פפ גווארדיולה הוא מאמן עצום. ארון התארים שלו, הסגנון, הסטייל – כל אלה עדות לכך שהוא גדול המאמנים של דורו. כדי להיות כזה, חוץ ממזל ולהיות במקום הנכון ובזמן הנכון ולעבוד קשה, אתה חייב להיות עם אמונה עצמית יוקדת, עקשן, יהיר, פרפקציוניסט.
זאב בודד - המדור של זאב אברהמי
גווארדיולה הוא לא קרלו אנצ'לוטי. הוא לא מקבל ספינה מוכנה ומתבקש לנווט אותה למקום שהיא שייכת אליו. הוא לא יורגן קלופ שמטריף את השחקנים שלו. גווארדיולה הוא מדען מטורף של כדורגל, של שטחים, גיאומטריה של משולשים. הוא כבר המציא זן חדש של כדורגל (הטיקי-טקה המפורסם של ברצלונה), ואחרי שבאיירן מינכן פיצחה את השיטה הזו היא החתימה אותו להיות המאמן שלה.
עקשן, ושחצן. "זה הסגנון שלי ואני לא משנה אותו, לא מתקפל, לא עושה התאמות ליריב". שנה אחרי שנה אחרי שנה, מאז עזב את ברצלונה, גווארדיולה נכשל שוב ושוב במבחן החשוב ביותר של הכדורגל האירופי, הזכייה בליגת האלופות. עם ברצלונה זכה בה פעמיים, מאז 2012 לא הצליח לזכות באחת נוספת. הוא בולע אליפויות, אבל הצ'מפיונס הפך למשוכה שלא הצליח לדלג מעליה שוב. השיטה שלו עלתה על שרטון המציאות בבמה הגדולה ביותר. הרבה אוהדי כדורגל, הנהלות ושחקנים נהנו מהדרך, אבל כולם גם רצו להגיע ליעד מתישהו. תכלס.
"תבעטו כבר, לעזאזל"
השיטה שהביא גווארדיולה לעולם, שאותה ינק מיוהאן קרויף, גאון הכדורגל הכי מטורף שהמשחק ראה, הייתה מתווה דרכים לקריירת האימון שלו מאז עזב את ברצלונה. הטיקי-טקה הייתה אזור הנוחות שלו עם אינייסטה, צ'אבי ומסי. זה היה כדורגל מפעים בדרשנות שלו, בהוכחה המתמדת של העליונות הטכנית והסגנונית שהוא הפגין. לפעמים היה יוצא מזה מרקחת של משחקים שקועקעו לתא הזיכרון הספורטיבי של הצופים.
אבל הרבה יותר פעמים, המוני אנשים, מול ברצלונה בטלוויזיה, שמו את שתי ידיהם בצדי הראש ואמרו: "תבעטו כבר, לעזאזל". בפעמים אחרות, כמו בגמר הצ'מפיונס של 2021 נגד צ'לסי, גווארדיולה החליט שדווקא המעמד הזה הוא המקום שבו הוא צריך לרקוח תמיסות חדשות במעבדת הכדורגל שלו. מנצ'סטר סיטי הפסידה 1:0.
10 צפייה בגלריה
זה היה כדורגל מפעים בדרשנות שלו, בהוכחה המתמדת של העליונות הטכנית והסגנונית שהוא הפגין
(Reuters)
דווקא 2023 היא אולי שנת האימון הכי פונקציונלית של גווארדיולה. הוא השיג את הדהירה של ארסנל לאליפות, ניתק את החשמל מהתקוות של מנצ'סטר יונייטד בגמר הגביע, והוא נמצא מילימטרים מזכייה בטרבל. הוא הדף יריב קשוח אחרי יריב קשוח בליגת האלופות, ואם סיטי תנצח את אינטר בגמר הצ'מפיונס בשבת (22:00), הקריפטונייט של המאמן הקטלוני ייפרץ.
