מכבי ת"א לא שיחקה אתמול (חמישי) רק מול מיטיולן הדנית במסגרת המחזור השני של הליגה האירופית – היא שיחקה גם מול בראגה. הסיום של המשחק בשבוע שעבר חרג מהסופים הסטנדרטיים – שני שערים ושני אדומים מהדקה ה-88 ואילך שהפכו מה שכמעט היה ניצחון יוקרתי לטראומה בפוטנציה – ובשל כך אי אפשר היה לדעת כיצד הוא ישפיע על ההתחלה של המשחק הזה. קבוצות טובות ממכבי היו מתקשות לשחרר.
מכבי שחררה. שחררה מבראגה, אבל לא ממיטיולן, שבמשך 38 דקות לא הבינה מה עשתה שזה מגיע לה. סתיו למקין, הישאם לאיוס, אושר דוידה, דור פרץ – כל אחד מהם לחוד, ולפעמים גם ביחד, היו יכולים וצריכים לתת למכבי את השער השני והשלישי שהגיעו לה. הבעיה היחידה היא שכדי להבקיע את השני צריך להבקיע קודם כל את הראשון, ואת זה מכבי לא עשתה. להבקיע זה מקצוע, ובמכבי הזאת אין הרבה בעלי מקצוע כאלה.
2 צפייה בגלריה
להבקיע זה מקצוע, ובמכבי הזאת אין הרבה בעלי מקצוע כאלה. שחקני מיטיולן חוגגים
(צילום: Andrej ISAKOVIC / AFP)
זאת הבעיה במשולש התקפי ישראלי שאף אחת מצלעותיו לא ישרה מספיק. מכולם, הבעייתי ביותר הוא לאיוס. כשהכדור ברגליים שלו, על סף הרחבה, זה נראה טוב מכדי להיות אמיתי – מי מסוגל לקחת לו אותו מהרגל? כשהוא מנסה להבקיע, מסתבר שהוא אמיתי מכדי להיות טוב. אם הוא רק היה צריך לעבור את השער ולא לבעוט אליו, הוא היה כוכב.
בניגוד למה שגורסת הקלישאה, לא כל מי שלא מבקיע תמיד סופג. מי שכן סופג זה מי שהשוער שלו מתעקש להניע כדור תחת לחץ במקום להרחיק, כפי שעשה רועי משפתי. כך ספגה מכבי ת"א בדקה ה-39 ומצאה את עצמה בפיגור בסופה של אחת המחציות הכי טובות שלה העונה. להתפייס עם ההפסד לבראגה באמצעות יתרון? ככל שזה בכלל אפשרי, המחצית הראשונה מול מיטיולן הייתה מתסכלת אפילו יותר – הפעם לא היה לה שופט להאשים, רק את עצמה. כל כך הרבה לא הספיק לה כדי לכבוש, כל כך מעט הספיק לה כדי לספוג. אפשר להשתגע. האתגר הגדול של מכבי לאחר שני המשחקים הראשונים בשלב הליגה הוא לא להעפיל לשלב הבא, אלא לשמור על שפיות.
על רקע הקושי המופגן של מכבי להבקיע, מוזרה ההחלטה של ז'רקו לאזטיץ' להתעכב עם שילובו של ערן זהבי עד לדקה ה-72. מצד אחד, זה 18 דקות יותר ממה שנתן לו מול בראגה. מצד שני, זה 27 פחות ממה שהיה צריך לתת לו אתמול. זו אולי ה-בעיה, שלמכבי אין סקורר טוב יותר מזהבי במצבו הנוכחי, אבל זו גם עובדה, ובמשחק שהתמה המרכזית שלו החל מהדקה השביעית הייתה שמכבי והשער לא חברים, לא היה לה את הלוקסוס להותיר את זהבי על הספסל למשך זמן רב כל כך. בסיום המשחק, אחרי שזהבי בקושי ליטף את הכדור ואיתו מכבי רק הלכה והתרחקה מהשער שלא השיגה גם בלעדיו, התברר שאולי היה מוטב להשאיר אותו על הספסל. עדיפה המחשבה שמישהו יכול היה להועיל, מאשר הידיעה שלא.
