבל מה הכשל העמוק מאחורי הברדק? במצב כזה אפשר לשער השערות והנה שלי.
ההופעה הכושלת של נבחרת גרמניה במונדיאל המשיכה עם פציעתו של מנואל נוייר, שנתפסה אצל אוהדים רבים כסוג של זלזול אישי בהם. לא מספיק הכישלון בנבחרת, במקום להכין את עצמך להמשך הצ'מפיונס אתה עוד נפצע בחופשת סקי. נראה שגם בצוות המקצועי לא היו מרוצים מהעניין ובתור רמז דק, במקום לתת לסוון אולרייך לעמוד בשער, תפקיד שמילא בעבר בהצלחה רבה, מיהרו להחתים את יאן זומר עד סוף העונה הבאה, כמו לאותת, תפקיד השוער פתוח ונוייר אולי כבר פחות קדוש.
היתרון בליגה אבד מהר מאוד לאחר המונדיאל, כולל בתיקו דרמטי מול דורטמונד שסחטה אותו בדקה ה-94, תיקו שהוא המקור הישיר לכל הדרמה הגדולה בהמשך. אמנם הכל בגדר השערה, אבל מעבר לאי הנחת של נוייר שידועה לכולם, נראה שיש לו עוד די כוח בקבוצה, כוח שהביא בסופו של דבר לפיטורי יוליאן נגלסמן, מה שהכניס אי שקט לקבוצה ונגמר בהתבזות מוחלטת במנצ'סטר עם אלימות פנים קבוצתית, הרבה רעל, ודה פאקטו פחות שחקן בסגל.
אוסף השחקנים שיש לבאיירן הוא עדיין מהאיכותיים ביותר שיש, אולם הדבק המחבר אותם אבד. ההתרופפות התחילה כבר מהפיאסקו סביב שחרורו של רוברט לבנדובסקי. כשיש לך שחקן ברמה כזו אתה עושה את כל מה שאתה יכול בשביל להשאיר אותו אצלך, אבל אם זה לא מסתייע, אתה, כמו בשירו של סטינג, “Set him free”. יחס של זלזול בשחקנים מצד ההנהלה, החתמות כושלות, זלזול של השחקנים עצמם והמחשבה כי בגלל שאנחנו באיירן הכל יסתדר בסוף, הביאו להידרדרות, להדחה המוקדמת מאוד מהגביע, לפאניקה מול סיטי ולהפסד בית במחזור לפני האחרון, הפסד שפינה לדורטמונד את הדרך לצלחת.
מתברר כעת שעוד לפני המחזור האחרון הוחלט לפטר את המנכ"ל אוליבר קאן והמנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ'. נראה שגם ההנהלה עצמה לא האמינה שעוד בכלל אפשר לזכות בתואר. אמנם ייתכן והפיטורים שלהם מוצלחים, כמו של נגלסמן, אבל שוב, העיתוי של שניהם מטופש, ומרופף את הדבק שנקרא באיירן מינכן עוד יותר.
אבל באיירן זו באיירן, ואמנם הגביע והצ'מפיונס אבודים, אבל מה שנותר, האליפות, איכשהו הסתדר בסוף.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