וכל זה קרה בגלל שגווארדיולה הסכים לוותר קצת על האגו שלו, להתאים את עצמו (לא חס וחלילה ליריב, אלא לסגל המקצועי שלו), לשחק כדורגל שהוא פחות תורה מסיני אלא משהו הרבה יותר גמיש. עדיין אפשר לראות את טביעת האצבע שלו במשחק של סיטי. אבל זה כבר היה מאחורי הקלעים, לא במרכז הבמה.
ירד להגנה
העין הערומה תציין שהשינוי העיקרי היה ארלינג הולאנד והאובססיה שלו להבקיע גולים. אבל האמת היא שהשינוי המשמעותי של סיטי קרה דווקא בחלק ההגנתי שלה. פפ, שתמיד טיפח את הצד היפה והטכני של המשחק, הבין שעם הצוות ההתקפי שלו לא תהיה לו בעיה של שערים. החלק האחורי של סיטי היה זה שטעון שיפור, שהיה אמור להוריד את מספר ההזדמנויות והשערים של היריב. בחודש מרץ האחרון גווארדיולה עשה משהו שדומה לכפירה בדת של עצמו: הוא הפסיק לשחק עם מגנים היברידיים, שהם בעצם קיצוניים שמתבקשים לעשות הכל על קו הרוחב שלהם, והציב בהגנה ארבעה שחקני הגנה אמיתיים.
בדרך לאליפות שלישית ברציפות וחמישית בשש שנים, סיטי הכתה בארסנל בלונדון והשפילה אותה במשחק השני במנצ'סטר. זו עדיין הייתה קליניקה של כדורגל, אבל אחרת. אליפות שלישית ברציפות שמה את מנצ'סטר סיטי במדרגה אחת עם האדרספילד (שנות העשרים), ארסנל (שנות השלושים), ליברפול (שנות השמונים, אבל לא עם אותו מאמן) ומנצ'סטר יונייטד (פעמיים בתחילת המאה הזו).
10 צפייה בגלריה
העונה הזו במנצ'סטר סיטי היא עדיין קליניקה של כדורגל, אבל אחרת
(Michael Regan/Getty Images)
10 צפייה בגלריה
פפ עשה משהו שדומה לכפירה בדת של עצמו: הציב ארבעה שחקני הגנה אמיתיים. ווקר וסטונס
(Michael Regan/Getty Images)
10 צפייה בגלריה
עכשיו הוא עומד על אותה פלטפורמה שעליה ניצב אלכס פרגוסון, ואין מי שמאתגר אותו
(Action Images via Reuters/Paul Childs)
מנצ'סטר סיטי הרחיקה את עצמה עוד יותר כקבוצה הדומיננטית של אנגליה בעשור האחרון. זה גם ניתק את גווארדיולה מקלופ. הוא עומד על אותה פלטפורמה שעליה ניצב אלכס פרגוסון. יותר מכך: אתה מסתכל לאופק ואתה לא רואה מישהו שמאתגר אותו. גם ההתמודדות השנה נגד ארסנל הייתה יותר פאטה מורגנה מאשר תחרות אמיתית.
ההישגים השנה שמים את גווארדיולה במסלול היסטורי נגד ההיסטוריה: סיטי דוהרת להפוך את עצמה למועדון הכדורגל הגדול בתולדות אנגליה (לא היסטורית, אלא בהשוואה לרצפים של קבוצות אחרות מהעבר), כשהיא מקעקעת את שמה לכל שיא סטטיסטי אפשרי, אבל גם נמצאת בדרך למקום שבו היא תשתווה לקבוצות ההיסטוריות של גווארדיולה בברצלונה.
תולדות האמנות
גם לקבוצות הגדולות של ליברפול ומנצ'סטר יונייטד הייתה את ההילה שלקחה את כל החמצן מהיריבות שלהן, אבל אף אחת מהן לא עשתה את זה בצורה ברורה והחלטית כל כך ולאורך זמן כל כך ממושך. אפשר להיות ציניים ולייחס את זה רק לכסף הגדול שסיטי מקבלת מהמפרץ, אבל יש קבוצות אחרות שמקבלות כסף ממדינות הנפט, ואף אחת מהן לא מתקרבת לאיכות של סיטי.
