הרבה נאמר על מכבי ת"א בתחילת העונה. אוהדים ראו בפרויקט המתגבש אשר הולחם לו יחדיו בקיץ אחד את חזונם הוורוד. דמיינו אתכם עם תקציב עצום של 9 מיליון דולר וסגל שרק אתם אחראים עליו, בלי עוד זר שנשאר מהעונה שעברה כי "היה הפייבוריט של המאמן הקודם" וכדומה. זה לקח זמן, אבל כעת מכבי מוצאת עצמה במצב בו היא יכולה לשקם את האימפריה לאחר 9 שנים רעות. יש כאלו שעשו זאת בהרבה פחות זמן, דוגמת מילאנו או באסקוניה, אבל אין אוהד שלא היה קונה את המצב הקיים ומבליג על הזמן הרב שלקח לשמעון ופדרמן לבנות קבוצה שתתחרה עם הגדולות.
עכשיו הגענו לחלק המעניין: אז נכון שאנחנו רק במרץ, אבל אם יש משהו שהקבוצה הצליחה ללמד אותנו במשחקיה האחרונים זה שככה היא צריכה להיראות. אחוזי השלשות יתיישרו (והם יתיישרו), ואז יצטרפו לריווח, לשיטת הפיק-אנד-רול שכל כך מזוהה עם קטש ולמשחק הרץ, וזה מה שהקבוצה בצהוב צריכה כדי להיראות כמו קבוצת פלייאוף לגיטימית ולא כמו ניסוי בהתהוות עם כמה ימי חסד. לא צריך להבין בכדורסל יותר מדי כדי לדעת שאין ימי חסד בקבוצה שמתיימרת להיות "הקבוצה של המדינה". כאמור, אנחנו רק במרץ, אך אם הכושר הנוכחי של מכבי הוא הנורמה, אפשר כבר לסמן את נקודות התורפה בסגל ואת מי יהיה אפשר להביא על מנת שבעונה הבאה יהפוך הניסוי למוצלח במיוחד, כזה שדורש איזה חיוך מקטש או אפילו משמעון. כן כן, שמעתם נכון.
אוסטין הולינס – הנורמה הזאת, להביא שחקן שיהפוך ל"שר ההגנה", שייכת למועדון הצהוב בלבד, שכן אין הרבה קבוצות צמרת אשר רואות עצמן זקוקות לשחקן שכל תרומתו היא בצד השומר של המשחק. נכון שהכל מתחיל בהגנה, אך יש להסתייג מהניסיון העונתי להביא מישהו עם רקורד הגנתי בלבד. כמו שסקוטי ווילבקין כבר הוכיח ב-4 עונותיו בצהוב – לרצון יש חלק חשוב בעצירת כוכבי היריבה גם ללא "Ticket'' הגנתי.
דארון היליארד – הגארד המוכשר במידותיו הוא שחקן יורוליג לגיטימי. קולע בכמעט 50% מחוץ לקשת ואי שילובו בתוכנית המשחק של קטש לא מובנת עד עצם היום הזה... קשה להאמין שבזמן שנותר עד לסיום העונה יצליח היליארד להפוך לאס של קטש, ועל כן יצטרכו להיפרד ממנו לשלום ולחפש אלטרנטיבה טובה יותר.
אלכס פוית'רס – הסנטר הקפיצי שהגיע מזניט הראה במשחקיו המעטים העונה כי יש על מי לסמוך מתחת לסל, אם כי משחקו היה די אפרורי. לצד ניבו הוא אופציה די בטוחה ברמת הליגה השנייה בטיבה בעולם, אבל מיליון דולר לעונה היא קפיצה מעל הפופיק ולא בטוח שגם ללא הפציעה היה מצדיק את הסכום הרב. הקו הקדמי חסר גבוה דומיננטי כבר שנים, ולמרות חששותיו של קטש מרגליים איטיות בחילופים, הוא חייב מישהו שיגן על הטבעת.
ג'יילן אדאמס - הכוכב הנופל לשעבר של ירושלים הוכיח כי הוא לא נופל מאף שחקן יורוליג, וידע לתת מעצמו בלי זמן הסתגלות רציני. הוא הגיע כאלטרנטיבה להולינס והצדיק את העדפתו עליו. סקורר איכותי שהגנתו יכולה להשתפר, אך בעקבות הפציעה החוזרת בכתף המועדון יוותר עליו בסוף העונה.
ועכשיו לאלטרנטיבות: להולינס ואדאמס – קלמן פרפליץ', קורי וולדן, בילי בארון, נמניה נדוביץ', תמיר בלאט, מאודו לו. להיליארד – אמאת אמבאייה, דווין בייקון, אלפא דיאלו. לפוית'רס – כריס קומדג'ה, קייבריוס הייז, יוסופה פאל, יורגוס פאפאיאניס. לא מן הנמנע שנראה את אחד מהשחקנים האלה נוחת בנתב"ג בקיץ 2023, ואם כן, תיזכרו מי היה כאן כדי להתריע.
בעבר נלקחו המסקנות מהסגל שסיים את העונה עם אליפות או ללא. אם הפעם יהיה ניתן ללמוד ממכבי מודל 22/23 בצורתה הטובה ביותר, שהיא כיום. חלילה אחשוב שאליפות היא דבר לא חשוב - היא הדבר החשוב ביותר לאחר שעונת היורוליג תסתיים, אך לבצע שינויים בקבוצה בהתאם להפסד בגמר זו חשיבה מוטעית שגרמה לויתור על שחקנים כמו כריס ג'ונס וקינן אוואנס שעושים חיל ונמצאים כיום בשורת הגארדים הראשונה של אירופה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
