חצי הגמר הראשון של יורו 2020 הבטיח רבות וגם קיים. איטליה וספרד נפגשו פעם נוספת לקרב ענקיות במשחק שהיה בו הכל. ישנן אינספור זוויות מהן ניתן לסכם את המשחק: מהזווית של אלבארו מוראטה, הגיבור הטראגי של הערב; הזווית של ג'ורג'יו קייליני, הסמל של איטליה החזקה, שדקה לפני דו קרב הפנדלים נראה מתבדח כאילו היה מדבור בדו קרב פנדלים בשכונה; אפשר בכלל לגשת מהזווית של המאמנים והשחמט שביצע לואיס אנריקה למנצ'יני. אך לדעתי, מעל הכל עומדים הדנ"א והמסורת של שתי הנבחרות, אשר סימנו מעל לכל את המשחק הזה.
איטליה הגיעה לוומבלי כנבחרת ששיחקה הכי טוב בטורניר עד לחצי הגמר. האזורי, שהיו מזוהים לאורך השנים עם משחק הגנתי וקשוח הציגו, בטורניר את איטליה החדשה, איטליה שלוחצת, יוזמת ומציגה משחק התקפי משובח. מנגד הגיעה נבחרת ספרד, שנראה היה שעוברת סוג של אבולוציה מסוימת במהלך היורו. הספרדים התחילו בשני משחקים חלשים, אך ככל שהתקדם הטורניר הציגו משחק תכליתי הרבה יותר וכבשו שתי חמישיות רצופות בפעם הראשונה בהיסטוריה של הטורניר. התחושה לפני המשחק הייתה כי אנו עומדים לחזות בשני נבחרות שמציגות לראווה את הכדורגל "החדש" שלהן. אך מהר מאוד, נכחנו לגלות כי מה שהיה הוא שיהיה.
מוומבלי עלו ניחוחות של 2012, כשאיטליה חזרה להיות איטליה וספרד חזרה להיות ספרד. הספרדים עלו עם דני אולמו בעמדת החלוץ המדומה, בדיוק כפי שעשו בגמר יורו 2012, והוא זז כל הזמן מקו ההגנה לקו הקישור על מנת לייצר יתרון במרכז המגרש ולעזור בהנעת הכדור. התנועות של אולמו משכו את קו ההגנה האיטלקי ופינו שטח לאויארסבאל, פדרי ופראן טורס שהגיעו למספר מצבים מסוכנים. האיטלקים, מנגד, ירדו למגננה וניסו לצאת בעיקר להתקפות מעבר, בניגוד לדרך בה שיחקו בטורניר עד אז. המערך הזה טרף את הקלפים עבור איטליה וייצר מצב תמידי של 4 מול 3 במרכז הקישור, מה שסייע לספרדים להשיג שליטה בהנעת הכדור. ספרד לחצה בצורה מדהימה את האיטלקים והקשתה עליהם לצאת קדימה.
אך ברגע אחד הכל השתנה, עם המתפרצת שהסתיימה בשער של קייזה, ולואיס אנריקה הגיב מיד והכניס את מוראטה. בדקה ה-80 הצדק נעשה. אולי מוראטה הוא השחקן הכי מושמץ בספרד, שרק מדבריםעל החמצותיו וחוסר היכולת שלו להופיע למשחקים גדולים, אבל הדאבל-פס שלו עם המצטיין אולמו היה נהדר, והוא כבש עם הרבה שקט נפשי. זה פנטסטי בהקשר של החלוץ ששיתף בפומבי על קשיו המנטליים והמאבק להתמודד עם הביקורת והטוקבקים. וכך המשחק הלך להארכה.
רגע לפני שהקבוצות נגשו לבעוט זכו לראות מחזה מדהים. קפטן נבחרת איטליה קייליני נראה מתבדח עם קפטן נבחרת ספרד ג'ורדי אלבה לפני הבעיטות. המנהיג הגדול של איטליה, שרשם משחק הגנה נהדר, שידר לאומה וחבריו לנבחרת הרבה רוגע ונינוחות לקראת הבעיטות המכריעות. ואכןף מי שלא הצליחו לעמוד בלחץ היו הספרדים.
לבעיטה האחרונה ניגש מוראטה. מי שנדמה היה כי חווה את "הגאולה" שלו עם שער משווה, שהשתיק את מבקריו הרבים אשר לא רצו לראות אותו משחק, שוב קרס תחת הלחץ ובעט פנדל רע שנהדף על ידי דונארומה. ז'ורז'יניו, הקשר האיטלקי הנהדר של צ'לסי שנולד בכלל בברזיל, הוכיח בפעם המי יודע כמה כי כאשר אתה לובש את חולצת האזורי הרוח של נבחרת איטליה עוברת דרכך. הוא ניגש לבעיטה, ובדיוק כפי שעשו בעבר פירלו וטוטי האגדיים, בעט בקור רוח מדהים תוך כדי שהוא מקפיץ את השוער לצד השני ושלח את איטליה לגמר הגדול.
היה זה ערב שמסמל את כל מה שהיא איטליה. משחק אגרסיבי, הגנתי, עם קור רוח והרבה לב, מול ספרד ששולטת במשחק, מניעה כדור, מגיעה למצבים אך בסוף בועטת בדלי. היה זה ערב שהצמיח כוכבים חדשים, ייצר סיפורים שיספרו שנים קדימה ומעל הכל הזכיר לנו פעם נוספת למה כדורגל הוא המשחק הטוב בעולם.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
