מרתון ניו יורק, שיתקיים מחר (ראשון), ייערך בסימן מלחמת חרבות ברזל. רחובות העיר הפכו בימים שמאז ה-7 באוקטובר לחזית נוספת בלחימה בין ישראל וחמאס, עם הפגנות המוניות, עימותים, מעצרים וערנות מוגברת מצד כוחות הביטחון מחשש להתפרצויות אלימות.
גם המרוץ היוקרתי, על כל 50 אלף משתתפיו, מושפע מכך, ומשטרת NYPD הודיעה כי יישמה אמצעי אבטחה מוגברים במיוחד, כולל נוכחות של החטיבה ללוחמה בטרור ובדיקות קפדניות של כל הבאים, הרצים וחפציהם.
כל זה בוודאי לא מוסיף לשקט הנפשי של מארו טפרי (31), סגן אלוף העולם והנציג הישראלי במרתון. לונה צ'מטאי סלפטר, שהגיעה בשנה שעברה למקום השני, לא תשתתף השנה בגלל פציעה, מה שמותיר את טפרי כנציג היחיד שירוץ עם דגל ישראל על החולצה, והוא גם מועמד לזכייה.
"מרתון זה מרתון, צריך להתחרות כל פעם מחדש, זה לא קשור לתוצאה שלי עד עכשיו״, ניסה טפרי להנמיך ציפיות לפני המרוץ. "יש עליי אחריות גדולה ואני מתרגש מאוד. הגעתי ביום ראשון האחרון כדי להימנע מג'ט לג, ומאז אני מתאמן כאן בסנטרל פארק, אימונים קלים כדי להזרים את הדם. מזג האוויר קריר, וזה טוב לריצה".
טפרי מודה שהוא מתקשה להתנתק ממה שקורה בארץ: "קשה לי לעזוב את החדשות. השבועות האחרונים קשים. זה פגע בכולנו, ולמרות שלא היו לי קרובי משפחה שנפגעו זה השפיע עליי מאוד. מצד שני, זה נותן מוטיבציה כי אין דבר שישמח אותי עכשיו יותר בעולם מלהביא כבוד למדינה שלי. אני מייצג את עצמי אבל גם את המדינה וזאת אחריות כבדה. לא משנה מה תהיה התוצאה שלי - אני מקדיש את הריצה הזאת לחיילים שלנו ששומרים עלינו. אני עכשיו רץ פה בזמן שהם שומרים על הבית שלי ועל המשפחה שלי. הכל מוקדש להם".
אשתו, האתלטית, סלאמוויט באיולין, נשארה בארץ לעודד מרחוק ולא לפגוע בריכוז. בעיר הוא ביקר עד כה רק פעמיים, כשהפעם האחרונה הייתה במרץ, לתחרות חצי המרתון. "הסתובבתי קצת בשוק. אני בסך הכל מהקריות, אף פעם לא יצא לי להיות במקום כזה, עם כל כך הרבה אנשים ובניינים גבוהים מסביב. אבל אני מאוד אוהב את האווירה. בגלל זה אני רוצה לחזור בשנה הבאה", הוסיף. "המטרה היא לעלות על הפודיום, להעלות את המורל בארץ", ציין.
טפרי יתמודד מול תותחים כבדים כמו האלופים האתיופים טמיראט טולה ושורה קיטאטה, הקנדי והאפרו, קמרון לוינס, והכוכב העולה הקנייתי, אדוארד צ’סרק. לצידם יצטרפו השנה גם כ-50 רצים חובבים שירוצו עם חולצות עליהן מופיעים תמונות שבויי החמאס. שני גרנות-לובטון, מיוזמות הפרויקט, אמרה כי "מרתון ניו יורק הוא אירוע הריצה הגדול ביותר בעולם, ואין שום במה שלא נגיע אליה לדרוש את שחרור החטופים. לא נתפס שכבר ארבעה שבועות מוחזקים בשבי חמאס מאות חפים מפשע, ילדים, נשים, רודפי שלום, והעולם ממשיך כרגיל. נראה לעולם את תמונות החטופים גם על מסלול הריצה וגם מהקהל. הפנים האלו צריכות להיות צרובות לכולם בנשמה - עד שהאחרון שבהם יחזור הביתה".
אם השם גרנות-לובטון מוכר, זה בגלל שהיא עמדה עד כה בראש מטה המאבק נגד הרפורמה המשפטית בארצות הברית. לדבריה, המעבר למאבק לטובת משפחות החטופים היה טבעי: "מהרגע הראשון, ובדיוק כמו תנועת המחאה בישראל, הפננו את כל המשאבים והארגון שלנו לסיוע לישראל, ציוד מציל חיים לחיילים, קרן חירום לתושבי העוטף, תמיכה במשפחות כאן בניו יורק, וכמובן, המאבק על החזרת החטופים ונגד האנטישמיות הגואה בעולם”, אמרה.