ככה, באמצע המלחמה, מחליטים 90 אתלטים בכירים מאירופה לעלות על מטוסים ולנחות בתחרות גראנד סלאם ירושלים בדרג "כסף", שתתקיים ביום ראשון באצטדיון גבעת־רם בירושלים.
זו התחרות הבינלאומית הראשונה שמתקיימת בארץ מאז 7 באוקטובר, והיא נערכת בישראל בזכות ההצלחות באירוח אליפויות אירופה עד גיל 18 ועד גיל 20 בשנתיים האחרונות. אליפות אירופה בכדורמים, גם לגברים וגם לנשים, הייתה אמורה להיערך כאן. גם משחקי יורוליג ומפעלים אירופיים בכדורגל, ובטח שמשחקי הנבחרות. אבל הכל הוזז בגלל המצב הביטחוני, וישראל שוב חזרה לימים קשים של חוסר ודאות בזירה הזו. תחרות האתלטיקה הזו מלמדת שאולי יש קרן אור ספורטיבית, רגע של שפיות.
ככל הידוע, רק נבחרת הולנד נשמעה לאזהרת המסע של משרד החוץ בארצה וביטלה השתתפותה - אבל לא את האתלט המרכזי שהחליט, על דעת עצמו, להגיע לאירוע בבירת ישראל. מדובר בטיימיר ברנט בן ה־32, שמשתתף במקצוע המעניין ביותר את הישראלים: ריצת 200 מטר. הסיבה לעניין ברורה, קרב ישיר פנים מול פנים מול בלסינג אפריפה שלנו, הנמצא בשיא ההכנות לאירועי השיא של הקיץ, אליפות אירופה ברומא ואולימפיאדת פריז.
ברנט סירב לוותר על התחרות בירושלים, ולפי הישגו האחרון החורף בדרום־אפריקה הוא צפוי לעמוד במרכז העניינים. שיאו כפי שמופיע באתר ההתאחדות הבינלאומית עומד על 20.30 שניות. אפריפה, לעומתו, טרם שיחזר את ה־19.96 הנדיר בעת הזכייה באליפות העולם לנוער לפני שנה וחצי בקולומביה.
מסתערים על הקריטריונים
גל לוי, מנכ"ל איגוד האתלטיקה, רואה בהגעת 90 האתלטים את ההישג העיקרי: "בעוד בענפים אחרים נמנעו מלהגיע לארץ, אנחנו גאים מאוד שבתקופה הקשה והמורכבת הזו באמצע מלחמה אנחנו מקיימים תחרות בינלאומית יוקרתית בעיר הבירה שלנו. תחרות שאף ענף לא הביא מאז 7 באוקטובר. אירוח התחרות הגדולה בתקופה הזו, מעיד על חוזק המדינה והעם שלנו. אנחנו באיגוד האתלטיקה מעבירים את המסר הזה לאירופה ולעולם. זה כבוד גדול עבורנו ש־23 מדינות מצביעות ברגליים ומגיעות לירושלים. אני בטוח שהם יזכו לתחרות מאורגנת ברמה הגבוהה בירושלים".
מי שמנהל את הגעת האורחים הוא ז'ק כהן, מנכ"ל האיגוד במשך שנים רבות וכיום מנהל התחום הבינלאומי באיגוד. "גם האופטימיים ביותר לא צפו התעניינות כזו. היו אמורים להגיע 110 אתלטים, ורק 20 ביטלו את בואם. האירופים מגלים עניין רב ביותר".
קיום התחרות התאפשר בזכות שני גורמים עיקריים: תמיכת הטוטו בסכום של כ־3 מיליון שקל והשלמת אצטדיון האתלטיקה בגבעת־רם. למעשה, החותמת ניתנה באליפות אירופה עד גיל 20 אשתקד, שענתה על כל האתגרים. הפעם יש ציפייה גדולה מהנבחרת הישראלית, שהבכירים שלה ייאבקו על קריטריונים לאולימפיאדת פריז ולאליפות אירופה שתתקיים בחודש הבא ברומא.
קפיטולניק חוזר לעניינים
אחד האתלטים הישראלים המסקרנים הוא הקופץ לגובה יונתן קפיטולניק, עם רזומה של עלייה לגמר כבר באליפות העולם הראשונה שלו ב־2021, שבה נפצע והחמיץ כמעט עונה. ב־2023 הוא כבר הספיק לקפוץ 2.24 מטר ולהיכנס לרשימת ההמתנה לפריז, שתזכה את מי שיגיעו ל־2.28 או 2.29 מטר בכרטיס האולימפי. הוא יאותגר על ידי קופצים מליטא ומפולין שרשמו 2.23.
מרגש: מיקי ברקוביץ' זוכה בפרס ישראל
(ONE)
חנה מיננקו, שבניגוד לשנים קודמות קצת מתקשה בתחילת העונה (13.11 מ'), תזכה לדחיפה מצד שתי אורחות השוות גמר אולימפי, עם 14.43 ו־14.47. העונה, בניגוד להצלחותיה בעבר, זה לא דבר מובן מאליו שהיא תשיג את הקריטריון האולימפי.
אפריפה מאוד מתרגש לקראת התחרות הקומפקטית, שתימשך ארבע שעות במהלך יום אחד בלבד: "אני מחכה בקוצר רוח לקהל הישראלי החם והתומך שיעודד אותי ואת יתר האתלטים שלנו רגע לפני תחרויות השיא ברומא ופריז". קרב מסקרן יהיה ב־800 מ', כשנועם ממו וסיון אוירבך ינסו לשבור את השיאים העתיקים של עוז כץ ועדנה לנקרי.
בפעם הראשונה בישראל, התחרות תהיה נושאת פרסים כספיים שישלם איגוד האתלטיקה. "אנחנו לא יכולים להביא את דופלנטיס בכסף שיש לנו, כמו שהגרמנים עושים בתחרות באותו דרג שהם מקיימים באצטדיון בברלין לעיני 50 אלף צופים, אלא משלמים כמה שאפשר. אנחנו נסתפק בקרבות איכותיים במטרה לשבור שיאים ישראליים", אומר ז'ק כהן. כל אחד מהמנצחים יזכה ב־2,000 דולר, המקום השני 1,500 דולר והשלישי 1,000 דולר. בשביל אתלטים רבים, בטח הישראלים, זה כסף לא רע ומשתלב עם ההזדמנות לקבוע קריטריונים לאליפות אירופה וכמובן לאולימפיאדה.
פורסם לראשונה: 01:30, 15.05.24