10 צפייה בגלריה
העובדה שפפ הפך קבוצה בעלת תקציב בלתי מוגבל, לקבוצה סימפטית - היא הישג בפני עצמו. הבעלים שייח מנסור
(צילום: AP)
הקבוצה של גווארדיולה כתבה מחדש את העקרונות לניצחון בליגה האנגלית. היא הגדירה מחדש את המשחק, גרמה לכדורגל החלומי של פפ להתממש. וסיטי, בניגוד לליברפול ויונייטד הגדולות, לא הפכה למועדון שנוא. קשה לשנוא רעיונות שאף אחד לא חושב עליהם, שהופכים לכדורגל אידיאלי. ההישג הכי גדול שלו, של גווארדיולה, אולי חלום חייו שהתגשם, היא שאנשים יראו בכדורגל את מה שהוא רואה בו: אמנות.
העובדה שפפ הפך קבוצה ששייכת בעצם למדינה, בעלת תקציב בלתי מוגבל, לקבוצה סימפטית - היא הישג בפני עצמו. מצד שני, סיטי לעולם תזכה לאהדה הגלובלית שלה זכו שני המועדונים האנגליים הגדולים האחרים. היא אולי משחקת כדורגל אמנותי, אבל מדובר באמנות תעשייתית, חסרת נשמה. כל ההישגים של סיטי, כל הסטטיסטיקות והשיאים ששברה - כולם בעצם נמצאים במועדון על תנאי, בגלל 115 האשמות נגדה בגין הפרת חוקים שיטתית של הליגה.
שינוי רעיוני
ניצחון על אינטר, וסיטי הופכת לקבוצה השנייה בתולדות אנגליה, והעשירית בכל היבשת, שמצליחה להביא הביתה את הטרבל. כשהפסידה ליונייטד באולד טראפורד היה קשה לדמיין אותה זוכה בתואר כלשהו. היא ספגה יותר מדי שערים. פפ שחרר יותר מדי שחקני הגנה "טבעיים". רק שהשינוי לא היה פרסונלי אלא רעיוני.
10 צפייה בגלריה
האדם היהיר עיקם את השיטה כי הבין שמשחק עבורו כישרון של פעם בדור. פפ עם הולאנד
(צילום: JASON CAIRNDUFF / Reuters)
10 צפייה בגלריה
הולאנד הוא שחקן של תכלס. הוא צריך שקווין דה בריינה יכניס לו את הכדור הנכון בתזמון הנכון
(צילום: גטי אימג'ס)
גווארדיולה הוא מאמן שאוהב שליטה, גם בחדר ההלבשה וגם בצורה שבה הקבוצה שלו משחקת. רק שהולאנד הוא שחקן של פעם בדור, והוא שחקן של תכלס, ופחות של התקפות שנבנות שעה ארוכה. הוא צריך שקווין דה בריינה יכניס לו את הכדור הנכון בתזמון הנכון כשהוא חותך לאמצע הרחבה. הנורווגי הציע לפפ עסקת חבילה: במקום להיות דומיננטיים כדי לנצח, בוא ננצח מחצי הזדמנות.
גווארדיולה הוא מאמן של שיטה. השיטה היא שלו. אבל זו כבר הפעם השנייה בקריירה שלו שהאדם העקשן והיהיר מוכן לעקם את השיטה שלו (אפשר לשמוע את שיניו חורקות עד לפה) רק בגלל שהוא מבין שמשחק עבורו כישרון של פעם בדור. החוכמה היא לא רק להביא שחקנים כאלו, אלא להראות איך צריך לשחק ואילו התאמות חייבות להתרחש בשביל שהגאונים האלו ימצו את הפוטנציאל שלהם. במבחן הזה, גווארדיולה הוכיח שהוא מגדולי המאמנים המודרניים. ניצחון נגד אינטר והנפה של הגביע הקדוש, תשים אותו במקום הראוי לו מבחינה היסטורית.
פורסם לראשונה: 15:57, 09.06.23
